גולדן סטייט שוב נראית פייבוריטית לזכות באליפות, אחרי שגירדה הלילה (בין ראשון לשני) ניצחון 104:109 על טורונטו בקנדה ואיזנה את סדרת הגמר ל-1:1. הווריירס אומנם סיימו את המשחק עם רשימת פצועים ארוכה - קליי תומפסון וקוון לוני לא סיימו את המשחק, דמרכוס קאזינס ואנדרה איגודלה ספגו חבלות קלות, וגם סטף קרי שיחק כשהוא מיובש וחש ברע - אבל הפגינו המון אופי וקשיחות, חזרו מפיגור 12 נקודות ברבע השני, הסתערו על הראפטורס מיד עם פתיחת המחצית השנייה עם ריצת 0:18, והדפו את נסיון הקאמבק האחרון של המארחת עם שלשה מכרעת של אנדרה איגודלה חמש שניות לסיום.
בסיום עסקה גולדן סטייט באופן טבעי במצבם של הפצועים שהתווספו לקווין דוראנט המושבת. קוון לוני נפצע באזור החזה ברבע השני אחרי היתקלות עם קוואי לאונרד, ובסיום אמר ל"אתלטיק" שהוא אופטימי בנוגע לאפשרות שיהיה כשיר למשחק 3, שייערך באוקלנד בלילה שבין שלישי לרביעי (4:00). אבל את רוב העניין משך קליי תומפסון, שנפגע ברבע האחרון בנחיתה לא טובה אחרי ניסיון שלשה, צלע החוצה וירד מיד לטיפול בחדר ההלבשה.זמן קצר לאחר מכן הודיעה גולדן סטייט שתומפסון לא יחזור. בסיום אמר תומפסון ל"יאהו" שהוא לא מתכוון להחמיץ משחקים: "לא, אני לא רואה את עצמי מפספס את משחק 3. אהיה בסדר".
יחד עם זאת, סטיב קר נשמע קצת פחות אופטימי. "קליי אומר שהוא בסדר, אבל קליי הוא אחד שיכול להיות חצי מת ועדיין לומר שהוא בסדר. נחכה ונראה, הוא נפצע בשריר הירך האחורי ואמר שזו פציעה קלה", אמר.
בין אם שניהם יהיו כשירים או לא למשחק 3, בין אם קווין דוראנט יחזור עד אז או לא (על פי "יאהו", התסריט ההגיוני יותר הוא שיחזור במשחק 4), גולדן סטייט בונה כעת גם על השחקנים האחרים מסביבם. האקס פקטור הלילה היה דמרכוס קאזינס, שחזר רק לפני כמה ימים מפציעה, הציג יכולת פושרת במשחק 1, אבל במשחק 2 נראה מצוין עם 11 נקודות, 10 ריבאונדים ו-6 אסיסטים ב-28 דקות, כולל מקום בחמישייה.
"אני מודה שחשבנו שהוא ישחק מקסימום 20 דקות הלילה. זה הסתיים עם 28 דקות, כי הוא היה פשוט פנטסטי. היינו זקוקים לכל דבר שהוא עשה היום", אמר סטיב קר, שכאמור העניק לקאזינס מקום בחמישייה וקיבל ממנו תפוקה מיידית. גם סטף קרי הודה ש"דמרכוס היה מיוחד היום. הוא הצטיין בשני צידי המגרש, עשה פעולות גדולות בהתקפה ובהגנה, יכולת המסירה שלו חשובה מאוד עבורנו, ואני מקווה מאוד שזה ימשיך ככה".
קאזינס עצמו, שנמצא בעיצומו של הפלייאוף הראשון בקריירה, טוען שאין לו ציפיות מיוחדות מסטיב קר ומגולדן סטייט בנוגע לכמות הדקות והזריקות שהוא מקבל. "כשסטיב אמר לי שאני בחמישייה אמרתי לעצמי 'מגניב'. אני לא דורש שום דבר מהקבוצה, וכשהצטרפתי אמרתי לסטיב שאעשה הכל כדי לתרום לה, בין אם זה אומר לשחק 8 דקות או 40, בין אם לעלות מהספסל או בחמישייה, בין אם להתמקד בהגנה או להיות פקטור בהתקפה. זה לא ממש משנה לי".
קאזינס אמר ש"אני רוצה להיות על הבמה הזאת, בשביל זה עבדתי כל הקריירה. אחרי מה שעברתי בקריירה, אני כבר לא לוקח שום דבר כמובן מאליו. כבר ראיתי יותר מפעם אחת איך אפשר לקחת ממך את המשחק הזה בשניות, אז אני מעריך כל רגע".
