במארס אשתקד, עוד לפני שנבחרת העתודה זכתה באליפות אירופה, נקבע שהטורניר יתקיים השנה בישראל. אחר כך, בהגרלת המשחקים, מצאו עצמן סרביה, איטליה ואוקראינה בפני שיבוץ אכזרי: החל מסוף השבוע הקרוב הן ייאלצו להתמודד בבית המוקדם מול האלופה המכהנת בביתה.
אירוח אליפות אירופה בארץ הוא חגיגה לחובבי הכדורסל, ופתיחתו מלווה בהתרגשות רבה. איכשהו, זה נגמר תמיד בשברון לב (אפילו קובי מרימי יכול לספר לכם על זה). האם בטורניר עד גיל 20, שייפתח בשבת בתל אביב וברמת גן, העתודה תנפץ את הנאחס? הנה תקציר האירועים הקודמים.
2017 (א'): אכזבה או כישלון?
הזיכרון הטרי הוא גם הקשה ביותר. אירוח שלב הבתים באליפות אירופה לגברים היה בבחינת חג, בתקווה שיתרון הביתיות יסחוף את נבחרת ישראל בפעם השנייה ברציפות לשמינית הגמר. אחרי תבוסות מתסכלות אך צפויות לאיטליה וליטא, הגיע ניצחון ניסי בתום הארכה על גרמניה (80:82); הנבחרת חזרה מפיגור בן 16 נקודות ברבע הרביעי, גיא פניני ירה שלשת קלאץ' ענקית, המנהל המקצועי פיני גרשון רקד עם שרת הספורט מירי רגב על הפרקט, והמאמן ארז אדלשטיין דמע מהתרגשות בעמדת הראיונות.
הציפיות הרקיעו שחקים, אבל אז היה צריך להמשיך לשחק כדורסל - וזו הייתה בעיה. למחרת הפסידה ישראל לגאורגיה במשחק שאין ממנו דרך חזרה (104:91 שוב בתום הארכה) והודחה. אקורד הסיום היה צורם במיוחד: בערב הנעילה הובסו המארחים 88:64 בידי אוקראינה, לא לפני שפיגרו ב-38 הפרש, ולאדלשטיין נותר רק להתווכח עם העיתונאים אם מדובר באכזבה או כישלון.
2017 (ב'): הפסד אחד חרץ גורלות
אילת אירחה את אליפות אירופה לנשים עד גיל 20 (דרג ב') לפני שנתיים, בתקווה שישראל תשוב לדרג הבכיר בפעם הראשונה מאז 2008. בדיעבד התברר כי הסיכוי לעמוד במשימה חוסל כבר בערב הפתיחה.
קרואטיה גברה על הכחולות-לבנות 51:65, וגם ארבעה ניצחונות בארבעת המשחקים הנותרים בשלב הבתים לא הספיקו לעתודה כדי להתברג לחצי הגמר ולשמור על סיכוי לשנות את גורלה. ישראל סיימה במקום השביעי, לאחר שהביסה ביום הנעילה את בריטניה 49:77, וחתמה את הטורניר במאזן 2:5.
2010: הדמעות של בר טימור
לאחר הקיץ השחון שבו נבחרות העתודה והנוער של ישראל נשרו לדרג ב', קיוו באיגוד הכדורסל לסייע לפחות לאחת מהן לשוב לבמה המרכזית של אירופה. התנאים היו אידיאליים, לאחר שאירוח הטורניר לדרג המשני עד גיל 18 הוענק לתל אביב ונקבע בבית דני בשכונת התקווה.
חמשת המשחקים הראשונים בטורניר נראו כמו טיול בספורטק דרום, וישראל ניצחה בכולם בצורה משכנעת בהפרשים שנעו בין 13 ל-29 נקודות. הפסד למונטנגרו 75:70 בקרב על ראשות בית רבע הגמר לא מנע ממנה את הכרטיס למפגש על כל הקופה בחצי הגמר נגד פינלנד, שהמנצחת בו תעלה לדרג א'.
