בסגלים הסופיים של 32 הנבחרות המשתתפות בגביע העולם, שייפתח בשבת בסין, יש לא מעט שחקנים מוכרים ומעניינים, אבל העין הישראלית אינה יכולה לדלג על אחד האלמוניים שבהם: סנטר בן 21, המתנשא לגובה 2.08 מ' וילבש את הגופייה מספר 32 בנבחרת יפן. שמו - אבי קוקי שייפר.
ובכן, הדמיון אינו מקרי. שייפר, בן לאב יהודי ולאם יפנית, הוא אחד מסיפורי הסינדרלה המרתקים בכדורסל המתפתח במדינתו - ובכל רגע שיחפוץ יוכל לקבל דרכון ישראלי. הוא מעולם לא ביקר בארץ, ואפילו לא חגג בר מצווה, אבל הוא נושא שם עברי ושם יפני בדומה לשני אחיו, אהרן יוקי וטוביה טוקי.
"אנחנו הסיפור הטיפוסי של משפחה יהודית-אמריקאית", מסביר דאג שייפר (52), אביו של אבי, בשיחה מטוקיו עם וואלה! ספורט. "הילדים שלי הלכו איתי מדי פעם לבית הכנסת, גרנו במרחק בלוק אחד מהקהילה היהודית והם הכירו לא מעט חברים יהודים במחנות הקיץ. הם ידעו קצת על המנהגים, אבל לא חיו אותם. היהדות הפכה אצלם למשהו יותר חברתי מאשר מסורתי".
דאג, יבואן בתחום המזון, נולד וגדל בפיטסבורג, פנסילבניה, ובגיל 23 הגיע לראשונה בחייו ליפן במסגרת משלחת שסייעה למקומיים ללמוד אנגלית. הוא פגש אישה בשם סאיקי, שאחר כך עברה בעצמה ללמוד באוניברסיטה בארה"ב, והיחסים ביניהם התפתחו כששניהם התגוררו בוושינגטון. "אמרתי לסאיקי 'בואי נחזור קצת ליפן, כי אני רוצה ללמוד את השפה ולהכיר את התרבות שממנה באת'. בגיל 25 נחתנו כאן, וברגע שהתיישבתי והבנתי כמה הזדמנויות עסקיות חבויות במקום הזה, הבנתי שאשאר לנצח".
אבי שיחק בכלל כדורגל עד גיל 16, והקשר בינו לבין הכדור הכתום היה די קלוש, "עד שיום אחד הוא בא אליי ואמר: 'אני רוצה לנסות לשחק כדורסל. הרבה יותר אנשים רואים את המשחקים האלה, ואני גם גבוה, אז יש לי סיכוי להצליח'", נזכר דאג בחיוך. "אבי הוא אתלט, יש לו זרועות ארוכות, הוא קליל בתנועה והוא היה טוב במשחקים עם החברים, כך שבסיס כלשהו היה לו, מה גם שגבוהים מתפתחים בשלב מאוחר יחסית. כבר בגילו הוא היה 2.02 מ', וצחקתי עליו שרק בגלל הגובה הוא עוד יגיע לנבחרת יפן".
דאג צחק, אבל צדק. הכדורסלן הצעיר הצטרף לקבוצת תיכוניסטים בשם טוקי סמוראי, המורכבת בעיקר מילדי זרים ומבעלי אזרחויות מעורבות כמוהו, שהוזמנה לקיים משחק אימון נגד נבחרת הנוער של יפן. שייפר הצטיין, וכשראשי ההתאחדות המקומית שמעו שהוא יליד יפן, אזרח מקומי וגם בן הגיל הנכון, הם מיהרו להזמינו לסגל לקראת אליפות אסיה עד גיל 18. טבילת האש הייתה מוצלחת: שייפר סיים את טורניר הבכורה שלו עם 4.9 נקודות ו-4.5 ריבאונדים, והיפנים רשמו הישג לא סטנדרטי - כשזכו במדליית הכסף.
הטורניר התקיים בטהרן, ובגמר הפסידה יפן לאיראן. "אבי נכנס למדינה עם הדרכון היפני שלו, וכמובן לא השתמש בדרכון האמריקאי, ולא ידוע לי על בעיות שהוא נתקל בהן. אני לא חושב שמישהו בכלל חשד שיש לו איזשהו קשר ליהדות", מספר דאג.
שייפר המשיך בתהליך ההתפתחות המואץ שלו: הוא הופיע בטורניר אלברט שוייצר לצעירים בגרמניה, הופיע באליפות העולם עד גיל 19, שיחק במשך כשנה במכללת ג'ורג'יה טק, היה באקדמיית ברוסטר בניו המפשייר (שייצאה בעבר שחקנים כמו דונובן מיצ'ל וג'ונה בולדן) וחזר לליגה היפנית, עד שנכלל בנבחרת היפנית למשחקי אסיה והגיע לסגל הנוכחי בגביע העולם.
"חצי מהחלום הגדול של אבי התגשם עם ההגעה למונדובאסקט", מספר אביו הנרגש, שיגיע לשגנחאי כדי לצפות מקרוב בבנו במשחק הבכורה מול טורקיה ביום ראשון. "עבור היפנים זה דבר גדול בכלל להיות בטורניר הזה. החצי השני של החלום, שכולם כבר מחכים לו, יהיה בשנה הבאה, כשנופיע באולימפיאדה בפעם הראשונה מאז 1976 בזכות הביתיות. מי יודע מתי תהיה עוד הזדמנות כזאת".
קשר כלשהו בין שייפר לישראל בכל זאת קיים: אביו מיודד עם ירון ארבל מניו אורלינס פליקאנס; ובן דודו של דאג, דייב שייפר, שיחק בין 1978 ל-1980 בהפועל חיפה ובהפועל גן שמואל. הוא קלע 11.4 נקודות בממוצע, אך זכור גם בגלל הרחקתו מאחד המשחקים אחרי חילופי מהלומות עם מוטי ארואסטי ממכבי תל אביב.
נראה כי חוקי הזרים החדשים בליגת העל לא יאפשרו לשייפר להופיע בעתיד בארץ כשחקן מקומי, אף שהוא זכאי לאזרחות ישראלית. "בעונה הקרובה הוא יושאל מטוקיו אלווארק לשיגה מהליגה השנייה, כדי לצבור דקות וניסיון, ואין ספק שהאפשרות לשחק מעבר לים נמצאת בתוכניות שלו, כמו של רבים מהשחקנים היפנים. בתור סנטר, הוא משחק בעיקר מול זרים אמריקאים, שלרבים מהם ניסיון ב-NBA, ואני מקווה שזה יעזור לו להתפתח", מסביר האב.
