הצל שלו ואני: מצעד "נפגעי ליאונל מסי" בברצלונה

בווידאו: התגובות לאחר ניצחונה של ריאל מדריד על לבנטה

לתיירי הנרי הייתה תשובה מבריקה לשאלה: איך יברח ניימאר מהצל של ליאו מסי? "כל השחקנים בעולם נמצאים בצל של ליאו מסי ומי שלא רוצה להיות שם, שיחליף ענף". פשוט וחד. הכי הנרי שיכול להיות.

"הצל של מסי" זו סוגיה שמלווה כל שחקן התקפה שמגיע לברצלונה כבר למעלה מעשור. כאחד שנמצא ברמה אחרת, שמצליח להפתיע עם דברים חדשים כל עונה, קל ומסובך לשחק לצדו בו זמנית. קרלוס טבס הגדיר אותו בעבר כ'לא מובן'. "בעוד כולנו משחקים כדורגל, הוא עושה משהו אחר. הוא מעל כולם".

לכו תבינו גאונים כמו מסי. לראות אותם זה תענוג צרוף, אבל לשהות במחציתם - זה כבר לא מתאים לכל אחד. הדומיננטיות של מסי גבתה כמה "קורבנות" בברצלונה. שחקנים שהגיעו ועזבו כי לא מצאו שפה משותפת עם הפנומן. לא הצליחו להביא את עצמם למקום שהם יכולים לשחק איתו, להשתחל לשלישיות שהרכיב או להקטין את עצמם כדי לחלוק איתו חדר הלבשה.

פאקו אלקאסר הוא אחד כזה. בשבת, השלים החלוץ שער עשירי בשמונה משחקים ששיחק בכל המסגרות ומיד שחרר עקיצה מתוזמנת היטב על כמה רע היה לו בברצלונה, רגע לפני שהוא מארח אותה בליגת האלופות. הנה עוד כמה דוגמאות למצעד 'נפגעי מסי' ושאלה אחת: האם אנטואן גריזמן יצטרף לרשימה?

מסי מתאושש, הקלאסיקו כבר מעבר לפינה

רקע: ברצלונה הייתה מושלמת ב-2009, אבל כשריאל מדריד יצאה למסע רכש מטורלל באותו קיץ והחתימה את כריסטיאנו, קאקה וקארים בנזמה, בארסה נגררה להשתוללות. זלאטן הגיע מאינטר כדי להשלים את הטריו לצד מסי והנרי, ואילו סמואל אטו עשה את הדרך ההפוכה. ההתחלה הייתה מבטיחה. השבדי הבקיע 11 שערי ליגה עד תחילת דצמבר. אלא שאז, מספרים, שלח מסי הודעה לפפ גווארדיולה: "אני רואה שאני כבר לא חלק חשוב מהקבוצה". המאמן נלחץ ונתן למסי את מה שרצה - לשחק במרכז. זלאטן נדחק לשוליים. לקראת תום העונה, גווארדיולה הכניס את השבדי כמחליף לחמש דקות ב-1:4 בוויאריאל. בסיום, השניים התעמתו בחדר הלבשה ריק במדריגאל וזלאטן ירה לעבר מאמנו: "אין לך ביצים".

היחסים עם מסי: "זה היה חלום ילדות. ריחפתי באוויר. הפתיחה הייתה טובה, אבל אז מסי התחיל לדבר. הוא רצה לשחק במרכז ולא בכנף והשיטה השתנתה מ-4-3-3 ל-4-5-1. הוקרבתי ולא קיבלתי את החופש שאני צריך על המגרש כדי להצליח", סיפר זלאטן בעבר. גם בספרו "אני זלאטן", יש התייחסות לארגנטינאי: "חדר ההלבשה בברצלונה היה שקט מדי. מסי, צ'אבי ואינייסטה עשו כל מה שאמרו להם בלי למחות. הם היו כמו ילדים בבית ספר. אני לא כזה. לא יכולתי להיות אני".

מבחינת השבדי, האשם תמיד היה גווארדיולה. שנים לאחר הפרידה, המשיך לתקוף את המאמן בכל הזדמנות וטען שהוא אדם קטן ופחדן. למסי הפגין יותר כבוד. "הוא גאון, ואני - אלוהים", אמר בזלאטניות אופיינית. כנראה שגאונים מבינים גאונים יותר טוב מכל אחד אחר. בניגוד לשמות הבאים ברשימה, מסי וזלאטן הכירו בגדולה אחד של השני. הם גם הכירו בעובדה שהמגרש לא יכול להכיל את שניהם יחד. זלאטן נפרד מברצלונה אחרי שנה שבה הבקיע 22 שערים בכל המסגרות ובה היה שותף לשלושה תארים.

החיים אחרי מסי: אצל זלאטן, הכל תמיד נהדר.

