מה עשינו בפגרה
באו: קמבה ווקר (בסיין אנד טרייד משארלוט), אנס קאנטר (חופשי, מפורטלנד), ונסן פוארייה (מבאסקוניה), רומאו לנגפורד (רוקי, בחירה 14), גרנט וויליאמס (רוקי, בחירה 22), קארסן אדוארדס (רוקי, בחירה 33), טרמונט ווטרס (רוקי, בחירה 51), ג'בונטה גרין, טאקו פול, מקס סטרוס וקייזר גייטס (חוזים מובטחים חלקית).
עזבו: קיירי אירווינג (חופשי, לברוקלין), אל הורפורד (חופשי, לפילדלפיה), מרכוס מוריס (חופשי, לניקס), טרי רוז'יר (בסיין אנד טרייד לשארלוט), ארון ביינס (בטרייד לפיניקס), גרשון יבוסלה (לליגה הסינית), פי ג'יי דוזייר (חופשי, לדנבר).
אחרי העונה המאכזבת הראשונה בעידן בראד סטיבנס, שהסתיימה במקום הרביעי במזרח ובהדחה למילווקי בסיבוב השני בפלייאוף, האשמה הופנתה לקיירי אירווינג אבל כולם בסלטיקס התחילו להיראות אנושיים מדי: דני איינג' פחות קוסם, ג'ייסון טייטום פחות הדבר הבא, גורדון הייוורד לא השחקן שלפני הפציעה.
זה גרם לשינוי תוכניות אצל איינג'. תסריט א' שלו היה לרוץ לאליפות עם הסגל הנוכחי. לא עבד. תסריט ב' היה לבנות חבילה עבור אנתוני דייויס ולצרף אותו לקיירי, אבל אירווינג הבהיר שהוא לא נשאר ודייויס הבהיר שהוא רוצה רק לייקרס ולא אף צעצוע אחר. אז איינג' עבר לתסריט ג', תסריט הרבה פחות אטרקטיבי: לשנות את משוואת ההווה/עתיד יותר לכיוון העתיד. הוא אמנם נתן לקמבה ווקר בן ה-29 חוזה מקסימום כדי שיחליף את קיירי, אבל לא היה מוכן לשלם להורפורד את מה שהוא קיבל בסוף מפילדלפיה.
בדרך עזבו עוד כמה שחקני רוטציה והגיעו הרבה פחות במקומם, מה שיפנה מקום ברוטציה לרוקיז שהגיעו בקיץ בו בוסטון סוף סוף מימשה את רוב הבחירות שצברה. שחקן הכנף רומאו לנגפורד הוא המוכשר משלושת הרוקיז הבכירים, אבל הוא גם הכי פחות מלוטש. גרנט וויליאמס הוא פאוור פורוורד עם משחק פוסט משובח והייפ מאוד חיובי. אדוארדס הוא גאנר שהתפוצץ בטורניר המכללות עם שני משחקים של 42 נקודות ו-28 שלשות בארבעה משחקים, רובן בעלייה מכדרור ומטווחי NBA ומעלה. שני האחרונים יתפסו משבצות שחסרות שבסגל של סטיבנס ובהחלט יכולים לקבל דקות משמעותיות כבר השנה.
את האיכות של הורפורד בעמדת הסנטר תחליף כמות, בסגל יהיו ארבעה סנטרים שקשה לדעת איך תיראה ההיררכיה ביניהם. קאנטר הגיע אחרי פלייאוף מפתיע לטובה בפורטלנד במחיר משתלם (10 מיליון דולר לשנתיים) וינסה להוכיח שהוא עדיין רלוונטי. דניאל תייס מיצב את עצמו כשחקן פנים ראוי בליגה ויכול להתברר כסנטר השלם ביותר של סטיבנס. לרוברט וויליאמס הצעיר יש פוטנציאל הגנתי גבוה שלא בטוח שהוא יצליח לממש. פוארייה הצרפתי הגיע מאירופה ויספק עוד אופציה לנוכחות בצבע וריבאונד. בשאר העמדות סטיבנס יתבסס, קודם כל, על חמשת השחקנים הבכירים שלו (ווקר, מרכוס סמארט, הייוורד, ג'יילן בראון וטייטום). כולם חוץ מהייוורד לקחו חלק בקמפיין הנבחרת הכושל, אך יכול להיות שעבור הסלטיקס זה יתברר כגיבושון מוצלח וחשוב, בעיקר אחרי עונה בה הקבוצה סבלה מאוד מבעיות כימיה.
