מה עשינו בפגרה
באו: ווסלי מת'יוז (שחקן חופשי, מאינדיאנה), קייל קורבר (שחקן חופשי, מיוטה), רובין לופז (שחקן חופשי, משיקגו), ת'נאסיס אנטטוקומפו (שחקן חופשי, מפנאתינייקוס), פרנק מייסון (שחקן חופשי, חוזה דו-צדדי, מסקרמנטו), קמרון ריינולדס (שחקן חופשי, חוזה דו-צדדי, ממינסוטה), דראגן בנדר (שחקן חופשי, חוזה לא מובטח, מפיניקס), ג'יילן אדאמס (שחקן חופשי, חוזה לא מובטח, מאטלנטה), רייג'ון טאקר (רוקי, חוזה לא מובטח), לוק מאי (רוקי, חוזה לא מובטח).
עזבו: מלקולם ברוגדון (סיין-אנד-טרייד, לאינדיאנה), טוני סנל (טרייד, לדטרויט), פאו גאסול (שוחרר, לפורטלנד), ניקולה מירוטיץ' (שחקן חופשי, לברצלונה), טים פרייז'ר (שחקן חופשי, לדטרויט), בונזי קולסון (שוחרר, לדרושאפקה).
מייק בודנהולזר הגיע מאטלנטה, והחליף חמישים גוונים של חוסר תפקוד כדי להקפיץ את הבאקס לצמרת הליגה. אחרי עונה רגילה דומיננטית - שזיכתה אותו בתואר מאמן העונה ואת יאניס אנטטוקומפו בתואר ה-MVP - הבאקס פתחו את הפלייאוף טוב וכבר הריחו את הגמר. מילווקי מצאה את עצמה במשחק צמוד עם אפשרות לעלות ל-0:3 על טורונטו בגמר האזורי - לפני שהשטיח נשלף בגסות מתחת לרגליהם, כשהקנדים חילצו את המשחק לאחר שתי הארכות, כחלק מארבע תבוסות כואבות ורצופות בדרכם לאליפות היסטורית. ברקע עלו שאלות על ההתנהלות של מאמן העונה, בדגש על זמני מנוחה ארוכים ושמרניים להפליא ל-MVP שלו, שראה מהספסל איך הקבוצה שלו בועטת בדלי שמילא, פעם אחר פעם.
אחרי עונה חלומית בקנה מידה מקומי, הגיע הזמן לשלם את חשבון, ומבין שלושה שחקני חמישייה שמחכים לחוזה חדש מישהו היה צריך ללכת. אינדיאנה חשקה במלקולם ברוגדון, שחקן חופשי מוגבל, אך בצעד ג'נטלמני מפתיע הציעה למילווקי בחירת סיבוב ראשון מוגנת ושתי בחירות סיבוב שני תמורתו. הבאקס לא שאלו שאלות, וברוגדון יקבל 85 מיליון דולר לארבע שנים בשביל להיות פייסר. האולסטאר קריס מידלטון כבר לא אנדר-פייד - 177 מיליון דולר לחמש שנים, וגם ברוק לופז, שהיה מפתח גדול להגנה (מקום ראשון בליגה ביעילות) ולהתקפה (שלישית), התחייב גם הוא לטווח ארוך (52 מיליון לארבע שנים).
ת'נאסיס אנטטוקומפו הגיע, ואם שם המשפחה הארוך מצלצל מוכר זה לא במקרה. מעבר לאיחוד המשפחתי, קשה לראות מה יכניס את האח הגדול לרוטציה העונה. אח אחד שהגיע ועשוי ממש לשחק הוא רובין לופז, שיעגן את עמדת הסנטר המחליף מאחורי התאום שלו (זוהי אזהרה אחרונה לכל קמעות הליגה, קחו יום מחלה כשהבאקס מגיעים העירה). ג'ורג' היל נשאר (29 מיליון לשלוש שנים, שנה אחרונה מובטחת חלקית). ארסן איליאסובה ימשיך לחסום את ההתפתחות של די ג'יי ווילסון למורת רוחם של האוהדים, על ידי זה שהוא פשוט טוב יותר. ובזווית המקומית הג'נרל מנג'ר ג'ון הורסט מהמר על דראגן בנדר עם חוזה לא מובטח, ולו רק כדי שנוכל להמשיך להתווכח בתגובות לגבי כמה שהוא לא מוערך מספיק/ממש גרוע בכדורסל.
ציון לקיץ: 7.5. העזיבה של ברוגדון מטרידה - קבוצות שנמצאות מרחק נגיעה מאליפות לא אמורות לפחד ממס המותרות. עם זאת, החוזה של הגארד מנופח מספיק בשביל שיהיה אפשר להצדיק את הוויתור עליו גם מכיוונים אחרים. הורסט חייב לשמור על מרחב תמרון לעתיד כדי לשמור על יאניס מרוצה במידה שדברים לא הולכים חלק. שאר המהלכים ישפיעו יותר על הדרך לפלייאוף מאשר על הפלייאוף עצמו, וזה בסדר.
מי מו
חמישייה: אריק בלדסו, ווסלי מת'יוז, קריס מידלטון, יאניס אנטטוקומפו, ברוק לופז.
ספסל: ג'ורג' היל, פאט קונאטון, ארסן איליאסובה, קייל קורבר, רובין לופז, דונטה דיווינצ'נזו, סטרלינג בראון, די ג'יי ווילסון, ת'נאסיס אנטטוקומפו, פרנק מייסון, קמרון ריינולדס, דראגן בנדר, ג'יילן אדאמס, רייג'ון טאקר, לוק מאי.
מאמן: מייק בודנהולזר (עונה שביעית ושניה במילווקי, מאזן 219:273).
הכוכב: יאניס אנטטוקומפו. היווני נתן את אחת העונות הכי דומיננטיות בהיסטוריה מבחינה מספרית, וגבר על ג'יימס הארדן שסיפק אחת משלו במירוץ לתואר האישי הנחשק. והוא עוד לא בן 25. מוסר העבודה והכישרון של יאניס מבודדים אותו מהתחרות. אבל כדי להיות אלוף יש עוד דרך שהוא צריך לעשות במסע שלו, כפי שראינו בפלייאוף ובאליפות העולם. הוא לא סקורר-יוצר מגוון כמו שחקני חוץ דוגמת הארדן, לברון ג'יימס, קווין דוראנט, או קוואי לאונרד, והקליעה הבעייתית שלו מבחוץ מאפשרת להגנה לצופף עליו את המשחק. זה לא אומר שהוא צריך להיות יותר כמוהם - מדובר בתופעה חד פעמית בשמי הליגה. אבל הוא כן צריך להמשיך לשייף את הג'אמפשוט, ולמצוא פתרונות לסוג השמירה הקבוצתית שהוא רואה בקלאץ'. גם לבאד יש חלק חשוב בעסק.
האקס פקטור: אריק בלדסו. בפלייאוף האחרון בלדסו היה יותר איקס מפקטור. ופה הבעיה. בעונה הרגילה המשחק האגרסיבי שלו בשני צדי המגרש קנה לו מספיק אוהדים בתוך הארגון בשביל לקבל הארכת חוזה, אבל בפלייאוף השדים חזרו וראינו שחקן חסר ביטחון וחסר קליעה אמינה. אם היה שומר על הרמה שלו מהעונה הרגילה לבאקס היה סיכוי יותר מסביר לחלץ מזה אליפות. זו לא הגזמה. אין משהו שבלדסו יכול לעשות בעונה רגילה כדי להוכיח שהוא שווה את ההשקעה. ויכול להיות שהזמן הכי טוב להעביר אותו בטרייד הוא עכשיו. אבל יש גם אפשרות של האפי-אנד בפוסט-סיזן - הכישרון שם. האתלטיות, ההגנה והאינטנסיביות הם דברים שאמורים להתרגם יפה למעמד. אולי הפעם.
ולכדור הבדולח
תחזית נועזת: מילווקי תזכה באליפות. מתקשר כבר לגזר הדין, אבל די נועז, לא? הפלייאוף האחרון בלם באופן פתאומי את סיפור הסינדרלה שנוצר בוויסקונסין - ההתקפה שעשתה הקפות סביב הליגה נעצרה בעקביות מטרידה ביותר בגמר המזרח. אבל אני מאמין בארגון, ביאניס וכן, גם בבאד, שידעו איך ובמה להשתפר. הדרך שלהם לארץ המובטחת היא הקלה ביותר (זה לא אומר שהיא קלה, אגב). גם אם סביר יותר שקבוצה אחרת תנצח, אך אין קבוצה אחת שהייתי בוחר לפניהם.
גזר הדין: 24:58 בעונה הרגילה וטבעת. האופציות מגוונות ולא מוכרות מאי פעם (או לפחות בעשור האחרון, מאז ההחלטה הראשונה של לברון). הבאקס הם פייבוריטים במין ברירת מחדל במזרח, ויש להם קריפטונייט מעניין מאוד שנבנה בפילדלפיה. אני חושב שבעונה הרגילה הם ישייטו למקום הראשון במזרח, ובאין הפתעות יובילו גם את הליגה. איך זה ייגמר בפלייאוף כבר אמרנו. אני חושב שיש ליאניס סיכוי להיות היורש ללברון מבחינת דומיננטיות לשנים הבאות.