לצד האכזבה הקשה מהתוצאות מול סלובניה וצפון מקדוניה, היו כמה שחקנים בנבחרת ישראל שיצאו נשכרים מאוד מצמד המשחקים בשבוע החולף. אופיר מרציאנו כבש מחדש את שער הנבחרת, אלי דסה הציג כושר גופני מעולה למרות שהוא לא היה במסגרת קבוצתית וערן זהבי ממשיך להיות סקורר מהרמה הגבוהה ביותר. אבל אולי יותר מכולם היה זה חאתם עבד אלחמיד, שהפך אחרי שני המשחקים האלה לבאנקר אמיתי של הצוות האוסטרי. זה מדהים, אבל אלחמיד ערך ביום חמישי שעבר בבאר שבע במשחק מול צפון מקדוניה את הופעת הבכורה שלו בהרכב מדי הכחול לבן. זה כמעט בלתי נתפס שרק עכשיו בגיל 28 וחצי, זכה בלמה של סלטיק להכרה גם במישור הלאומי.
אתמול בערב כבר היה חזרה בגלאזגו. בעוד שהנבחרת חזרה לישראל מיד אחרי המשחק, נותרו מרבית הליגיונרים במלון בלובליאנה ורק בבוקר המריאו כל אחד לכיוון אחר. אלחמיד טס מסלובניה לגרמניה ומשם המשיך לסקוטלנד. נחת באדינבורו ולקח מונית לדירה בה הוא מתגורר בגלאזגו. בשל הנסיעות התכופות עם הנבחרת וגם עם סלטיק שמתחרה באירופה וכבר בשבוע הבא תשחק מול לאציו בליגה האירופית, העדיף אלחמיד שרעייתו מנאר ובנו הקטן יהיו בתקופה הזו בארץ ליד ההורים. אמש כבר סיפר כמה הוא מתגעגע אליהם ועד כמה הוא משתגע כשהם כל כך רחוקים ממנו.
- חאתם, אני חייב לשאול אם חדר ההלבשה אחרי המשחק בליובליאנה היה הכי עצוב שהיית בו?
"אני חושב שהגזימו עם התיאורים על מה שהיה בחדר ההלבשה. לא עפו דברים ולא שברו שולחנות. הכל שטויות. אלה דברים שלא היו, אבל כן המאמן היה מאוד מאוכזב ואמר לנו בחדר ההלבשה מה שאמר לכם בתקשורת. אנשים היו בדאון כי במחצית השנייה לחצנו ותקפנו וכבשנו. אבל ספגנו גולים בסיום שתסכלו אותנו מאוד".
- קראתי שאלון חזן ומספר שחקנים בכו.
"לא ראיתי ואני לא חושב שזה נכון".
- התסכול שלכם היה על המחצית השנייה הטובה או גם על התיקו המעצבן מול צפון מקדוניה בטרנר?
"שיחקנו טוב במחצית השנייה בסלובניה. זה היה משחק שונה לגמרי ממה שצפון מקדוניה שיחקה בטרנר. נתקלנו בבאר שבע בנבחרת שלא רצתה באמת לשחק כדורגל. אתה יכול להשוות איך צפון מקדוניה עם כל השמות שלהם שיחקה בארץ לבין האופן שבו אנחנו שיחקנו, בעיקר במחצית השנייה, בסלובניה?".
- אולי התסכול שלכם הוא גם בגלל שהבנתם שזה נגמר?
"אני לא חושב שזה ממש נגמר. גם אחרי התיקו מול סלובניה במשחק הראשון של הקמפיין אנשים אמרו שזה נגמר כבר אחרי משחק אחד ואז ניצחנו את אוסטריה ואנשים התחילו לפנטז כבר אחרי שני משחקים על עלייה ליורו. אני מאמין שלא צריך לעשות שום סיכום בשלב הזה. צריך לחשוב חיובי ואם בסופו של דבר לא יהיו תוצאות טובות, אז זה המצב. אבל להגיד מעכשיו שזה נגמר זה לא נכון".
- הופתעת מההתפרצות של אנדי הרצוג בסיום המשחק? הוא הרי מאוד אירופאי וסולידי. אתה מסכים עם מה שהוא אמר?
