אין הגנה, אין קבוצה

מאת טל וולק


אין מקום בעולם שהפאניקה אחרי הפסדים משתווה למה שקורה במכבי ת"א בכדורסל. הצבע של שמעון מזרחי הופך לאפור, מוני פנאן דואג שחדר ההלבשה יהיה פחות זמין מאשר ה"בור" בקריה ודייויד בלאט נשלח לתת הסברים בתקשורת.
בחודש האחרון עשו במכבי את תרגולת החירום שלוש פעמים. על חי, על אמת. זה התחיל בהפסד הליגה בחיפה, המשיך בהפסד האירופי הראשון העונה, דווקא מול נובו מסטו הסלובנית, ונגמר השבוע בהתנפצות ביד אליהו מול אליצור קרית אתא. הפסד שלא נתפס ב"מערכת" הצהובה ובכל מונחי הכדורסל הישראלי.

מה בדיוק עובד על מכבי העונה? מה קרה לסגנית אלופת אירופה, שלא מצליחה להביא לפרקט אפילו חלק מהיכולת והרוח שהביאו אותה להצגות אדירות בעונה שעברה. הסגל נחלש? לשחקנים נמאס? או אולי זה דורון שפר שיושב בבית?

מכבי של העונה שעברה לא היתה גדולה במונחים של שחקני "אחד על אחד". עודד קטש היה הסוליסט האחרון בסגל של מכבי. פיני גרשון ודייויד בלאט דגלו במשחק הקבוצתי. השנה, חזרה מכבי לחפור. שחקן אחד, ולא משנה מי, חופר עם הכדור ומנסה להציל את המולדת בעוד מבצע הירואי. ממוצע האסיסטים למשחק בליגה האירופית, לדוגמא, ירד מ-13 לפני שנה ל-8 השנה. ואם נזכור שבעידן השעון החדש יש יותר התקפות לכל קבוצה, זה נראה עוד הרבה פחות טוב.

דקות המשחק במכבי הן מצרך יקר יותר מכל. איך זוכים בדקות משחק? על-פי דייויד ופיני האפשרות היחידה היא דרך ההתאמה למרקם הקבוצתי בפרק הזמן שהשחקן נמצא על המגרש. בשנה שעברה, לא היה משנה מה היתה תרומתו האישית הסטטיסטית של השחקן למשחק, כל עוד הוא השתלב בריצה הקבוצתית והמכונה דהרה קדימה. השנה, השחקנים מנסים לקנות דקות משחק דרך הסטטיסטיקה אותה הם משיגים בפרק הזמן הקצר שלהם על המגרש.

דוגמא: בורקו ראדוביץ' יודע שבמקרה הטוב הוא יקבל 6 דקות בערב. בפרק הזמן הזה הוא חייב לקנות לו דקות למשחק הבא. איך עושים את זה? פשוט - להשיג כמה שיותר (בדרך כלל נקודות) בזמן הקצר שקיבל.
מי נפגע מזה? המשחק הקבוצתי ושאר השחקנים שנמצאים על המגרש. הדבר נכון גם לגבי צ'ורה, בריסקר, שלף וכל מי שדורך על המגרש זמן מועט יחסית.

בעונה שעברה ספגה מכבי בממוצע בליגה 65.7 נקודות למשחק ודורגה במקום הראשון בקטגוריה. השנה סופגת הקבוצה בסביבות 83 נקודות וממוקמת אי שם במקום השמיני. דייויד בלאט, "האחראי לענייני הגנה" במכבי, לא שובת. מי ששובת הם השחקנים דווקא. בשנה שעברה יכול היה כל שחקן לצאת בשקט החוצה ללחוץ כי החברים חיפו מאחור. השנה אף אחד לא יוצא (לראיה כמות השלשות שהקבוצה סופגת בליגה ובאירופה) ואף אחד לא מחפה. זה מה שקרוי - משחק קבוצתי.

המנהיג הבלתי מעורער של מכבי בעונה שעברה. מכמעט 38 דקות משחק באירופה הוא ירד ל-30. לכאורה אחרי הפרישה של שפר הוא היה צריך לקבל את המפתחות, להניע את הרכב ולדהור. אבל משהו קרה לאריאל מקדונלד בקיץ. זו לא החתונה ולא האפרו הקצר שגידל. למשהו הזה קוראים אנתוני פרקר.

פרקר הוא שחקן אדיר, קלאץ' בחסד ושחקן שלא היה פה כבר הרבה זמן, אבל כשהוא על המגרש משהו בראש של אריאל מפסיק לעבוד. בשנה שעברה כשמשהו נתקע כולם הסתכלו על אריאל. השנה, הכדור עובר מול העיניים של מקדונלד הישר לפרקר. משם כבר שום דבר לא תלוי במקדונלד, בקבוצה ולא בשום דבר אחר. במילים אחרות – הקלאץ' של פרקר הוא בדיוק הברקס של מקדונלד. ושל הקבוצה.

בקבוצה יש מנהיג אחד, מקסימום אחד וחצי (נדב). במכבי היום אין מנהיג על המגרש. פיני ודייויד יכולים לנצל את הכריסמס שקרב ובא ולתת לאריאל את המתנה הטובה ביותר שהוא יכול לקבל: המפתחות.