מה עשינו בפגרה
באו: ג'ימי באטלר (סיין אנד טרייד, פילדלפיה), מאיירס לאונרד (טרייד, פורטלנד), טיילר הירו, קיי זי אוקפלה (דראפט)
הלכו: חסן ווייטסייד (טרייד, פורטלנד), ריאן אנדרסון (נחתך, Stretch Provision), ג'וש ריצ'רדסון (טרייד, פילדלפיה), דוויין ווייד (פרש)
העונה האחרונה של מיאמי הייתה כישלון. היו קבוצות עם מאזנים גרועים יותר מה-43:39 של ההיט, אבל מבחינה תדמיתית, ההיט לא היו רלוונטיים בשום שלב של העונה והיו אחת הקבוצות המשעממות בליגה. ההוכחה לכך הייתה שהדבר הכי מעניין בהקשר של ההיט בעונה שעברה היה מסע ההלוויה הארוך של הקריירה של דוויין ווייד, ולא שום דבר שקרה על הפרקט.
היו שם כמה רגעים מעניינים של ג'סטיס ווינסלו שהראה פוטנציאל כמנהל משחק, ג'וש ריצ'רדסון הבליח פה ושם, ואפילו ווייד בעצמו נתן כמה משחקים הירואיים שהזכירו לנו איזה שחקן פנומנלי הוא היה בשיאו, אבל בסופו של דבר הטבלה לא משקרת. למיאמי הייתה את אחת מחמש ההתקפות הגרועות בליגה והיא אפילו לא הצליחה להשתחל לשמינייה הראשונה במזרח. פט ריילי לא רצה לפרוש ככה.
הבעיה היא שעם תקרת שכר עמוסה בכל רע לא היו לו יותר מדי אופציות. עם זאת, איכשהו, בעזרת טרייד סיבובי שכלל היפרדות מריצ'רדסון וחסן ווייטסייד ובחירת דראפט, הם הצליחו להנחית את ג'ימי באטלר. אין עוררין על הכישרון של באטלר, עדיין אחד מ-15-20 השחקנים הטובים בעולם ואחד משחקני ההגנה-התקפה הטובים בעולם, אבל השנתיים האחרונות העלו הרבה סימני שאלה על היכולת שלו להיות מנהיג ולהיות חלק מקבוצה. בהיט מקווים שהתשתית שלהם והצוות המסייע שמשווע למנהיג יעזרו לרכך את הצדדים השליליים של באטלר. בכל מקרה, מדובר במהלך וירטואוזי מבחינת המגבלות שהיו על מיאמי בתחילת הפגרה.
ציון לקיץ: 7.5. כאמור, בהתחשב בנסיבות תקרת השכר, הקיץ של ההיט ראוי להערכה. עם זאת, כנראה שעדיין לא ראינו את כל הקלפים שריילי ואנשיו מחזיקים בשרוול. השם שלהם נקשר לראסל ווסטברוק ואחר כך גם לכריס פול, וכנראה שעם 30 מיליון דולר בחוזים נגמרים (של גוראן דראגיץ' ומאיירס לאונרד) הם יוכלו להידחס לדיונים על טריידים נוספים. הבעייתיות היא שאין להם יותר מדי בחירות דראפט לסחור בהן (הבחירות שלהם ב-2021 וב-2023 שייכות לאוקלהומה סיטי) והצעירים המעניינים שלהם (ווינסלו, בם אדבאיו וטיילר הירו) עדיין לא מספיק מעניינים בשביל להכניס אותם לדיונים על בראדלי ביל, לדוגמא.
מי מו
חמישייה: גוראן דראגיץ', ג'ימי באטלר, ג'סטיס ווינסלו, ג'יימס ג'ונסון, בם אדבאיו.
ספסל: דיון ווייטרס, קלי אוליניק, טיילר הירו, מאיירס לאונרד, דרק ג'ונס, קיי זי אוקפלה, קנדריק נאן/ג'רמיה מרטין/דאנקן רובינסון/כריס סילבה/קייל אלכסנדר (חוזים לא מובטחים).