"אני מסכים שבמשחק שבו אנחנו מבקיעים שני שערים בחוץ, אנחנו לא צריכים להפסיד. היינו צריכים להיות סופר מרוכזים בסוף בעיקר כי תיקו 2:2 היה יכול להיות טוב בסופו של דבר. אם הופתעתי מהעוצמה של הדברים שלו בתקשורת? כמה שתהיה אדם שקט ולא עם מזג חם, גם לך יש רגשות. הוא הכין אותנו טוב ועשה שינויים טובים. הקבוצה שלו נראתה טוב ובכל זאת הוא הפסיד במשחק. הוא בן אדם לפני שהוא מאמן ואפשר להבין את התפרצות הרגשות שלו".
- זה גם היה ערב יום ההולדת שלו.
"ומכאן זו כנראה אכזבה כפולה".
- אחרי התיקו מול צפון מקדוניה האמנת שאפשר לשחק כך בסלובניה?
"לא חשבתי שאנחנו יותר טובים מסלובניה אבל גם לא חשבתי שהם יותר טובים. האמנתי לחלוטין שהסיכויים הם 50 אחוז וזה מה שהיה".
- בציבור יש תחושת זלזול בדור השחקנים שלכם. הקבוצות הישראליות לא באירופה, הליגיונרים לא משמעותיים. אני מניח שאתם מדברים ביניכם על היחס שאתם מקבלים כולל בתקשורת.
"אני אדבר בשם עצמי. אותי לא עניין מעולם מה אומרים וכמה יורדים או מזלזלים בי. אני מתרכז רק בעצמי ואם אני מרגיש שנתתי מאה אחוז אז לא מעניין אותי מה רושמים לטוב או לרע. שחקן לא צריך לרוץ אחרי משחק ולראות מה כתבו עליו ואיזה ציון הוא קיבל. מה שחשוב שתהיה מסופק ממה שעשית במגרש. מבחינת הדור? הנבחרת לא מצליחה כבר תקופה ארוכה וזה לא קשור לדור כזה או אחר. כנראה שאנחנו עושים משהו לא נכון. לא הייתה הצלחה מסחררת לפני הדור שלנו ולכן צריך לכבד כל שחקן נבחרת. אנחנו מייצגים את המדינה מכל הלב והנשמה וגם אם אנחנו לא מצליחים, לא צריך לזלזל בנו ולקרוע אותנו".
- אומרים שהצוות האוסטרי לא הביא שום שינוי.
"אני לא מסכים עם זה. אני חושב שיש לאנדי ולווילי אנרגיות מאוד חזקות וטובות. וזה משפיע לטובה על כל השחקנים. לא יעזור לאף אחד, יש אווירה טובה בנבחרת הזו ומרגישים את זה. שמע, ישבנו אחרי המשחק כמה ליגיונרים במלון לאכול והיית צריך לשמוע איך דיברנו אחרי ההפסד על כמה שכיף לבוא לנבחרת ואפילו כשמפסידים אין הרגשה של מלחמה".
- מה יהיה עם המצבים הנייחים?
"מצבים נייחים זה עניין של גישה. הכל בראש. בסלובניה הסתדרנו מצוין. בבאר שבע קיבלנו את השער שיכולנו למנוע אם היינו מרגישים שאנחנו באים לכל כדור כאילו זה קרב על הבית שלנו".
- אתה מרגיש ששני המשחקים האחרונים הציבו אותך במקום אחר? ההתייחסות אליך מעכשיו תהיה שונה?
"אין ספק שההחלטה שלי לשחק כבלם היתה בגיל מאוד מאוחר. רק בגיל 26. אבל מאז שאני משחק כבלם אני רק מתקדם. היכולות שלי. הטכניקה, השקט, המהירות בולטות מאוד. זה נותן לי ביטחון ואני מרגיש שהיכולת שלי השפיעה לטובה על המערכת. המנהל המקצועי ווילי פרגן לי מול כל השחקנים. אמר לי שנתתי הופעה מהרמות הגבוהות ביותר ואנדי אומר שאני צריך לשחק באנגליה בפרמיירליג. מה שחשוב לי זה המאמן, הצוות, האוהדים. אלה הם האנשים שחשובים לי. כל היתר לא חשוב לי מה הם חושבים עליי והאם אני במעמד חזק אצלם. אני שמח שהצלחתי להרשים את אנדי, ווילי, אלון חזן וכמובן אוהדי הנבחרת ששלחו לי המון הודעות אחרי המשחק והחמיאו לי מאוד. זה מה שחשוב באמת".
