"לא יצאתי במשך תקופה ממושכת, רק נשארתי עם האנשים שאני מכירה, במיוחד עם המשפחה שלי כי לא סמכתי על אף אחד וזה הדבר הכי גרוע. אני לא סומכת על אנשים עכשיו, במיוחד לא על גברים. בגלל זה אני גם רווקה כנראה. אני סומכת רק על אנשים שאני מכירה תקופה ארוכה, אבל אני לא סומכת על אנשים שאני מכירה תקופה קצרה. אני לא יכולה לנסוע לבד במונית עם גברים. כשאני בעיר או ברחוב, אני לפעמים כמעט רצה. לפעמים אני מתה מפחד כי אני חושבת שמישהו הולך מאחורי".
כך סיפרה פטרה קביטובה בראיון ל"גרדיאן" היום (שבת). הטניסאית הצ'כית, שהותקפה בצורה קשה בביתה לפני שנתיים וכמעט גמרה את הקריירה בגלל הפציעה, התראיינה לקראת ווימבלדון, טורניר בו זכתה פעמיים (2011 ו-2014) וסיפרה על כל הקשיים שחוותה מאז אותו יום טראומתי.
כשנשאלה האם הייתה בת מזל או חסרת מזל בשל התקיפה, קביטובה אמרה: "היה לי מזל, כמובן. היה לי כל כך הרבה מזל במצב כל כך חסר מזל. בכנות, הייתי יכולה בקלות גם להיות בבית הקברות עכשיו". קביטובה אמרה שהעובדה שהייתה קרובה למוות שינתה אותה: "זה שינה אותי בצורה טובה ובצורה רעה. כשישבתי בבית וראיתי את המשחקים בטלוויזיה הרגשתי נורא כי רציתי גם לשחק. זה היה לי קשה מאוד".
קביטובה הודתה: "הייתי לחוצה מאוד אחרי האירוע, עכשיו אני רגועה יותר. אני מעריכה מאוד את הדברים הקטנים כמו מזג אוויר יפה, בילוי עם המשפחה והחברים שלי. אם יש בעיה גדולה אז אכפת, אבל מדברים קטנים לא כל כך אכפת לי". קביטובה סיפרה על ילדותה והעובדה שאבא שלה גרר אותה לשחק טניס כל הזמן: "הוא לא רצה שאני אגרר לכיכר ואתחיל לעשן או לקחת סמים. היו לנו הרבה שיחות. רציתי לבלות יותר עם החברים שלי, אבל הוא היה כל כך קשוח".
קביטובה המשיכה לנתח את הטראומה בה הייתה אחרי המקרה וחזרה אל האירוע הקשה: "למדתי הרבה על עצמי. למדתי שאני לא רק לוחמת במגרש כי לא ידעתי שאני לוחמת גם מחוץ למגרש. לא מבחינה פיזית, אבל מבחינה רגשית. מעולם לא הייתי בקטטה לפני כן ולא הלכתי מכות עם מישהו. הופתעתי מהכוח שהיה לי כי אם לא הייתי מגיבה כך הוא היה רוצח אותי".
הפולש נכנס לביתה ב-8:30 בבוקר, התחזה לשרברב וביקש ממנה לפתוח את המים במקלחת. היא עשתה את זה, ואז הוא לקח סכין עם להב באורך 25 סנטימטר והניח אותו על צווארה. קביטובה אחזה בסכין בשתי ידיה והצליחה להיאבק בפורץ ולהרחיק את הסכין מצווארה באמצעות יד שמאל. בעודה עושה את זה, כל האצבעות ביד שמאל שלה נפצעו בצורה חמורה ומערכת העצבים בשתי אצבעות נפגעו קשות. היא נפלה אל הרצפה. כשהיא הגיעה לטלפון הסלולרי שלה, הוא דחף אותה מהאזור. היא מספרת שהיה דם בכל מקום והיא עדיין התעמתה עם הפורץ, שלא רצה לעזוב את המקום. "הכוח המנטאלי שלי בא לידי ביטוי ברגע הזה. ניסיתי לגרום לו לצאת מהדירה שלי, אז התחלתי לדבר איתו והוא הלך".