מאמן: אריק ספולסטרה (עונה 12 כמאמן ראשי, מאזן 363:523)
הכוכב: אריק ספולסטרה. לכאורה, ג'ימי באטלר הוא הבחירה המובנת מאליה בקטגוריה הזו והוא ללא צל של ספק השחקן הכי טוב שלבש מדים של ההיט מאז שלברון ג'יימס עזב ב-2014, אבל באטלר מגיע למערכת של ספולסטרה. המאמן השני הכי ותיק בליגה (שקיבל הארכת חוזה בשבוע שעבר) מצא לאורך למעלה מעשור דרכים שונות ומגוונות למקסם את הפוטנציאל של הסגלים שלו, בין אם זה היה עם הביג-3 ובין אם זה היה עם הריצה הפנטסטית של מיאמי בחצי השני של העונה ב-2016/17.
העונה ספולסטרה מקבל סגל בשל יותר ממה שהוא קיבל בשנים האחרונות, והוא מקבל גם את באטלר שמשחק בפעם הראשונה בקבוצה ובסיטואציה שהוא לחלוטין בחר בה, ולא בקבוצה שבחרה בו בדראפט או השיגה אותו בטרייד. הנתון הזה, ביחד עם הניסיון של ספו, יהיו פקטור משמעותי מאוד ביכולת שלו לתעל את היכולות של באטלר להצלחה קבוצתית ולא לפרק את מיאמי מבפנים כמו שהוא עשה במינסוטה.
האקס פקטור: ג'סטיס ווינסלו. יש המון שאלות בנוגע לסגנון המשחק של ההיט, שבשנים האחרונות מאוד נטה לכיוון הדרייב-אנד-קיק ועשוי להשתנות עכשיו שבאטלר הגיע, אבל זה יותר סימן שאלה מאקס פקטור אמיתי. אם אנחנו מחפשים דמות או ישות שעשויה לשבור את תקרת הזכוכית של מיאמי העונה (שנראית קשיחה מאוד בסיבוב הראשון של הפלייאוף במזרח כרגע), ווינסלו זה האיש.
עד העונה שעברה ווינסלו היה גוש פוטנציאל לא ממומש, שהדבר הכי מעניין להגיד עליו היה שדני איינג' פעם רצה להעביר ארבע בחירות דראפט עבור הזכות לבחור בו בדראפט 2015. בעונה שעברה הוא כבר התחיל לעניין גם על הפרקט. הוא גם העלה את הווליום שלו מחוץ לקשת בעודו שומר על אחוזים מצוינים (37.5% על 3.9 זריקות לשלוש) וגם הפך להיות הפוינט גארד דה פקטו של ההיט. הוא ניפץ את נתוני ה-Usage והאסיסטים הקודמים שלו והפיח קצת רוח חיים בקבוצה המנומנמת של ההיט. כעת השאלה היא האם הוא ימשיך את היכולת הזו כשלצידו משחקת דמות דומיננטית כמו באטלר, או שאולי יעשה אפילו עוד קפיצת מדרגה שתהפוך אותו לנכס עסיסי בטרייד.
ולכדור הבדולח
תחזית נועזת: ההיט לא יהיו חלק מטרייד גדול. ההיט הם השותפים הטבעיים של כל טרייד גדול בליגה בזכות החוזים הנגמרים שלהם והצעירים הפסאודו-אטרקטיביים שלהם, אבל קיץ 2020 יבש יותר ממדבר סהרה בגזרת השחקנים החופשיים כך שלא יהיה ביקוש גדול לחוזים הנגמרים וכאמור, הצעירים של מיאמי הם רק לכאורה אטרקטיביים. לא נראה שמישהו מהם הולך להיות פרנצ'ייז פלייר (אלא אם כן טיילר הירו, שנראה לא רע בליגת הקיץ, מתכנן להפתיע) ולכן לא נראה לי שאוקלהומה סיטי (עם כריס פול) או וושינגטון (עם בראדלי ביל) או כל קבוצה אחרת שתשקול להעביר את הכוכב הגדול שלהם תשתף פעולה עם פט ריילי.
גזר הדין: ההצטרפות של באטלר די מקבעת את מקומה של מיאמי בפלייאוף המזרחי הנחות, הם יותר מדי טובים בשביל לא להיות בפלייאוף. עכשיו השאלה היא האם ההיט יצליחו לצוות לצד באטלר כוכב נוסף שיעזור לו להוציא אותם מהסיבוב הראשון. קשה לי לראות את זה קורה, ובמציאות הזו אין למיאמי יותר מדי מה למכור וכנראה שנראה אותם מסיימים את העונה באזור ה-45 ניצחונות, מקום 5-6 במזרח, עם הדחה סימפטית בסיבוב הראשון.