יואב כץ בטח הגזים - בוס הפועל חיפה כינה את מהראן לאלה "סטנלי מתיוס שלנו". לפי פרסומים זרים סנטלי מתיוס האנגלי היה טבעוני, התנזר מאלכוהול וקיבל תואר אבירות עוד במהלך קריירת המשחק שלו. למהראן לאלה כפי הנראה לא תקראו 'סר' בקרוב, הדיאטה שלו טרם נחשפה בציבור ואף פעם לא ישבתי איתו לבירה כדי לדעת אם הוא בעד או נגד - אבל סטנלי מתיוס פרש ממשחק פעיל בשנת 1965 והוא בן 50, ולשם מכוון הבוס כץ. לאלה רק בן 37, אבל אם אכן יצליח לזכות בחוזה חדש במדי הפועל חיפה ולחזור לליגת העל אחרי שנתיים ללא משחק פעיל וללא אימונים במסגרת מקצוענית, ואם הוא נראה ככה היום - משמעותית טוב יותר מאשר לפני עשור - אז לכו תדעו, אולי באמת יש על מה לדבר. וכץ מנסה לעדן ולדייק כשהוא אומר בשיחת טלפון ממחנה הפועל חיפה ברומניה: "אני בטוח שמהראן יפרוש כאחד השחקנים המבוגרים שאי פעם שיחקו כאן כדורגל". נסים כהן מתגרד.
כן, מהראן לאלה חוזר.
יותר משנתיים עברו מאז בדיקת הסמים לאחר משחק חסר חשיבות מול הפועל כפר סבא. החלוץ הסתבך, תוסף שלקח מחוץ למסגרת המועדון, שנתיים בחוץ. את הבוקר בו סיפר על כך לשני ילדיו הקטנים הוא לא ישכח. "יכול להיות שאבא לא ימשיך לשחק כדורגל", הכין אותם, והם כמובן התחננו: "אבא, אנחנו רוצים שתמשיך לשחק".
השבועות הראשונים לוו בהלם, בהכחשה, ואז בדאון. הבוס כץ הציע שיפרוש ויקבל ג'וב במועדון. לאלה סירב להיכנע, הסכים לג'וב ביניים אך בהתאחדות אסרו. הרבה קבוצות ליגה א' התעניינו - בהתאחדות שוב אסרו, לפי חוק. "אני אחזור, אתה תראה", הוא אמר לכץ, ששמר איתו על קשר במהלך כל התקופה. בניגוד לאחרים, מהם, כך מספרים, לאלה מאוכזב ונפגע עמוקות. את כל האכזבה והטינה וחוסר האמונה במערכת הוא ניתב לתוך דבר אחד: קאמבק. "הוא אמר אז לכולם, כולל לשופטים ולתובע", משחזר דודו וסוכנו פואד, "אני מבטיח לכם - אני אחזור. ואני אחזור בגדול. לא משנה מה יהיה, אני לא אגמור ככה!".
עוד בנושא
שלשום: מהראן לאלה המתקאמבק כבש צמד במשחק ההכנה של הפועל חיפה
יואב כץ על מהראן לאלה: "המטרה שלנו היא להחתים אותו, הוא יתרום לנו המון"
אחרי מו"מ ארוך, כשכבר נראה היה שיעזוב: תמאש האריך חוזה בהפועל חיפה
התוכנית היתה ברורה. הוא ידע שכדורגל הוא לא ישכח לשחק. שהתנועה תישמר, שהסיומת מול השער תהיה כמו לרכוב על אופניים. הוא התמקד בכושר. הוא החליט - הוא יעבוד יותר קשה ממה שעבד כל הקריירה. הוא פנה לרמי מלאק, חבר קרוב ובעל מכון קרוספיט בעוספיה. "הבטחתי למהראן דבר אחד", משחזר מלאק, "אתה תפתיע את כולם".
זה לא היה קל. "באימון הראשון, אחרי 10 דקות הוא השתטח לי פה", מלאק מספר. הוא שלח אותו הביתה - בוא שוב מחר. מהראן עבד עם קבוצת אנשים צעירים ובאימון השלישי כמעט נשבר. "הייתי יותר מדי רע אליו אבל הייתי חייב", מודה מלאק, "עם כל הכבוד לאימונים הפשוטים של הכדורגלנים, פה היה צריך משהו יותר רציני. ידעתי שאו שמהראן יוותר ויישבר, או שהוא ייבנה - הוא הרי לא האמין שהוא יגיע למצבים בהם הוא מקיא, כמעט מתעלף, 0% חמצן במוח". להעצמת האימון, בין סט לסט מלאק היה שולח אותו לספרינטים בעליות עוספיה, עם וסט של 15 קילו על הגב. טירונות לילד בן 36.