קביטובה מספרת על מו"מ בינה לבין הפורץ שהתנהל במשך 10-5 דקות כשהיא מנסה לשכנע אותו לעזוב את הדירה. "הוא ידע שאני אלך למשטרה ובגלל זה פחדתי מאוד שהוא יהרוג אותי". קביטובה ניסתה להציע לו כסף, משהו כמו 10,000 קרונות שהיו לה (1,608 שקלים): "אמרתי לו: 'אתה הולך לקחת את הכסף ולעזוב?' הוא רצה זמן. הוא אמר לי שהוא צריך זמן כדי לחשוב. אמרתי לו: 'אין לי את הזמן הזה, אני חייבת ללכת לבית חולים אז אני אתן לך את הכסף ותלך'. אז הוא הסכים והלך. אם הייתי נותנת לו זמן לחשוב, אני בטוחה שהוא היה הורג אותי בסוף".
מיד אחרי שעזב את הדירה, קביטובה התקשה לאמבולנס ולמשטרה, אז היא התקשרה לרופא שלה ואמרה לו ליצור קשר דחוף עם מנתח יד שהיא הכירה. קביטובה טוענת שפחדה להסתכל על היד שלה ולכן לא הבינה כמה חמור היה המצב שלה. הצ'כית הייתה משוכנעת שלא תוכל לחזור לשחק טניס מבחינה נפשית ולכן החלה ללמוד באוניברסיטה. קביטובה מספרת על ההתמודדות בחזרה לסבב: "כולם דאגו לי, אבל הסתכלו עליי אחרת וזה היה לי לא נעים כי אני רוצה להיות ידועה בגלל הטניס שלי ולא כמי שהותקפה".
קביטובה מספרת שעברה טיפול פסיכולוגי בעקבות כל הקשיים: "אני חושבת שזה עזר לי מאוד ועכשיו אני לא מטופלת יותר. אני לא חושבת שבאותו זמן נתתי יותר מדי אמון באנשים. בזמן שהייתי נוסעת הרבה אף פעם לא ידעתי מי יבוא לעשות איזו עבודה. בשבילי זה היה טבעי לפתוח את הדלת כי אלה יכולים להיות גם אנשי בדיקות הסמים".
ראדים זונדרה, שתקף את קביטובה, נעצר 12 חודשים אחרי המקרה ובמרץ נשפט לשמונה שנות מאסר. התוקף לא סימן במיוחד את הטניסאית המפורסמת, אלא זה היה מקרי. קביטובה התייחסה לגזר הדין שהושת על הפושע ואמרה: "אני חושבת שזה סיפק אותי. רציתי שהוא ייכנס לכלא. אז בשבילי זה טוב שהוא הורשע ועכשיו הוא בכלא. הכי קשה מבחינתי היה שהייתי צריכה ללכת לבית המשפט כדי לתת עדות". קביטובה העידה בחדר נפרד בבית המשפט בברנו כדי שלא תצטרך לראות שוב את זונדרה: "לאחר מכן הרגשתי כל כך טוב, אבל לתת עדות היה מבהיל, לא הייתי מאחלת את זה לאף אחד".
קביטובה סיפרה גם על תהליך השיקום הנפשי שעברה: "נשארתי עם המשפחה שלי במשך שלושה חודשים ועכשיו אני גרה לבד בפראג. החודשים הראשונים היו קשים, הייתי שוכבת במיטה ואם הייתי שומעת רעש מחדר המקלחת הייתי נבהלת. רציתי מאוד להיות אני שוב. זה היה נורא שאמא ואבא שלי, האחים שלי והמאמנים שלי היו צריכים לעשות הכול בשבילי".
קביטובה מספרת שפגשה בשנה שעברה את מוניקה סלש, שבעצמה נדקרה בעבר על ידי מעריץ אובססיבי של שטפי גראף במהלך טורניר המבורג. "היא הגיעה אליי במסיבה לפני ווימבלדון בשנה שעברה", סיפרה הצ'כית, "לא נפגשנו מעולם לפני כן. שתינו אמרנו כמה אנחנו מעריצות אחת את השנייה על כל מה שעברנו. פתאום ראיתי מישהי שהייתה במצב הזה, מישהי שהבינה אותי. לה זה קרה במגרש ולי זה קרה בדירה".
קביטובה סיכמה ואמרה: "היה לי קשה מאוד לדבר על האירועים האלה כי זה מזכיר לי את מה שקרה. אבל לדבר על זה גם מזכיר לי את מה שעברתי ומזכיר לי כמה אני צריכה להיות גאה בעצמי".