ציון הקיץ: 6. מטרת העל של אנתוני דייויס לא התגשמה והוויתור על הורפורד השאיר את הסלטיקס במצב ביניים של קבוצה טובה אבל לא מספיק כדי להתמודד על אליפות. בסופו של דבר איינג' הצליח להימנע מהתרסקות וחילץ מהקיץ הזה כמה מהלכים טובים. הצלחה של כמה מהרוקיז תקפיץ את הציון.
מי מו
חמישייה: קמבה ווקר, מרכוס סמארט, ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום, אנס קאנטר.
ספסל: קארסן אדוארדס, בראד וונאמייקר, גורדון הייוורד, רומאו לנגפורד, סמי אוג'ליי, גרנט וויליאמס, דניאל תייס, רוברט וויליאמס, ונסן פוארייה.
מאמן: בראד סטיבנס (עונה שביעית).
הכוכב: אחרי שמונה שנים בבינוניות של שארלוט, קמבה ווקר מקבל סוף סוף הזדמנות להוביל סגל איכותי (יחסית). הוא נכנס לנעליים של קיירי כשחקן שדומה לו מאוד בסגנון, הוא פחות מוכשר אבל ינסה להוכיח שהוא יותר קבוצתי ויודע להתאים את עצמו לשיטה בה הוא לא מחזיק בכדור כל הזמן. כשזוכרים שבסדרה מול מילווקי קיירי קלע ב-35.6 אחוזים מהשדה, הנעליים האלה נראות פחות גדולות.
ווקר הוא שחקן שמתפתח כל שנה ועבד קשה כדי להגיע למצב בו הוא נבחר לחמישייה השלישית של העונה שעברה, השאלה היא אם הוא מספיק טוב כדי להשתלט על סדרת פלייאוף קשה. האודישן שלו בנבחרת לתפקיד השחקן המוביל של קבוצה שמתמודדת על תואר נראה רע מאוד, בעיקר במפגש מול רודי גובר, שמשמש כברומטר הטוב ביותר להבחנה בין הסקוררים הגדולים באמת לאלה שנמצאים דרגה או שתיים מתחת.
האקס פקטור: לבוסטון יש כמה אקס פקטורים פוטנציאליים, למשל האפשרות שטייטום יבצע את קפיצת המדרגה שציפו ממנו בשנה שעברה, אבל כאן אתמקד בהגנה בצבע. בשנים האחרונות זו הייתה ההתקפה של הסלטיקס שהתקשתה להגיע לטבעת, את העונה האחרונה הם סיימו במקום ה-27 בכמות זריקות מתחת לסל וה-29 בכמות זריקות עונשין. קאנטר אמור לעזור מאוד בתחום וגם הרוקיז הם כאלה שיודעים להגיע לטבעת ולסחוט עבירות, אבל עכשיו הבעיה היא בצד השני. חמישייה בה קאנטר יהיה מוקף בארבעה שחקני חוץ זו חמישייה נטולת הרתעה בצבע, כל שחקני החמישייה המסתמנת חסמו ביחד 2.8 כדורים בעונה שעברה (לשם השוואה, מיילס טרנר לבד חסם 2.7).
קאנטר ינסה להוכיח את התזה המתפתחת שהוא לא גרוע בהגנה כפי שהוא נראה וחבורת שומרי הפרימטר האיכותיים תנסה להפריע לחדירות בתחילתן, אבל כך יהיה קשה לסלטיקס לשמור על מיקומם הגבוה בתחום היעילות ההגנתית. זו לא תהיה הפתעה אם במהלך העונה איינג' יחפש טרייד על סנטר הגנתי, תמורת אחד משחקני הכנף, צעירים ו/או הבחירה האטרקטיבית של ממפיס.
ולכדור הבדולח
תחזית נועזת: גורדון הייוורד יהיה השחקן השישי של העונה. זו תחזית נועזת גם בגלל שבכלל לא בטוח שהוא יפתח את העונה על הספסל, אבל זו נראית אופציה מתבקשת לתת לו להנהיג את היחידה השנייה. אחרי פציעה קשה לפעמים צריך עונה אחת להסיר חלודה, והייוורד בן ה-29 מעולם לא התבסס יותר מדי על אתלטיות אלא על יכולות מגוונות ועל קריאת משחק נהדרת. אם הוא יחזור למשהו שמתקרב ליכולת של לפני הפציעה, הוא יוכל להפוך לג'ינובילי של בוסטון.
גזר הדין: הסיבה הטובה ביותר לאופטימיות מתונה היא שסטיבנס חוזר לעמדת האנדרדוג. שיפור בכימיה, שדרוג של כמה שחקנים וניצוצות של הרוקיז יכולים להספיק לעונה שתעפיל במעט על הציפיות במזרח שמכיל רק שתי קבוצות גדולות באמת. 30:52, מקום שלוש-ארבע במזרח וסיכוי סביר לעבור סיבוב.