ה-8 ביוני 2019 היה יום שמשי בפריס. עיני אוהדי הטניס הופנו לעבר הדרמה שסירבה להסתיים - משחק חצי הגמר בין נובאק ג'וקוביץ' לדומיניק תים. היה זה אחד מרגעי השיא של טורניר הגברים, גרסת הרולאן גארוס 2019, מהאיכותיים והדרמטיים שנראו במחוזותינו. מיד אחריו הגיע גמר טורניר הנשים, שהניב, כמו בלא מעט מקרים בשנים האחרונות, אלופה סנסציונית.
השלבים המתקדמים של טורניר הנשים אולי צברו הפעם פחות התעניינות תקשורתית, בין היתר משום שיום אחר יום הוא איבד את המדורגות הבכירות שלו. סרינה וויליאמס, סימונה האלפ וקרוליין ווזניאקי מצאו את עצמן בחוץ בשלב מוקדם מהצפוי, כשהן מודחות על ידי שחקניות צעירות ומפתיעות שיצרו רעש גדול אך רגעי, משום שמיד אחר כך עפו בעצמן. בינתיים, מתחת לרדאר ומבלי למשוך יותר מדי תשומת לב, כפי שקרה בכל הקריירה שלה, התקדמה שחקנית אוסטרלית צעירה ומוכרת בדרגי הביניים של אוהדי הטניס עד לזכייה המפתיעה בתואר הנכסף. זו הייתה אשלי בארטי.
שום דבר בקריירה של בארטי לא הצביע על כך שהזכייה הראשונה שלה בגראנד סלאם תהיה בפריס. "כל שבוע בעונת החימר מקרב את עונת הדשא", נהגה לומר בנימה פסימית במיוחד רק שנה קודם לכן, ברולאן גארוס 2018. אז איך קרה ששחקנית שכה שונאת את עונת החמר וממתינה בקוצר רוח לסיומה, היא זאת ששמה מופיע ברשימת המנצחים של זוכי הרולאן גארוס, ועוד בתואר הגראנד סלאם הראשון בקריירה שלה? כדי לענות על השאלה הזאת, צריך לטוס לעבר חצי כדור הארץ הדרומי, לפרברי העיר הענקית איפסוויץ' במזרח אוסטרליה.
אשלי בארטי החלה לשחק טניס בגיל 4 במועדון בעיר הסמוכה בריזבן. המאמן שהתחיל לאמן אותה וליווה אותה לאורך כל קריירת הנוער שלה, ג'ים ג'ויס, לא היה רגיל להדריך ילדים בגיל כה צעיר, אך החליט לעשות זאת באופן חריג בשל שני מאפיינים שיאפיינו את הקריירה של הנערה החביבה - קואורדינציית יד-עין בלתי רגילה ורמה גבוהה של ריכוז. הסערה התקשורתית, שיסודה בתקווה של אומת הטניס האוסטרלית לגילוי כוכבת חדשה, הייתה גדולה. אשלי זכתה ל"כרטיסים חופשיים" על ימין ועל שמאל מצד איגוד הטניס האוסטרלי לכל טורניר אפשרי, שיחקה עם בנות הגדולות ממנה ב-4-5 שנים במשך קריירת הנוער שלה וגם קיימה את ההבטחה במשטח שיהפוך לאהוב עליה - זכייה על הדשא של ווימבלדון בטורניר הנערות בשנת 2011, בגיל 15 בלבד. עקב הזכייה שלה בווימבלדון לנערות, היא קיבלה כרטיס חופשי למוקדמות אליפות ארה"ב הפתוחה לבוגרות, שם שיחקה בסיבוב המוקדמות הראשון מול לא אחרת מיוליה גלושקו. הישראלית אגב, הייתה זאת שניצחה די בקלות.
הפריצה לסבב הבוגרות הגיעה דווקא מטורנירי הזוגות. בארטי שיתפה פעולה עם טניסאית אוסטרלית המבוגרת ממנה ביותר מעשור, קייסי דלקוואה, וביחד השתיים הפכו לסנסציה של אוסטרליה. השתיים העפילו ללא פחות משלושה גמרי גראנד סלאם בשנה אחת, 2013, כשבארטי, באחד מהם, עוד לא הייתה בת 17. בגמרים עצמם הן אמנם הפסידו, אך ההשוואות לטניסאית השוויצרית האגדית מרטינה הינגיס לא איחרו להגיע, ולבטח לא הורידו מהלחץ העצום על כתפיה של בארטי הצעירה. היא המשיכה בתהליך ההשתלבות הקשה בסבב הבוגרות גם בשנת 2014, אבל לאחר אליפות ארה"ב בשנה זאת אמרה בארטי עד כאן. היא הסבירה לימים שלא יכלה עוד לעמוד בלחץ העצום שהרגישה ובסך הכול רצתה לחיות כנערה רגילה בת 18 ולכן החליטה לקחת פסק זמן.
