בווידאו: סערה נוספת בכדורגל הישראלי - משה חוגג מדבר על החתמת עלי מוחמד
את כתב ההגנה המנומק שלו בעד ארבעת שחקני הנבחרת שנתפסו לכאורה מבלים בקזינו אחרי התבוסה המוחצת 4:0 בפולין פותח עמיתי הנערץ דוד רוזנטל באנקדוטה חמודה על ווין גרצקי ומייקל ג'ורדן - שני GOATים בלתי מעורערים (כמעט) בתחומם - שבילו ביחד בקזינו. למעשייה החביבה הזאת מהשטעטל בנבאדה אפשר להוסיף גם את סדרת גמר הפלייאוף ב-NBA בה נעלם דניס רודמן האגדי לאחר שהבולס הפסידו במשחק מספר 4, טס "להירגע" בווגאס (באישור המאמן פיל ג'קסון), וחזר בדיוק בזמן כדי לנצח במשחק מספר 5.
יש בעיה מובנית בסיפורים האלה - הם מספרים על כמה מהספורטאים הגדולים בכל הזמנים, ולא על שמות כמו איעד חבשי, טאלב טואטחה, דיא סבע ובירם כיאל. ארבעה אנשים שאין חולק על העובדה שהם שחקני כדורגל, אבל הם לא בדיוק הג'ורדן או הגרצקי של הענף. אפילו לא לוק לונגלי.
הבחירה לסלוח, למרוח ולהכיל את עבירת המשמעת החמורה של ארבעת השחקנים היא המעשה האנושי ביותר. הגברי ביותר. סך הכל קזינו, אפילו צ'ארלס ברקלי ועופר מקסימוב הגברים אהבו קזינו, מה הסיפור? ובכן, הסיפור הוא באמת לא הקזינו - אלא הפרת ההוראה המפורשת של המנהל המקצועי, שאסר על השחקנים לצאת מהמלון. וגיבורי הסיפור שלנו? השתינו בקשת על ההוראה הזאת, ולרוע מזלם גילו שבשנת 2019 אי אפשר באמת לא להיתפס בעדשת מצלמה כלשהי.
עוד בנושא:
תניחו להם כבר: על סערת השחקנים בקזינו בפולין
רוטנשטיינר ייפגש עם הרצוג והשניים יחליטו כיצד לפעול בפרשת הקזינו
השחקנים החשודים שבילו בקזינו: סבע, כיאל, חבשי וטואטחה
אפשר לטעון שזו הוראה לא הוגנת ומיושנת, ואולי זה אפילו ראוי לדיון מחדש - אבל ברגע שהפרת המשמעת הברורה התרחשה (ובכלל לא משנה אם הלכו לקזינו או לערב שירה בציבור של טוליה, נציגת פולין לאירוויזיון 2019 בתל אביב) ארבעת החברים צריכים להיענש. וכן, העונש צריך להיות חמור. מכיוון שברגע שחבורת כסט"ח (כיאל, סבע, טואטחה וחבשי) החליטה לשים זין על ההוראה של הצוות המקצועי - היא שמה זין על כל נבחרת ישראל, על כל האוהדים ועל כל השאיפות והחלומות להעפיל לטורניר גדול. זה המסר שהשחקנים האלה העבירו לילדים שמעריצים אותם. זה המסר שהתקשורת מהדהדת כבר יממה.
רבות דובר על כך ששחקני הנבחרת הלא-יהודים לא שרים את ההמנון, ונראה שהעם היושב בציון כבר הפנים שאי אפשר להכריח מוסלמי, נוצרי או צ'רקסי לשיר "נפש יהודי הומיה" - וזה הכי בסדר בעולם. אפשר להיות קפטן נבחרת ישראל ולא להיות יהודי. אפשר להיות בלם נבחרת ישראל ולא לשיר את ההמנון. אפשר לכבוש שערי ניצחון ולחגוג עם החולצה התכולה ולא להיחשב לבוגד למרות שלא התגייסת לצה"ל. אפשר להיות נאמן לנבחרת בלי לעשות בר מצווה בכותל. אבל לא להקשיב למאמן? להפר החלטה של המנהל המקצועי? זו לא מקצוענות ולא משחק ילדים - זו בריחה מאחריות, ולא משנה מה הדת של אמא שלך.
אין שום בעיה עם אנשים בוגרים שמחליטים לנצל את הזמן שלהם במועדוני הימורים, כל עוד הכסף שהם מפסידים הוא שלהם, כמובן. אבל ברגע שמתחילים לעשות איפה ואיפה בין שחקנים, סולחים לשחקנים על הפרות משמעת כי "הם רק בני אדם" ולא מענישים שחקנים כי חוששים מהתגובה שלהם או מההשלכות של העונש על המשך הקמפיין, מתחילים ללכת לאיבוד בתוך ים התירוצים. ואנחנו צריכים את התירוצים המנטליים והפסיכולוגיים האלה כדי להסביר איך עוד פעם לא עלינו לקמפיין גדול. חכו כמה חודשים, גם זה יגיע. מי שלא רואה קשר ישיר בין הדברים, לא עוקב מספיק אחרי כדורגל ישראלי ב-40 השנים האחרונות כנראה.