וויקסייד: מדור שבועי של אהרל'ה ויסברג

אאיטו גרסיה רנסס: "אני פשוט אוהב את המשחק הזה וחושב עליו כל הזמן"

"כל הזיכרונות שחוויתי ביד אליהו מתערבבים עכשיו. בעבר לא הבינו את הדרך שלי, והיום מכבדים אותי, אולי יותר מדי. אני רואה בעצמי יותר מורה מאשר טקטיקן". המאמן המבוגר בתולדות היורוליג (73) פוגש את מכבי תל אביב ומסביר את סוד קסמו בראיון לוואלה! ספורט

ברצלונה ביד אליהו ב-1987

בווידאו: תקציר הביקור הראשון של אאיטו גרסיה רנסס ביד אליהו ב-1987

"המממ, האולם הזה לא כל כך השתנה", ממלמל אאיטו גרסיה רנסס בעלייתו במדרגות ממתחם חדרי ההלבשה לפרקט ביד אליהו. עשר שנים חלפו מאז פגש כאן לאחרונה את מכבי תל אביב וניצח עם אוניקאחה מלאגה; 32 שנים חלפו מאז עמד לראשונה על הקווים בהיכל. "יש לי כל כך הרבה זיכרונות מהמקום הזה, וכולם מתערבבים כרגע. אני זוכר את מיקי ברקוביץ' ואת דורון ימצ'י [ג'מצ'י]. נראה לי שאימנתי במקום הזה עוד לפני שנולדת".

הודיתי לאאיטו על המחמאה, והסברתי לו שאיני צעיר עד כדי כך, אבל אני עדיין זוכר את משחקו הראשון בתל אביב, כשהייתי בן שש. ברצלונה שלו הוליכה 100:107, אבל ב-150 השניות האחרונות קלע ברקוביץ' שש נקודות ללא מענה והצעיד את הצהובים לריצת 0:8 ולניצחון דרמטי 107:108 בפתיחת בית הגמר של עונת 1987/88. 24 שחקנים יופיעו הערב (חמישי, 21:05) במפגש בין מכבי תל אביב לאלבה ברלין, ואותלו האנטר - שהיה תינוק בן שנה - הוא היחיד מביניהם שבכלל נולד אז.

"הדבר הכי מיוחד ביד אליהו הוא האוהדים", אומר גרסיה רנסס בראיון לוואלה! ספורט. "הם תמיד באים בכמויות גדולות, ותומכים בקבוצה שלהם, אבל עושים זאת בצורה חיובית, בלי לרדת לחייהם של היריבים או השופטים. אני מכבד את זה".

עוד בוואלה!

הערב: מכבי תל אביב - אלבה ברלין (21:05, ספורט 5)

לכתבה המלאה
(צילום: עיבוד תמונה)

בחודש הבא יחגוג אאיטו את יום הולדתו ה-73, והוא מחזיק בשיא ייחודי - המאמן המבוגר ביותר שעמד על הקווים במשחקי יורוליג. דורות של כוכבי על שיחקו עבורו: מחואן אנטוניו סן אפיפניו (אפי) ואאודי נוריס, עבור בפאו גאסול וחואן קרלוס נבארו, ועד ריקי רוביו ורודי פרננדס, שפרצו תחתיו לגדולה בצעירותם בבדאלונה. בעבר, כשנשאל איזה שחקן היה רוצה להנחית אצלו ולא הצליח, נקב בשמם של שניים - ארווידאס סאבוניס וטוני קוקוץ'.

רק דבר אחד חסר לו: זכייה בגביע אירופה לאלופות. במשך 13 שנים אימן את ברצלונה, ושש פעמים הצעיד אותה לפיינל פור, אבל נותר בידיים ריקות גם אחרי שלוש הופעות בגמר. ב-1996 החשיבו השופטים ראובן וירובניק ז"ל ופסקאל דוריזון חסימה בלתי חוקית של סטויקו וראנקוביץ', שסידרה לפנאתינייקוס ניצחון 66:67 עליו ועל בארסה. "מאוחר יותר הם הודו בפניי שטעו", סיפר גרסיה רנסס במרוצת השנים; ב-2002 עזב בפעם האחרונה את הקבוצה שבה הפך למאמן מיתולוגי, ומיד לאחר מכן זכתה בתואר היורוליג הראשון שלה. "לפני העונה ההיא ניסינו לצרף את גרגור פוצ'קה ולא היה לנו מספיק כסף, אבל כשהלכתי - לא רק שהם הצליחו להחתים אותו, אלא גם הביאו לצידו את דיאן בודירוגה", גילה מאוחר יותר.

"אני יודע שרבים ביקרו אותי על העובדה שלא זכיתי בגביע אירופה, וצפיתי כמה פעמים בגג ההוא של וראנקוביץ', אבל לא בצורה אובססיבית", מודה אאיטו. "אני מסתכל על הדברים מעט אחרת. יכולנו להביא את הגביע ההיסטורי לברצלונה, ומה שקרה שם היה יכול לקרות לכל אחד".