זה היה קרוב, ונגמר בדמעות. שתי החטאות עונשין של המצטיין במגרש, בר טימור (23 נקודות), הכריעו את הכף. ישראל הפסידה 61:59, השחקנים ההמומים פרצו בבכי ונבחרת הנוער הצליחה לחזור לדרג הבכיר רק כעבור חמש שנים.
2009: שברון לב באילת
כדורסלניות נבחרת הנערות היו קרובות להישג יוצא מן הכלל לפני עשור, אבל יזכרו את אליפות אירופה דרג ב' באילת בגלל שברון הלב שעימו סיימו את הטורניר. שישה ניצחונות בשבעת המשחקים הראשונים הובילו אותן למשחק על כל הקופה נגד סלובניה בחצי הגמר: המנצחת עולה לדרג א'.
חרף קאמבק מרשים מפיגור בן 14 נקודות במחצית השנייה, שנמחק כמעט לחלוטין, ישראל ספגה הפסד צורב 67:61 ויצאה מהטורניר בידיים ריקות. למחרת היא הובסה 79:62 בידי גרמניה במשחק על מדליית הארד, ורק כעבור שש שנים הופיעה נבחרת הנערות בדרג הבכיר.
1994: שאראס מסיים תואר ראשון
שלושה חודשים אחרי הפיינל פור של אליפות אירופה לקבוצות, שבה זכו בדאלונה וז'ליקו אוברדוביץ', הגיעה אליפות אירופה לנוער ליד אליהו. בתואר זכתה ליטא, שבמדיה התבלט ווינר עתידי בגופייה מספר 13, שרונאס יאסיקביצ'יוס שמו; הוא קלע 11 נקודות בארבעת המשחקים הראשונים יחד, ועוד 50 בשלושת המשחקים האחרונים והמכריעים - ועשר שנים מאוחר יותר זכה ביורוליג באותו היכל במדי מכבי תל אביב.
עבור נבחרת הנוער הישראלית זו הייתה עוד אליפות חסרת תכלית. אלון שטיין וגיא זנו הובילו אותה לניצחונות על איטליה, גרמניה ואוקראינה, אבל בארבעת משחקיה הנותרים היא הובסה בפער ממוצע של 16.2 נקודות וסיימה במקום העשירי מבין 12 משתתפות.
1991: ערב היסטורי אחד לא הספיק
חודשיים וחצי לפני פתיחת אליפות אירופה לנשים ב-1991 עוד נפלו טילי סקאד מעיראק בתל אביב; סיומה של מלחמת המפרץ הראשונה הביא עימו שקט לאזור, והמאורע עבר ללא תקלות מיוחדות. אלא אם אתן שחקניות נבחרת צ'כוסלובקיה.
סגנית אלופת אירופה פגשה את המארחת בערב הפתיחה בשעה 21:30 ביד אליהו, ונדהמה. ענת דרייגור צלפה 33 נקודות וקטפה 11 ריבאונדים, ואף שיצאה בחמש עבירות הצליחו חברותיה לנצח במפתיע 90:91. למחרת ספגה גם האלופה ברית המועצות הפסד סנסציוני, הראשון שלה בטורניר מאז 1958, כשנכנעה 75:74 ליוגוסלביה, אבל זה לא מנע ממנה לזכות בתואר ה-17 ברציפות (והאחרון לפני התפרקותה).
וישראל? אחרי הפיק המטורף מול הצ'כיות, היא הפסידה בארבעת משחקיה הבאים וסיימה במקום השמיני והאחרון בטורניר. ב-28 השנים האחרונות היא הספיקה להופיע ארבע פעמים נוספות ביורובאסקט, אבל לא ניצחה אפילו במשחק אחד. מאזנה מאז המשחק מול צ'כוסלובקיה עומד על 20:0.