בזמן ההפסקה שלקחה מטניס, בארטי גילתה ענף חדש - קריקט. היא מעולם לא שיחקה בענף הזה, למעט עם משפחתה, אך מרגע שהתנסתה בו בליגה המקומית, היא התגלתה כשחקנית מעולה. לא ברור מה הוביל להחלטה ללכת לשחק דווקא קריקט, אך יש בכך כדי להעיד על פופולריות הענף באוסטרליה. לאחר שנתיים בהן הצטיינה בענף זה (קואורדינציה כבר אמרנו?), החליטה בארטי שהיא מתגעגעת לטניס ושהגיעה העת לחזור לעניינים.
בדרך כלל אומרים שחזרה לספורט מקצועני אחרי הפסקה כה ארוכה היא קשה ומייגעת, אך במקרה של בארטי ההצלחה הייתה מסחררת. היא חזרה לטורנירים קטנים על הדשא האהוב בבריטניה, צברה ניצחונות, נקודות דירוג ובעיקר ביטחון. הדרך שלה חזרה לצמרת הייתה סלולה. בתהליך הדרגתי שכלל זכייה בטורנירים הקטנים בסבב הנשים, דרך מעבר בגמרים מהדרג הבכיר ביותר שאינו גראנד סלאם, זכייה בתואר גראנד סלאם לזוגות לאחר 4 ניסיונות כושלים, זכייה באליפות סוף השנה מהדרג השני והתבססות כאחת מ-15 השחקניות הטובות בתבל - המשימה כמעט הושלמה.
2019 סימנה עוד קפיצת מדרגה, לדרג העליון של סבב הנשים ולמי שמממשת את התקוות שתלו בה באוסטרליה. ההצלחה בפתיחת השנה מול הקהל הביתי ביבשת החמישית רק גדלה עם רבע גמר גראנד סלאם ראשון בקריירה וחודשיים לאחר מכן זכייה בתואר הגדול במיאמי, אשר נחשב לתואר הגדול ביותר אצל הנשים אחרי תואר הגראנד סלאם. לרולאן גארוס הגיעה בארטי אחרי עונת חימר לא רעה בכלל, אם כי עד הטורניר בפריס היא עדיין לא הגיעה לגמר טורניר כלשהו על חימר. זה לא הפריע לה לנצל את הפסדי הפייבוריטיות ולזכות בטורניר באופן כה מפתיע.
כעת, נשאלת השאלה מה קורה מכאן. בארטי, לכאורה אמורה להצליח בעונת הדשא על המשטח שתמיד הצליחה עליו, עם כל הביטחון והמומנטום העצום שמלווה אותה. מצד שני, השאלה היא כיצד תתמודד עם ההצלחה בפאריז. שחקניות רבות בסבב הנשים, וגם חלק מהגברים לאורך השנים, חוו נפילות מנטליות לאחר הצלחה משמעותית שהתבטאה בתוצאות חלשות ובהיעלמות ממפת המנצחות לתקופות לא קצרות. זה אמנם תרחיש אפשרי אבל יש מספר סיבות שנותנות תקווה שבארטי לא תלך בדרכן.
ראשית בארטי, כפי שצוין, היא שחקנית בעלת שקט נפשי ו'שתי רגליים על הקרקע'. גם לאחר הזכייה ברולאן גארוס היא שמרה על שקט תעשייתי יחסי והשתדלה להימנע מהסחרור התקשורתי שאופף את כל מי שזוכה בגראנד סלאם לראשונה. שנית, בארטי כבר עברה משבר אחד רציני בעבר. אפשר להניח שהעזיבה הפתאומית שלה את עולם הטניס, בגיל כה צעיר, ביגרה אותה וגרמה לה להיזהר מאוד מכל ה"הייפ התקשורתי" שמלווה את ההצלחות. שלישית, בארטי היא שחקנית דשא מעולה. היא השחקנית המגוונת בסבב, בעלת הכלים הטובים ביותר בסבב הנשים להצלחה בדשא עם סרב אנד וולי חייתי, פורהנד בזוויות הזויות, סלייס בקהנד מהטובים והחכמים בסבב ובעיקר - הרבה ריכוז. ולבסוף, עד כה עונת הדשא נראית מוצלחת מאוד מבחינת האוסטרלית. לכן אל תופתעו, אם זוכת ווימבלדון לשנת 2019 תהיה שחקנית אוסטרלית, ילדה שיבשת שלמה בנתה עליה, זוכת הגראנד סלאם הכי רחוקה מתדמית הסופרסטאר במילניום הנוכחי.
אמיתי סיידל הוא חבר בפורום הטניס בפייסבוק, המקום לדיוני טניס מקצועיים ברשת