- תשומת הלב הופנתה אליך בעיקר על היכולת ההתקפית בזמן שאתה תמיד מדבר על זה שאתה רוצה להיות רק בלם.
"גם כשאני משחק בלם, אתה יכול לשאול את אוהדי הפועל באר שבע כמה הם אהבו שעשיתי דברים נפלאים עם הכדור. הבלמים זה לא מה שהיה פעם. בלמים היום הם טכניים ומהירים ויודעים מה לעשות עם הכדור. זה מה שמבדיל בין בלם ליגה טוב לבין מישהו שיכול לשחק ברמה האירופית. לא תמצא המון בלמים שיש להם את כל המרכיבים".
- אתה לא מתבאס מזה שנוח להסיט אותך מעמדת הבלם כמו שהיה שלשום במחצית השנייה?
"לא, כי הבנתי שמשנים שיטה וידעתי שאני יכול לתרום גם התקפית מעמדת המגן השמאלי. במחצית הראשונה עשיתי יותר עבודה הגנתית כבלם מצד שמאל אבל ברגע שנתנו לי הוראה לעזור להתקפה, אז רצתי קדימה ואני שמח שעשיתי גם את זה טוב".
אלחמיד היה כמה וכמה פעמים בעבר בסגל הנבחרת. הוזמן אצל מרבית המאמנים, אבל בהרבה פעמים הייתה איזו בעיה רפואית או תקלה אחרת, כמו תאונת הדרכים שעבר לפני כחצי שנה בבאר שבע, שמנעו ממנו לשחק. גם כמה שבועות לפני המשחקים האלה כשנחת רע מאוד באימון של סלטיק על האגן, ראה איך הוא שוב מפספס את הנבחרת. "הייתי אמור לעשות את ההופעות שלי לפני הרבה זמן אבל פעם אחר פעם זה התפקשש. אני מקבל זימונים כבר חמש שנים לנבחרת ולא יצא לי לשחק. הפעם נפצעתי באגן והיה לי שבר קטן. הייתי מתוסכל כי ידעתי שאני אמור לשחק בהרכב. עשיתי טיפולים בכל יום כדי שאוכל לשחק בדרבי נגד ריינג'רס ומיד אחרי זה אצא לנבחרת עם ביטחון. אני שמח שהצלחתי להתגבר על זה ובסוף גם הרווחתי הופעה טובה בסלטיק בדרבי החשוב וגם בנבחרת".
- אנחנו מדברים על הנבחרת, אבל מעולם לא דיברת על היום הכי דרמטי בקריירה שלך שם באלבניה רק לפני כחודשיים כשאתה מודיע לברק בכר כמה שעות לפני המשחק הראשון באירופה מול לאצ'י שאתה לא יכול לשחק.
"אתה צודק בתיאור שלך. זה היה היום הגורלי בחיי במישור הספורטיבי. קיבלתי החלטה אמיצה בצורה יוצאת מן הכלל כי ידעתי שאם אני לא עושה את הצעד הזה, אני כנראה לא אוכל לצאת לאירופה לסלטיק. להודיע למאמן כמה שעות לפני משחק שאתה לא יכול לשחק, זה דבר סופר דרמטי".
- תחזיר אותי לשעות שלפני ההודעה לברק.