נובמבר חם: זה מה שמחכה לכם בקאמפ נואו

רקע: קיץ 2011. אחרי הזכייה בליגת האלופות, בארסה הוסיפה עוד איכות לחלק הקדמי. שחקן הכנף הצ'יליאני שלהטט באודינזה הצטרף למסי ולדויד וייה. מהר מאוד הבין אלכסיס שבברצלונה אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, אלא צריך להתאים את עצמך למסי ולהרים את המשחק שלך בלי הכדור. השנתיים הראשונות היו קשות. השלישית טובה בהרבה. אלכסיס פרח כשניימאר הצטרף וגם ניצל את העובדה שמסי ישב שבועות ארוכים בחוץ בגלל פציעה. 19 השערים שכבש עזרו להגדיל את תג המחיר שלו ולאפשר לברצלונה לממן את עסקת לואיס סוארס.

היחסים עם מסי: באוגוסט 2013 פורסמה בעיתון "אל קונפידנסיאל" כתבה תחת הכותרת "הפנים האמיתיות של מסי", שם תואר הארגנטינאי כדיקטטור לא קטן. בין שלל עימותים נטען שנשמע צועק לעברו של הצ'יליאני באחד האימונים: "אתה כל כך גרוע ואין לי מושג איך עלית כל כך הרבה. תפסיק לבעוט כל הזמן ותמסור לי את הכדור". מסי, וזה הלך והתפתח עם השנים במיוחד בנבחרת, דורש לשחק עם הטובים ביותר, כאלה שמתאימים לרמתו, אבל בעיקר עם כאלה שיידעו להכיל אותו וישימו את עצמם בצד במקרה הצורך ולא ייקחו מהנפח שהוא תופס. אלכסיס, כנראה, מעולם לא באמת ענה על שתי ההגדרות.

החיים אחרי מסי: דעיכה איטית.

24 שעות של טירוף: דורטמונד בברצלונה, סן ז'רמן במדריד

רקע: סיפור הפריצה המדהים של אנסו פאטי משכיח כמה שנים בולטות בלי כישרון חדש מלה מאסיה בסגל. בתחילת העשור, בארסה הקפידה להריץ ליד הכוכבים שחקני התקפה תוצרת בית. לכולם היו תקופות לא רעות, אבל בסופו של דבר, כולם נכנעו למחסור בדקות ואף אחד מהם לא הצליח להפוך לשחקן רוטציה לגיטימי או לצלע הרביעית - המחליף הראשון לשלישיית התקפה. לעמדה הזאת, העדיפה בארסה שחקני רכש מתחלפים כמו וייה או פאקו. אם תרצו, בכל הצעירים השתמשה כאמצעי למימון עסקאות גדולות.

היחסים עם מסי: גם מהם, על פי טענות שונות, למסי היו דרישות גבוהות. "מה אתה עושה? אתה חדש כאן ואתה כלומניק! תמסור לי, אתה כאן כדי לשחק בשבילי", אמר לטייו באחד האימונים והחלוץ הצעיר ירד כשהוא ממרר בבכי. מסי הוא אחד ויחיד. מגוחך לדרוש נגיסה ולו הקטנה ביותר במעמדו כדי להריץ שחקן צעיר, אבל יש כאן נקודה שאי אפשר להתעלם ממנה: בברצלונה, לא צמח לידו כלום.

החיים אחרי מסי: פדרו הצליח יותר מכולם והמשיך לקריירה סולידית בצ'לסי. טייו הסתפק במספרים בינוניים, בויאן נדד עד מונטריאול ודאולופאו עדיין לא עשה את קפיצת המדרגה המיוחלת.

רקע: הסקורר של ולנסיה נחת בקאמפ נואו בקיץ 2016 כגיבוי ראשון ל-MSN ועם תג מחיר של 30 מיליון יורו. פאקו אמנם הבקיע 24 שערי ליגה בשתי העונות שקדמו למעבר, אבל כבר אז היו לא מעט סימני שאלה לגבי ההתאמה שלו לרמה הנדרשת בברצלונה. ההעברה הייתה מסובכת ונסגרה ברגע האחרון, מה שרק גרם להרמת הציפיות. ומשם להתרסקות די צפויה.

היחסים עם מסי: מעטים השחקנים שהעזו לפתוח פה ולבקר את מסי. אפשר להבין את זה. הרי כל הסופרלטיבים בשורה התחתונה נכונים. מסי נמצא בליגה אחרת. הוא רמה בפני עצמה. כשיש לך שחקן כזה, אתה חייב לזרום איתו על הדומיננטיות שלו, הכוחניות שבו והרצון שלו לעשות דברים בדרך שלו. פייר, אין דרך טובה יותר משל מסי ומכאן שאין שחקן שיכול להרשות לעצמו לבקר את מסי בלי לצאת מגוחך. פאקו אמר השבוע ש"אנשים בברצלונה התייחסו אליי רע מאוד". האם הוא התכוון למסי? לא בטוח.

לפני שנה דיבר אחרת: "חושבים שאיבדתי שנתיים, אבל זה לא נכון. ברור שרציתי לשחק יותר, אבל השתפרתי מאוד כשחקן וכאדם. מסי אולי מושך את כל תשומת הלב, אבל הוא הופך אותך לשחקן טוב יותר. רוב השערים שלי בברצלונה היו ממסירות שלו". שערים כאלה, אגב, היו 13 בכל המסגרות. בחצי מהזמן בדורטמונד יש לו כבר 24.

