תהליך ההחלמה והשיקום, ששון דאוסון כבר מכיר לצערו מקרוב, החל מחדש. הגארד הישראלי של ז'ובנטוט בדאלונה, שקרע בשבוע שעבר את גיד אכילס, שלוש דקות בלבד לאחר שחזר לפעילות בתום שמונה חודשים, נותח בספרד ויצא למסע הארוך שיימשך הפעם חצי שנה לפחות. לפחות הוא לא לבד: דאוסון זוכה לתמיכה מרגשת מאנשי המועדון ומהאוהדים, והפך לדמות פופולרית במיוחד בעיר.
הקשר המיוחד והלא מובן מאליו בין השחקן למועדון התגלה כשנפצע בפברואר. דווקא לאחר שאובחן בברכו קרע ברצועה ובמיניסקוס, בדאלונה הביעה בו אמון והחתימה אותו על הארכת חוזה; כשחזר למגרשים, במשחק היורוקאפ מול צדביטה לובליאנה, הקהל כולו קם על רגליו והריע לו; והשבוע, כשהירוקים-שחורים ניצחו בליגה הספרדית את אוברדוירו, כל השחקנים לבשו גופיות שנושאות את שמו של דאוסון, וניגשו אליו לפינת המגרש בסיום המשחק. המאמן קרלס דוראן הקדיש לו את הניצחון.
המחווה של שחקני בדאלונה לדאוסון
"אני לא מסוגל לתאר במילים את התחושות הקשות שיש לי", מודה המנהל הספורטיבי של בדאלונה, ג'ורדי מרטי, בשיחה עם וואלה! ספורט. "כששון עלה לשחק בשבוע שעבר, האולם כמעט התפוצץ מאנרגיה. כל הקהל שמח והריע, והוא עצמו שיחק נפלא. הוא הספיק לעשות כל כך הרבה בשלוש הדקות ששיחק - קלע שלשה, לקח ריבאונד, סחט עבירה, דייק מהעונשין. לא היה אחד שלא התרגש לראות אותו שוב על המגרש, וברגע אחד הכל קרס".
- מה עבר עליך כשראית אותו נופל?
"הבנתי מיד שזו שוב פציעה חמורה ורצינית. בהתחלה הייתי בטוח שזה קרה לו באותה ברך שבה הוא נפגע בעונה שעברה, עד שהרופאים הסבירו לנו מה זה".
- יכול להיות שהוא נחפז מדי לחזור, והיה צריך להמתין כדי לחזק יותר את הרגל?
"הצוות המקצועי ואנשי הרפואה של המועדון, כולם היו בטוחים שהוא כשיר במאה אחוזים. עשינו לו את כל הבדיקות, אבל כנראה יש דברים שאי אפשר לשלוט בהם. זה לא רגיל ששחקן סופג פציעה כזו בגיל 25".
- יצא לך לדבר איתו מאז?
"שוחחנו קצת מיד אחרי שזה קרה, אבל לא נכנסתי איתו לשיחה עמוקה מדי. אני מבין שהוא נמצא כרגע בתקופה קשה, ולא רוצה ללחוץ אותו. אני אמתין עוד עשרה ימים או שבועיים, ואז אשב איתו בצורה שקטה ורגועה, ונדבר גם על העתיד ועל המשך שיתוף הפעולה בינינו".
- הפתעתם כשהארכתם את חוזהו דווקא לאחר שנפצע. זה לא אקט שכיח בכדורסל המקצועני, בעיקר כשמדובר בשחקן זר.
"דווקא ברגע הקשה הזה, לאחר הפציעה בברך, היה חשוב לנו להראות לשון כמה אנחנו סומכים עליו ומאמינים בו. המאמן ואני חושבים שהוא שחקן טוב, שנמצא בעלייה, ושייך לרמות הגבוהות. רצינו להעביר מסר חשוב לא רק לשון, אלא למועדון כולו: זו ז'ובנטוט, זה הארגון. אנחנו לא עוסקים רק בכדורסל, אלא גם בבני אדם".
- מה יש בו, שגרם לכם להתחבר אליו בעוצמה כזאת?
"מבחינתי, הוא השחקן השלם. בתחילת העונה שעברה, כשרק הגיע, שון לא הבין מיד את השיטה ואת הדרישות של המאמן. אבל מרגע שקלט את הקונספציה, הוא השתנה, השתלב והתאים את עצמו, והעלה את הרמה שלו. הוא שיחק מדהים, הלך צעד אחרי צעד, ועבד קשה".
- אתה יכול להגיד בשלב הזה שלדאוסון עוד יש עתיד בבדאלונה?
"כולם רוצים שהוא יישאר חלק מאיתנו, ואני חושב שזה לא כולל רק את אנשי המועדון - אלא גם את האוהדים. אני מעריך שלפחות את השלב הראשון של השיקום הוא יעשה כאן, ואחר כך מן הסתם יעדיף לשהות כמה חודשים בביתו בישראל. מבחינתי, אני רוצה לראות אותו גם משחק כאן ואשמח שזה יקרה. זה אחד הדברים שאני מתכנן לדבר איתו עליהם".