"סיימנו אימון מסכם ביום רביעי באלבניה והיה ברור שאני פותח. המשחק היה מאוד חשוב למועדון אחרי עונה לא טובה והתחלה חדשה דרך אירופה, ואז קמתי ביום חמישי בבוקר וקיבלתי טלפון בו נאמר לי שאם אשחק עם באר שבע באירופה, לא תהיה עסקה עם סלטיק כי הם רוצים אותי לאירופה, ואם אשחק עם באר שבע, לא אוכל תקנונית לשחק עם סלטיק במוקדמות באירופה. במשך שלוש שעות ישבתי בבוקר בלובי של המלון עם עצמי ושתיתי עוד ועוד כוסות קפה. לא ידעתי מה אני עושה. ישבתי במלון והזעתי כי צריך לזכור שהעסקה עם סלטיק לא הייתה במאה אחוז. ידעתי שאם אשחק עם באר שבע, לא תהיה עסקה עם סלטיק אבל לא ידעתי שאם לא אשחק, תהיה בוודאות עסקה. לקחתי בחשבון את כל ההשלכות כולל מה שעלול להיות לי מול המערכת ובעיקר מול האוהדים של באר שבע שהתאהבו בי ושהיה לי קשר נהדר איתם. הרגשתי בבאר שבע כמו מלך ברחוב בזכות הקשר שלי עם האוהדים. זה היה ברור שאני עושה דבר יוצא דופן אבל גם הרגשתי שאני לא מסוגל לתפקד בגלל הלחץ הזה. הראש שלי כבר לא היה במשחק כי לא הייתי מרוכז. ידעתי שאני לא יכול לעזור לקבוצה במצב שנוצר".
- ואז פנית לברק.
"לא יכולתי לדבר איתו אפילו. כתבתי לו הודעה מאוד ארוכה. ביקשתי לא לשחק. הוא קיבל את זה קשה מאוד וזה היה טבעי כי שחקן שמודיע כמה שעות לפני משחק שהוא לא יכול לשחק, זה דבר נדיר. ברק כעס גם כי הוא התייחס אלי בצורה הכי יפה שיש וקידם אותי מאוד בקריירה. היה לנו קשר מיוחד והוא התאכזב מההודעה. גם אלונה לקחה את זה קשה והתאכזבה ממני. יכולתי להגיד שאני סתם פצוע או שאני חולה אבל לא יכולתי לשקר ואמרתי את האמת שלי".
- לא פחדת פחד מוות שלא תהיה בסוף סלטיק ותצטרך להישאר בבאר שבע ולהתמודד עם מה שעשית?
"ברור שפחדתי. שמע, בתוך שנתיים הגעתי למעמד גבוה במועדון ואצל האוהדים. אל תשכח שעברו בערך שבועיים מהמשחק בלאצ'י עד המעבר. אלה היו שבועיים קשים מאוד שלא ישנתי בלילות. כל הזמן מחשבות וכל הזמן מה יהיה איתי ומה יקרה אם סלטיק תרד ממני. לשמחתי הסיפור נגמר טוב והוא נגמר טוב כשברק שלח לי הודעה וכתב שהוא מבין את הרצון שלי להתקדם. חיכיתי להודעה הזו מברק. הוא לא שלח לי אותה ישר אחרי שחתמתי ולא כמה ימים אחרי, אבל ברגע שהוא שלח הייתי הכי מאושר שהוא מאחל לי בהצלחה. גם ההודעה מאלונה ריגשה אותי מאוד. היא כתבה שהיא גאה שיצאתי מבאר שבע למועדון פאר באירופה כמו סלטיק, כך שבסוף היה סוף טוב".
- ואז אתה עף עם סלטיק ממוקדמות ליגת האלופות.
"אנחנו קבוצה הרבה יותר טובה מקלוז'. המשחק השני אצלנו אחרי התיקו שם יכול להיות פעם בשלושים שנה. היום ההוא היה מאוד מאכזב אבל אני בטוח שאגיע לשחק בליגת האלופות עם סלטיק. אני רואה את גרף ההתקדמות שלי מאז שחזרתי מגנט לישראל ואני מרגיש שאני משתפר כל הזמן".
- אומרים שהקהל של סלטיק כבר התאהב בך וזה קרה מאוד מהר.
"ממש מהר. הם כנראה לא חשבו ששחקן שמגיע מהליגה הישראלית יכול להיות כל כך דומיננטי. ואז הם ראו כמה משחקים טובים שלי והיום יש לי חיבור מצוין איתם דרך הרשתות החברתיות וגם באופן ישיר. אני שמח שהקהל מעריך אותי כי כמו שאמרתי לך, האוהדים הם חלק במועדון שמאוד חשוב לי כי אי אפשר לבלף אוהדים ואם הם אוהבים אותך, זה בגלל שהם מעריכים אותך באמת. אני כל כך גאה על מה שהצלחתי לעשות".