החיים אחרי מסי: דבש, אבל זה עדיין לא אומר שפאקו הוא חלוץ ברמה של ברצלונה.

רקע: ניימאר, מי שברח מהצל של מסי ומאז עושה כל שביכולתו כדי לחזור אליו, נמכר ב-2017. ילד הפלא מדורטמונד היה הראשון שהגיע כדי להשלים את השלישייה. בינואר 2018, הצטרף אליו הברזילאי של ליברפול. הפציעות מנעו מהצרפתי להראות את היכולות שלו. קוטיניו סבל מבעיה אחרת. הוא פשוט לא הצליח להתאים את עצמו למעמד. הלחץ בבארסה הוא עצום, בטח כשמתייגים אותך כיורש של ומצפים ממך להיכנס מיידית לנעליו. קוטיניו הגיע ככוכב בפני עצמו אחרי הצלחה מסחררת באנגליה. המעבר להיות ניצב בהצגה היה גדול עליו גם ברמת האופי. הוא לא ידע לקחת.

היחסים עם מסי: ריבאלדו, מי שבעצמו הגיע לברצלונה ב-1997 כדי להחליף את רונאלדו, הבין היטב לליבו של קוטיניו: "יש שחקנים שחוששים מאוד מהלחץ כשהם מגיעים לברצלונה ומתקשים לצאת מזה. הם לא מצליחים לשחזר את היכולת מהקבוצה הקודמת ואני חושב שזה מה שקרה לקוטיניו. הוא הרגיש ביישן, לא כמו בליברפול. זה לא משנה אם אתה משחק עם מסי או סוארס, אתה צריך להראות מה שאתה יכול לתת. אני הגעתי מלה קורוניה והייתי צריך להראות את האישיות שלי. לא רציתי שהאוהדים יסתכלו עליי כאילו אני קופי של רונאלדו. רציתי לשחק בסגנון שלי ולהביא משהו שונה".

החיים אחרי מסי: שני המחליפים של ניימאר היו קלפי המיקוח הגדולים ביותר בניסיון של בארסה להחזיר את הברזילאי מסן ז'רמן. דמבלה סירב לעזוב, קוטיניו רק רצה לברוח ומצא את עצמו מושאל לבאיירן מינכן.

רקע: הילד החדש בשכונה הובא על רקע הרצון של בארסה להביא כוכב שלישי, ובמהרה נקלע בעל כורחו לסאגה המאוסה של ניימאר. על הנייר, גריזמן הוא בדיוק מסוג השחקנים שעונים על "דרישות מסי". יש לו איכויות מוכחות, ניסיון ותארים וגם אגו לא גדול מדי. הוא אחד שיידע להתמודד עם לחץ ויבין לאן הגיע. הוא לגמרי עשוי מחומרים שמתאימים לבארסה. הבעיה שלו הייתה ותהיה ניימאר וכולנו יודעים את מי רוצה מסי.

היחסים עם מסי: אם לשפוט לפי הדיווחים שהגיעו מספרד, מסי עשה הכל כדי למנוע את עסקת גריזמן. על פי הסבר אחד, הארגנטינאי לא אהב את הדרך הפומבית בה בחר גריזמן לדחות את ברצלונה בקיץ שעבר. הצרפתי התקבל בקרירות באימונים על ידי סוארס וזכה להתעלמות מצד מסי במהלך אחד ממשחקי ההכנה. "אני פצוע ומתאמן לבד. האמת שבקושי התראינו בחדר ההלבשה כי אני לא נמצא שם. תהיה לנו הזדמנות לחלוק הרבה דברים", התייחס השבוע מסי בקרירות ליחסים עם הצרפתי. השניים עדיין לא שיחקו יחד, גריזמן מסתדר לא רע בינתיים, אבל המבחן עוד לא הגיע.

סוארס הוא כנראה המפתח להבנה לליבו של מסי. גם הוא הגיע ככוכב ולאט הפך לחברו הקרוב ולשותף המוצלח ביותר שהיה לו. למעשה, סוארס הצליח איפה שהאחרים נכשלו. הוא הקריב מעט מעצמו בשביל המטרה הנעלה ועל הדרך רכש את אמונו של האיש החשוב ביותר בברצלונה: "אתה רוצה להיות עם הטובים ביותר ואם הטובים ביותר הם חבריך לקבוצה, אתה מרגיש בנוח. כשאני הגעתי לברצלונה, ידעתי שאני לא אהיה הכי טובה בקבוצה כי ליאו וניימאר היו שם. חייבים להבין את זה - אני יודע מה התפקיד שלי על המגרש ומחוצה לו. הצלחה בברצלונה זה דבר קשה ומורכב ותלוי במנטליות של השחקן. אני כמובן רציתי להיות אחד הטובים העולם, אבל גם רציתי לזכות בתארים קבוצתיים, באליפות ובליגת האלופות".

השאלה במקרה של גריזמן פשוטה: מה יגיע קודם? הוא יצליח להתחבב על מסי או שניימאר יקבל שחרור מסן ז'רמן? המשך יבוא.