בימים ההם, כל קבוצה שמרה על אותו סגל כמעט במשך חמש, שש שבע שנים. עכשיו אתה יכול לפגוש קבוצה פעם בשנתיים, ולגלות שכל השחקנים כבר התחלפו". אאיטו גרסיה רנסס (צילום: דני מרון)

בכל עיר שאליה מגיע גרסיה רנסס עם אלבה, הוא זוכה לכבוד עצום. הוא חווה רגע מיוחד במינו בחודש שעבר, כשהגיע לראשונה לפאלאו בלאוגראנה כמאמן קבוצה זרה, וכל אוהדי ברצלונה נעמדו על רגליהם לכבודו. בעוד שלושה שבועות הוא יקיים מפגש מיוחד אחר, כשיפגוש על הקווים את שרונאס יאסיקביצ'יוס, הכוכב העולה בקרב מאמני היורוליג, שהובא על ידו לבארסה כשחקן בשנת 2000. "אני מחכה לאמן מולו", מודה אאיטו בחיוך. "שאראס הוא אדם מיוחד, אמוציונלי ומאוד אימפולסיבי. כך הוא מאמן, וכך היה גם כשחקן".

"יכול להיות שאני מקבל יותר מדי כבוד", צוחק הספרדי, אבל מגלה ש"זה לא תמיד היה כך. כשאימנתי בברצלונה ספגתי המון ביקורת, על בסיס יומיומי, והיה שלב שבו זה הפך להיות קשה במיוחד. אני חושב שאנשים לא הבינו בזמן אמת את הדרך שבה אימנתי. חשבתי אחרת, הכנסתי הרבה שינויים, ולאחר מכן רבים הלכו בעקבותיי ופעלו באופן דומה. הכנו סטטיסטיקות והפכנו את הכדורסל לממוחשב עוד לפני שהיו בכלל מחשבים. אני מאמין שהיום מכירים במה שעשיתי ומכבדים אותי יותר".

- התחלת לאמן ב-1973, וקשה להפריז בתיאור השינויים שחלו במשחק הכדורסל מאז. איך הצלחת להישאר רלוונטי?

"אני פשוט אוהב את המשחק הזה, חושב עליו כל הזמן ועוסק רק בו. אני קורא ספרים, צופה במשחקים, לומד ומלמד, טס לארה"ב, משתתף בהשתלמויות, הולך למשחקי ילדים. הכל סביב כדורסל".

- שחקנים שהופיעו תחתיך בשנים האחרונות מספרים כי באימוני הקבוצות שלך כמעט ולא מזיעים, אלא בעיקר לומדים, כמו בהרצאה אקדמית.

"תמיד הייתי כזה. אני אוהב יותר ללמד כדורסל מאשר לעסוק בטקטיקה. אין דבר מספק יותר מלראות את השחקנים שלך משתפרים משבוע לשבוע, מחודש לחודש ומעונה לעונה. בעיניי, זה חשוב יותר מלהתעכב איתם בכל פעם מחדש איך לשחק ספציפית מול יריבה כזאת או אחרת".

" אני אוהב יותר ללמד כדורסל מאשר לעסוק בטקטיקה". אאיטו גרסיה רנסס (צילום: GettyImages)

- לא קשה לך להתמודד עם לוח הזמנים הצפוף של הכדורסל האירופי בימינו?

"קשה מאוד. זה לא רק מספר המשחקים ביורוליג ובליגה המקומית, אלא גם חוסר הסינכרון בין הגופים. לא יכול להיות שכל כך הרבה שחקנים יופיעו בספטמבר באליפות העולם, ייצאו מיד אחר כך לקבוצות שלהם, וביוני כבר יחזרו לנבחרות לקראת הטורניר הקדם אולימפי. היורוליג, פיב"א והליגות חייבים ללמוד לעבוד יחד ולנהל את הכדורסל בצורה יותר הגיונית".

- למה אתה הכי מתגעגע מהכדורסל של פעם?

"אני חושב שיש הבדל אחד משמעותי בעיניי: בימים ההם, כל קבוצה שמרה על אותו סגל כמעט במשך חמש, שש שבע שנים. עכשיו אתה יכול לפגוש קבוצה פעם בשנתיים, ולגלות שכל השחקנים כבר התחלפו".

- אימנת את ברצלונה, בדאלונה, מלאגה, סביליה, גראן קנאריה, נבחרת ספרד. מה גרם לך לצאת בפעם הראשונה לעבוד בחו"ל בגיל 70?

"תשמע, בכל פעם שעזבתי קבוצה, קונן בי החשש שזהו, זה נגמר, ותמיד נמצאה קבוצה שרצתה אותי. אחרי שסיימתי את תפקידי בגראן קנאריה, ישבתי במשך שנה בבית, ורציתי מאוד לחזור. אלבה פנתה אליי והציגה בפניי את הפרויקט שלה, והוא עניין אותי מאוד. אין לנו תקציב גבוה במיוחד, אבל יש רצון גדול לקדם שחקנים צעירים ולהגיע להישגים, ואני מתחבר מאוד למטרות האלה".

- כמה זמן אתה מתכנן עוד להמשיך?

"לפחות עד אחרי המשחק הערב נגד מכבי"...

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully