מאת טל וולק
כשאומרים על קבוצה כלשהי סימפטית, מתכוונים בעצם שהחבר'ה נחמדים אבל הקבוצה חרא. כבר שלוש שנים שגבעת שמואל מסתובבת בליגה הלאומית בכדורסל עם התואר הזה. בקיץ האחרון נמאס שם לכולם. היו"ר מוטי אמסלם החליט על מהפיכה. ארון מיצ'ל וצ'ארלס מינלנד, שני זרים מצויינים, נחתו בגבעה, אורן אהרוני ושמעון אמסלם הוותיק השלימו את הסגל הכי ישראלי בליגה. את החותמת הסופית על הכוונות שלה העונה עשתה גבעת שמואל עם הבאתו של תומר שטיינהאואר ממכבי רעננה. "בית המוות" - זה עם רעננה, ירושלים וגליל, השאיר מקום אחד פנוי לעולה לליגת העל בתום העונה. הגבעה נראתה כהימור בטוח.
השבוע שיחקה הגבעה בראשון לציון. מינלנד היה באותו הזמן בארה"ב מבלי שקיבל אישור, שטיינהאואר ואמסלם הובילו את קלעי הגבעה עם 38 נקודות משותפות (לא רע לקשישים בני 34), והקבוצה רשמה הפסד חמישי מתוך שישה משחקים וירדה למקום האחרון בבית. הרלוונטיות של ליגת העל ירדה מסדר היום בגבעה.
תומר שטיינהאואר הסתובב כל הקיץ בחיפושים אחר קבוצה לעונה הקרובה. שרון דרוקר לא רצה אותו ברעננה. תומר ניסה קצת בירושלים, דיבר עם אשקלון ואפילו עם הפועל ת"א, אבל בסוף החליט שהקולות שהגיעו מהגבעה נשמעים מספיק רציניים כדי להביא אותו לשם.
אבל חודשיים אחרי, הפכו הקולות אט אט לחריקות ולשבר מוחלט. תומר, שלא האמין בחלומות הגרועים ביותר שלו שההתחלה הגרועה תהפוך להתרסקות, מצא את עצמו בקבוצה שמסתכלת על כל הליגה מלמטה.
לא נעים להיות אחרון
"זה לא נעים. אני הרבה שנים בכדורסל ולא זוכר שאי פעם דורגתי בשלב כלשהו אחרון בליגה", הוא אומר ומנסה להצביע על הנקודה בה התחילה הנפילה. "יש לנו בעיה מנטלית ובעיית אופי שהתבטאו בכמה משחקים וזה הכי מפריע לי. את היכולת אני חושב שיש לנו. ברעננה הפסדנו רק בשלבי הסיום וכולם יצאו מרוצים מהמשחק. אני הייתי עצבני כי ידעתי שזה ניצחון שיכול לתת לנו הרבה. זאת הייתה אולי נקודת השפל שלנו. במקום להתרומם מהמשחק הזה הפסדנו לחדרה אחרי שהובלנו כל המשחק, ובצפת הפסדנו בהארכה. מול ראשון לציון בלי זר כבר לא היו לנו הרבה ציפיות".
תומר יודע בדיוק את המשמעות של הסיבוב הראשון הרע. הוא יודע שמחר בבוקר יתייצבו אותם שחקנים בדיוק לאימון. מייקל ג'ורדן לא יגיע כנראה לגבעה, אבל למרות הכל הוא לא מקבל כמה מההצהרות התבוסתניות שיצאו מפיו של היו"ר השבוע "השלב הזה באמת אבוד, אבל בסך הכל עברנו רבע מהמשחקים. יש עוד 21 משחקים כולל הפלייאוף התחתון, שאני מאמין ששם נהיה, ובכמות משחקים הזאת הכל יכול לקרות ולהתהפך. בכל מקרה אנחנו צריכים להיערך ולהתחזק".
רעננה מתגעגעת אליו
להבדיל מרוב השחקנים בליגה לתומר אין יותר מדי זמן ליהנות מניצחונות, או במקרה של הגבעה לסבול מהפסדים. כאבא לשלישיה הוא מתחיל את הבוקר בפיזור הילדים בגן. כמה שעות אחר כך הוא עושה את המסלול ההפוך. איפה בדיוק נכנס כאן הכדורסל המקצועני?
"אני מנסה למקם תמיד את הכדורסל במקום חשוב. פעם זה היה כל עולמי, אבל בחמש השנים האחרונות, מאז שיש לנו את הילדים והעומס בבית גדל, ברור שכל העסק של הכדורסל נלקח בפרופורציות", אומר שטיינהאור.
"אנשים בכלל לא יכולים להבין מה זה לגדל שלישיה. אני לא רוצה שזה יישמע כתירוץ, אבל אם ביום של משחק כולם נמצאים פה בבית אחר הצהרים אז זה קשה מאוד".
למרות שהוא כבר איפשהו פוזל לכיוון סוף הקריירה, הלו"ז שלו דחוס מדי בשביל להתחיל להתעסק בדברים עתידיים. "אני כל כולי בכדורסל, והחלטתי שכל עוד אני משחק אני לא מתעסק בלימודים, עסקים. קיבלתי החלטה שאני מתעסק רק בכדורסל כי אני לא בנוי להשקיע בכמה דברים בו זמנית", הוא אומר.
את האפשרות שהשנה הסיוטית בגבעה יכולה להמאיס עליו את המשחק ולגרום לו להרהורי פרישה מוקדמים, הוא מבטל מיד: "אני אמשיך עוד כמה שנים טובות לשחק כדורסל. אני מרגיש שאני בתקופה טובה מבחינה אישית, שמרתי על עצמי לאורך השנים ואם לא יקרה משהו חריג אני ממשיך בשנים הבאות". האמת, קצת קשה להתווכח עם ממוצע של מעל 20 נקודות לערב ועם יכולת שמוחקת את העונה השחורה ברעננה.
במבט לאחור, אתה מתגעגע לרעננה ולשנים האחרונות שם?
"אני מדבר איתם ואני אומר לך שהם יותר מתגעגעים אליי".
גם דרוקר, שלא רצה אותך?
"גם דרוקר".