אחד הרגעים המכריעים במשחק היה, כאמור, בהתקפה האחרונה של גולדן סטייט. טורונטו קיזזה את ההפרש הדו ספרתי של האלופה, ועם שלשה של דני גרין ירדה לפיגור של שתי נקודות בלבד 26 שניות לסיום. סטף קרי כמעט איבד, ובסופו של דבר הראפטורס השאירו את אנדרה איגודלה המנוסה חופשי לחלוטין, והוא קבר את הזריקה שסתמה את הגולל על המשחק כשנותרו חמש שניות. "זה קצת חוסר עבור להשאיר את אנדרה פנוי בצורה כזאת בזריקה מכרעת", טען סטף קרי בסיום בטון ביקורתי כלפי טורונטו. גם דריימונד גרין אמר ש"אני זוכר כמה וכמה קליעות קריטיות של אנדרה בגולדן סטייט. הוא קולע אותן באחוזים גבוהים".
איגודלה עצמו אמר ש"קלעתי את זה בשביל סטף, וגם המשכתי לשחק למרות הכאבים בשביל סטף. אעשה הכל כדי להגן על המורשת שלו".
למרות הביקורת על ההגנה של טורונטו במהלך האחרון, ניק נרס טען ש"עשינו פוזשן הגנתי טוב, ואם אנדרה היה מחטיא היינו מקבלים הזדמנות להשוות או לנצח את המשחק". לטענת נרס, "לא זלזלנו באנדרה, רחוק מזה. בסך הכל ניסינו לשלוח על סטף שמירה כפולה, ולמען האמת קוואי כמעט חטף לו את הכדור. בסוף המהלך אנדרה נשאר לבד, אבל זו לא היתה התוכנית שלנו. רצינו לבצע עבירה".
בגולדן סטייט הסכימו שרגע המפנה במשחק הגיע בשלהי הרבע השני, כשהראפטורס כבר פתחו יתרון 12 נקודות, נראו במומנטום מבחינה מקצועית ומנטלית, ובכל זאת ירדו למחצית ביתרון חמש בלבד. "זה נתן לנו אוויר לנשימה, כי כולנו הרגשנו שהיינו צריכים לרדת למחצית בפיגור גדול יותר", אמר סטיב קר, ודריימונד גרין הוסיף ש"חמש הפרש בהחלט לא שיקף את המחצית הראשונה. הם היו צריכים להוביל ביותר, וזה איפשר לנו לצאת למחצית השנייה מרוכזים ומפוקסים. חמש הפרש זה משהו שאנחנו מסוגלים למחוק ב-10 שניות, או משהו".
ריצת ה-0:20 של גולדן סטייט ברבע השלישי היתה היסטורית. למעשה, מדובר בריצה הגדולה ביותר אי פעם בסדרת גמר. המחצית השנייה היתה התגלמות מושלמת של השושלת של הווריירס: היא הציגה אופי מברזל, ובנוסף שטפה את המגרש בחלק ההתקפי, כשהיא מסיימת עם 22 סלי שדה בשני הרבעים האחרונים - כולן כתוצאה מאסיסטים. לשם השוואה, הקבוצה היחידה שקלעה בגמר את כל סלי השדה שלה כתוצאה מאסיסטים במחצית שלמה היא סן אנטוניו ב-2005.
"הם הניעו את הכדור מהר יותר היום, וזה עזר להם להגיע לזריקות יותר טובות. זו אחת ההתאמות שהם עשו", הודה ניק נרס.
בגולדן סטייט ניסו להסביר את האופי המיוחד של הקבוצה, ודריימונד גרין אמר שמה המניע את השחקנים היא תחושת האנדרדוג שעדיין מצליחה להתגנב מפעם לפעם, למרות זכייה בשלוש אליפויות בארבע השנים האחרונות. "אנחנו משחקים את הכדורסל הכי טוב שלנו כשאנחנו מרגישים מאוימים", אמר גרין. "זה מוציא מאיתנו את הצד הכי טוב, ואני אוהב את זה. לא אוהב את זה שאנחנו נקלעים לפיגור כמעט בכל משחק לאחרונה, אבל כן אוהב את איך שזה גורם לנו להתעורר. זה כאילו שאנחנו מעבירים הילוך ברגע שמורגשת סכנה".