הפרדי ומשול: על המצב הסבוך של פלומן ובית"ר ירושלים

בווידאו: רוני לוי אחרי התבוסה למכבי תל אביב

רוני לוי ערך היום (חמישי) אסיפת וידאו לשחקני בית"ר ירושלים, לראשונה מאז התבוסה 4:0 למכבי תל אביב. באסיפה אמר המאמן: "אני לקחתי קשה מאוד את המשחק הזה, זה מלווה אותי כל השבוע ומשפיע לי על החיים ואני מקווה שגם עליכם. עדיין, הכי קל להישאב לשליליות שמסביב או להוריד את הראש, החוכמה היא להיות חזקים, לבוא כמו גברים ולהתמודד עם המצב הזה".

במשפט הזה לוי ביטא את כל התחושות בבית"ר בימים האחרונים. "לא ישנתי", צמד מילים שאפשר היה לשמוע אצל לא מעט מאנשי בית"ר וגם השחקנים השבוע, סוג של אווירת נכאים. כל מי שקשור למועדון לקח קשה את המשחק, זו הייתה השפלה שהוציאה לכולם את הרוח מהמפרשים. עם זאת, התוצאה במשחק לא שיקפה את יחסי הכוחות, בית"ר לא הייתה שווה ספיגה של 4 שערים. בשני משחקים לפני כן, בקרית שמונה ובגמר גביע הטוטו, הקבוצה הצליחה להתייצב ואין לה ברירה אלא להמשיך בדרך זאת. סביר להניח שרוני לוי יחזיר את דיוגו ורדאסקה ל-11 ויחזור לשחק עם חלוץ בשפיץ, אך מעבר לכך לבית"ר אסור להשתולל ולחפש משהו שלא קיים, במיוחד עם ריבוי השחקנים חסרי הניסיון שמאיישים את הסגל.

בבית"ר מדברים על המשחק בנתניה ככזה ש"חייבים לנצח" וכך יהיה גם במשחקים שאחריו. עדיין, עצם זה שכל הזמן התלות היא במשחק הקרוב הופך את כל המערכת ללא בריאה. הגיע הזמן שבבית"ר ירושלים יפנימו שזאת הולכת להיות עונה של עליות ומורדות, עם מאבק לא פשוט על מקום בפלייאוף העליון. המילה המגונה "תהליך" מאוד מתאימה לסיטואציה שהקבוצה עוברת בעונה הזאת, או לפחות עד ינואר, אז תוכל לבצע גם כמה שינויים. אם כל משחק יהיה תחת הכותרת "חייבים לנצח או שיהיה בלגן", העסק לא יגיע לשום מקום.

ב-19 באוקטובר 2018, אחרי חודשיים טובים של הפועל חדרה בליגת העל, התראיין פרדי פלומן לוואלה! ספורט ואמר את הדברים הבאים: "היום למעשה אני מתחיל את הקריירה שלי. שים לב, עד היום בקושי שיחקתי באופן קבוע בליגות הבכירות, ואם כבר שיחקתי זה היה כמחליף או שלא האמינו בי. השנה הדבר הכי חשוב עבורי זה לשחק, משחק אחרי משחק. אני רוצה לעבוד, להתחשל, להשתפר, להיות שחקן איכותי יותר. לא משנה לי מה התוצאה או מה נשיג. ברור שתמיד ארצה לנצח, אבל הכי חשוב לי לשחק כל שבוע ולהיות חלק דומיננטי במערכת".

כל זה היה, כאמור, לפני פחות משנה. פלומן היה כבר בן 23 אבל כמעט ולא שיחק בליגות בכירות לאורך הקריירה. הוא פחות או יותר עבר שם או שהעביר את הזמן בקבוצות מילואים. אגב, מספיק היה לעקוב גם אחרי ההתנהלות שלו בחדרה ובחצי השנה שעברה בבית"ר על מנת להבין שהבן אדם רחוק מלהיות זה שיוביל. לא בכדי יוחס לו לא פעם הכינוי "ילד".

הוא עשה קפיצה בהפועל חדרה ובינואר נמכר לבית"ר. אם נסתכל על הקריירה ונוסיף לכך את ההתנהלות שלו, לא קשה להבין שעדיין מדובר בסוג של בוסר, שחקן מוכשר שעדיין לא בשל ולא מבין מספיק את המשחק כדי להוביל קבוצה כמו בית"ר ירושלים. מי שהיה אמור להוביל את החלק הקדמי של הירושלמים העונה היה מיכאל אוחנה, כשפלומן וגארסיה מסייעים לו, אך הפציעה של אוחנה יצרה מצב שבו עיקר העומס להובלת החלק הקדמי נפל על פלומן, שבשלב זה בכלל לא בנוי לכך.

בשיחות עם השחקנים פלומן גם מספר ש"הקהל בלחץ, בכל נגיעה שלי בכדור ישר כולם צועקים ורוצים שאעשה משהו". בעיקרון, הקהל רוצה שהוא ישחרר את הכדור, אך העובדה שאמר את זה מצביעה על כך שאכן מדובר בשחקן בוסרי שעדיין שלומד להתמודד עם הלחץ של מועדון גדול ומושפע ממה שקורה מסביב.

הפנים האדישות והנונשלנטיות שלו משדרות חוסר אכפתיות, אך נראה שהאמת נמצאת באמצע. בצוות המקצועי היו מרוצים מהשינוי שעשה מהקיץ ברמת המחוייבות והמשמעת הטקטית ולכן המשיכו לתת לו קרדיט. עדיין, במשחק האחרון פלומן שובץ כחלוץ, עבדו איתו לאורך כל השבוע על כניסות לעומק ובמשחק הוא כמעט ולא ביצע כניסה אחת לרחבה. מה זה אומר? שכנראה בשלב הזה קשה לסמוך עליו.

וזאת אולי הבעיה הכי גדולה של בית"ר ירושלים, שכרגע אין מי שייקח את ההובלה. השלישיה הקדמית-פלומן, גרסיה ואזולאי ללא שער או בישול בליגת העל ונראים די אבודים. זאת לא בעיה שתיפתר כל כך מהר. אולי וארן ייכנס לעניינים, פלומן עשוי לרדת לספסל, אך ללא קשר, זה עדיין רחוק מלהיות פיתרון מזהיר. עם שלושה שערים בחמישה משחקים, בית"ר סובלת מחוסר מחץ בחלק הקדמי וזאת גם הבעיה העיקרית שלה. המשחק עם מכבי תל אביב אינו מייצג ובסך הכל במשחקים שלפניו ההגנה התייצבה יחסית, אך בחלק הקדמי האנמיות נמשכת משחק אחרי משחק וללא מספרים הרבה יותר טובים מהשלישיה הקדמית, בית"ר תתקשה לצאת מהמצב אליו נקלעה.

הגנה. בבית"ר מאוד מאמינים בוורדאסקה ומשוכנעים שזה רק ענין של זמן עד שייכנס לעניינים. הוא הגיע לארץ חלוד, עם מעט משקל עודף, ובצוות המקצועי משוכנעים כי עם הזמן יקבלו שחקן שיוסיף לא מעט למשחק ההגנה של הקבוצה. הבעיה עם ורדאסקה היא שגם הוא צריך את הזמן שלו. בית"ר לא צירפה בלם מנוסה שיבוא וינהיג את ההגנה, אלא אחד שיכול להתחשל ולהיות בשנים הבאות עמוד תווך.

זה שוב מחזיר אותנו לענין המחסור בשחקנים מובילים ומנוסים בסגל ואולי לאכזבה לא קטנה שיש במערכת מטל בן חיים. בשנה שעברה בן חיים התחיל רע את העונה על הדשא ובחדר ההלבשה, אך עשה שינוי תוך כדי תנועה וסיים את העונה כשחקן מוערך שיכול לסייע שנה נוספת.

השנה בן חיים היה אמנם פצוע לאורך רוב ההכנה, אך בבית"ר ציפו שדווקא בקבוצה כל כך מנוסה הוא יידע לקחת מנהיגות ולהוביל. למעשה, הוא ודן איינבינדר הם שני השחקנים הכי מנוסים בסגל בבית"ר, אך במבנה האישיות שלו בן חיים הוא לא שחקן שינהיג או יוביל חדר הלבשה בזמן שהוא לא משחק, או שיודע שמצרפים בלם זר שעשוי להוריד אותו לספסל.

בקרית שמונה בן חיים שיחק בהרכב והיה לא רע. הוחלט לתת לו מנוחה בגביע הטוטו ומול מכבי תל אביב הוא קרס יחד עם כל מרכז ההגנה. בסופו של יום ורדאסקה ואור זהבי הם שחקנים שבית"ר רואה אותם כבלמים שלה בראיה לעתיד. מנגד, בית"ר זאת הקבוצה הגדולה האחרונה שתיתן לבן חיים את הבמה, ואם לא יידע להביא את הערך המוסף שלו יוביל וישפיע לטובה על השחקנים הוא יתקשה למצוא את מקומו בסגל בעתיד.