"בכל פעם שקיבלנו חדשות רעות לגבי הדיון או הערעור הוא היה שותק, יוצא מהבית ומתחיל לרוץ בג'בלאות", נזכר פואד. "את כל הדיכאון והעצבים הוא הוציא על הכושר, על ספרינטים ביערות, על כדורגל - איפה ששיחקו". אז ככה חמישה ימים בשבוע, כל שבוע, ובסוף שבוע ריצות בים. התוצאה חולנית - ריבועים מקיר לקיר וגוף שלא היה לו גם כשהיה בן 26. "הוא עכשיו רק ב-80% שלו, אבל ה-80% של עכשיו טובים יותר מ-100% של מה שהוא היה", מסכם מלאק, "הבטחתי לו ועמדתי בהבטחה - אתה תחזור ותשאיר לכולם עשן!".
במקביל, לאלה חיפש דרך לשמור על חדות. הוא שיחק בכל מסגרת שיכול היה למצוא. "התאמן בשכונה, עם נערים, עם נוער, בבית הספר שלו, התאמן לבד, הוא כאילו המשיך להיות שחקן ליגת העל", מעיד פואד. "אחרת הוא לא היה חוזר - שנתיים להעביר ככה, עקשן כזה". ובין כל המסגרות דווקא ההצעה מווסים פרו - מנהל ומאמן קבוצת הוותיקים של מכבי עוספיה - חדרה ללבו.
מאי האחרון, ומהראן לאלה עזר למכבי עוספיה ותיקים לזכות באליפות הליגה, כשהוא מסיים גם כמלך השערים עם 58 מתוך ה-77 של הקבוצה. "והוא יכול היה לכבוש הרבה יותר", אומר המנהל-מאמן פרו, "אבל הוא לא היה אגואיסט, הוא פרגן לאחרים". ב-1:12 המהדהד מול כפר קנא לאלה שלנו כנראה פחות פרגן - הוא סיים את המשחק עם עשירייה. "הייתם צריכים לראות אותו", פרו מתלהב, "בדקות האחרונות של המשחק הזה הוא גער בכל החבר'ה 'עוד! עוד! הוא פשוט רצה לתת את הכול". בין השניים היה סיכום - לאלה לא מוחלף. "לא בקטע של אגו", מעדכן פרו, "הוא פשוט היה צריך את הדקות, לחוש את המגרש, לקבל את החדות בחזרה".
צירוף לאלה לליגה יצר באזז, אנשים היו מגיעים לראות את המשחקים, שחקנים יריבים מארגנים איתו סלפי לפני ואחרי, ובמהלך המשחק מסתערים עליו, זוגות, שלשות, כדי להיות אלו שחטפו כדור למהראן לאלה הגדול.
עם הזכייה באליפות מהראן לאלה גם קיבל גביע מלכות שערים ובצחוק מנהל הליגה רמז שיישאר, אבל היה ברור ששירות המילואים תם. בכל זאת, יש מטרה. לדוד פואד הוא תמיד אמר: "אני לא חושב על שום דבר אחר - אני אשחק רק בליגת העל, ואני מבטיח לך שאפילו הילדים לא יעמדו בקצב שלי". פואד לא רוצה לנחס אבל מספר: "דוד שלו שיחק עד גיל 45".
החל מסוף יוני היה רשאי לחזור למסגרת מקצוענית, וכבר לפני הוא דיבר שוב עם כץ והבהיר שהוא כשיר ומוכן. אין שום בעיה, ענה כץ, אתה איתנו. המכשול: חיים סילבס פחות התחבר לעניין. המאמן החדש של הפועל חיפה, שב-2008 באחי נצרת חנך את לאלה ועזר לו להשתפר, חשב שב-2019 - ואחרי שנתיים מחוץ למגרשים - החתמת החלוץ תהא על גדר קוריוז.
"פקפקתי ותהיתי אם דבר כזה יוכל להצליח", סילבס מודה, "אבל יואב ביקש שאנסה".
"לסילבס היו ספקות גדולים ולקח כמה שיחות לשכנע", מעדכן כץ. "אני התעקשתי - תנו לו צ'אנס".
זה לא הספיק למהראן. הוא לא רצה להגיע כהנחתה. הוא הרים טלפון לסילבס והם קבעו להיפגש, שבועיים לפני פתיחת האימונים. על קפה אמר לו לאלה: "אני יודע שיואב החליט שאגיע בכל מקרה, אבל אין לי שום רצון לעקוף אותך. אני רק רוצה שתראה אותי ושתשמור על ראש פתוח. אני מבטיח לך שבעוד כמה חודשים אתה תגיד - מהראן לאלה הוא החלוץ שלי". סילבס ענה: "מקובל עליי".
כמה שבועות לתוך הניסוי, וכל המדענים מרוצים.
"כשאמרו לנו שהוא חוזר כולם היו סקפטים", מספר גילי ורמוט, שאחרי שת"פ מצוין עם לאלה בהפועל תל אביב לפני עשור חזר לחפש אותו בעורף האויב. "אבל אחרי משחקון אחר אתה מבין שאין מה לעשות - חוש הריח של מהראן לאלה עוד עובד יפה". ורמוט מספר על רעב ועל טירוף, על גוף הרבה יותר חזק וכשיר, על "כישרון שקשה לשכוח" ובעיקר על "תנועה בלי כדור שצריך ללמד חלוצים צעירים". "לזכותו של יואב", ממשיך ורמוט, "בשנתיים האלה הוא שמר איתו על קשר. לא מאמין שבקבוצה אחרת, בין אם זה מהראן או שחקן אחר, בגיל 37, אחרי שנתיים בלי כדורגל, הוא היה מקבל צ'אנס. יואב עשה את זה".
"יש למהראן אישיות מיוחדת", מחמיא כץ, "אני דואג לו יותר מלכל דבר אחר, אני רוצה שהוא יצליח, אני בטוח שהוא יחזור, אני בטוח שהוא יתרום. מהראן לאלה הוא חניך של הפועל חיפה. הוא בא ועזב, בא ועזב, והפעם זו תהיה הפעם השלישית שהוא חוזר להפועל חיפה".
אתה אוהב את החוזרים, אמרתי.
"אני אוהב את החוזרים, נכון מאוד".
"כנראה שיואב מכיר את מהראן", אומר סילבס, "כי הוא נראה מצוין. הגיע חד, ממוקד, לא ניכרת עליו בכלל תקופה של שנתיים מחוץ לכדורגל. אנחנו מרוצים ממנו מאוד. אשמח אם הכול יהיה נכון ורלוונטי גם בסיום העונה הזו. אני מאמין בו ומאחל לו הצלחה ענקית". "הוא עדיין לא הראה כלום", בטוח פואד, "אבל כולנו מופתעים - גם האנשים שהכי אוהבים ומכירים את מהראן. לא דמיינתי שהוא יחזור לליגת העל. הוא הדהים את כולנו, ולדעתי גם את עצמו".
עכשיו עדיין צריך לחתום על חוזה. כץ מאמין שזה יקרה, הדוד-סוכן פואד מאמין שזה יקרה. לאלה עוד קצת סקפטי, ושחקנים בהפועל חיפה מספרים שהוא מתאמן כמו ילד בן 17 שכל דקה שלו עשויה להכריע. אחד מהם אמר: "אם זה יתחבר אז מהראן לאלה יהיה הסיפור הכי גדול של העונה הזו".
זה העניין. אלו ממש לא רק שני הגולים במשחק האימון של הקבוצה שלשום, בדקות 77 ו-79, ואפילו לא האיכות והחדות שהפגין במהלך המשחק. עצם חזרת מהראן לאלה לאימונים, להתרשמות, למבחנים בליגת העל - איך שתרצו לקרוא לזה - זה העניין. אין ספק, הוא השתנה. הוא ציני יותר, פחות מאמין באנשים, לא סומך על אף אחד ומתבטא גם נגד התכשירים החוקיים: "אין יותר טוב מהטבע". אבל על עצמו הוא סומך, ועוד איך, וכך אמר במשך שנתיים לפואד, לפרו, למלאק, לבנים שלו, לכץ, לחברים בהפועל חיפה:
"אני לא רוצה שהקריירה של מהראן לאלה תסתיים ככה.
אני לא רוצה שיזכרו שמהראן לאלה פרש בגלל השעיה על שימוש בחומרים אסורים.
אני אנסה לייצר סיפור גדול יותר".
שנתיים מאוחר יותר, נראה שהוא עומד להצליח. חתיכת סיפור.
orenjos@walla.co.il