שחקן העונה - קורי וולדן, הפועל חולון
18.5 נקודות, 5.1 אסיסטים ו-3.6 ריבאונדים למשחק
בעונה הזו הבחירה הייתה קלה וברורה מאליה. ההחלטה להשאיר את וולדן, השריד היחיד בגזרת הזרים מהעונה הנהדרת של חולון אשתקד, הייתה די ברורה לראשי הקבוצה, שראו את הפוטנציאל של מי ששימש ככינור שני לטו הולוואי בקו האחורי. וולדן הפך מיידית לשחקן המוביל של הסוגלים, כשהוא קולע ב-41.3 אחוזים מחוץ לקשת, מנהל את המשחק ונראה כל הזמן במגמת עלייה. העובדה שחולון לא נעצרה גם אחרי הפציעות של קאליף וואייט, גיא פניני, טי ג'יי קליין וסקוטי הופסון היא הרבה מאוד בזכותו..
"בתחילת העונה חלמתי על תואר ה-MVP, ולראות את זה הופך למציאות, זה דבר שמשמח אותי מאוד", אמר וולדן לוואלה! ספורט, "בעונה הראשונה שלי בארץ הייתה לי סיטואציה שונה, היו פה שחקנים אחרים והקבוצה הייתה בנויה אחרת ממה שנדרש ממני העונה. עשיתי קפיצה גדולה והתקדמות אדירה. רציתי לעבוד על הקליעה שלי. תמיד הייתי קלע די טוב, אבל בעונה שעברה היו לי בעיות. לא יודע אם זה מנטאלי או בעיית ביטחון, ורציתי שהשנה זה לא יחזור על עצמו. חלק גדול מהשיפור הוא בזכות העבודה שלי עם עוזר המאמן מודי מאור, בחור נהדר, מאמן נהדר, הוא תמיד צעק עליי להיות הכי טוב שאני יכול ולשחק עם ביטחון, לא לפחד לטעות. אני רוצה להודות לו מאוד, הוא עזר לי לשפר הרבה דברים".
מאמן העונה - שרון דרוקר, הפועל אילת
בתחילת העונה סומנה אילת כאחת הקבוצות המבטיחות בליגה, כך שהימצאותה בסופו של דבר במקום הרביעי לא אמורה להפתיע, אבל מלבד העבודה המקצועית הפנטסטית שעשה דרוקר עם קבוצתו, שהפכה לחלק אינטגרלי מהצמרת, הוא מקבל את התואר כי הצליח לשמור אותה שם בתנאים כמעט אבסורדיים. אילת משחקת כבר שלושה חודשים עם זר אחד פחות מהאחרות, לאור מצבה הכלכלי; במהלך השנה קיבלו השחקנים את שכרם באיחור רב; הם ידעו בעיות עם המכוניות והדירות השכורות שלהם, וקיבלו את ההרגשה שלמקום אין עתיד אמיתי. ובכל זאת, על הפרקט הדברים נראו אחרת, ואילת לא הורידה את הרגל מהדוושה, ודרוקר מקבל את הכבוד גם על זה.
"קודם כל תודה רבה על הבחירה, לא מובנת מאליה עבורי", אמר דרוקר לוואלה! ספורט, "מגיעות הרבה תודות והערכה לאנשים שמקיפים אותי, וגם למשפחה ולחברים שנמצאים שם בשבילי בכל זמן. בשביל לא לומר עונה קשה אנחנו אומרים מאתגרת, אז הייתה לנו עונה מאתגרת... המועדון נקלע לקשיים כלכליים, ועצם זה שהגיע לקו הסיום של העונה זה הישג. יש לי שחקנים שהם קודם כל בני אדם, תחרותיים, אמביציוזיים, לוחמים ויחד עם זה אינטליגנטיים ופיקחים, יחד עברנו הרבה מהמורות וקיבלנו הרבה עזרה מעיריית אילת, מנהלת הליגה וההנהלה, שעשתה מה שאפשר כדי ללכת איתנו יד ביד. צריך הרבה משמעת פנימית ואהבת המשחק כדי לשרוד את הקשיים הללו, והשחקנים עמדו בזה בצורה מעוררת כבוד".
לקראת הפלייאוף והסדרה עם עירוני נס ציונה הוסיף המאמן: "רובנו ככולנו יודעים מה זה פלייאוף. מדובר בקבוצות הטובות ביותר שמכירות אחת את השנייה, נצטרך לבוא ביחד, נחושים ולעשות טוב את הפרטים הקטנים, בידיעה שכל כדור קובע. אחרי העונה הטובה שלנו, אנחנו מאוד רוצים את הדובדבן ונעשה הכל בשביל זה".
הישראלי של העונה - ג'ון דיברתולומאו, מכבי תל אביב
12.1 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-3 אסיסטים למשחק
אמנם היו ישראלים טובים ממנו מבחינת תרומה, בהם תומר גינת מהפועל תל אביב לדוגמה, אבל אי אפשר להוריד את אלמנט ההצלחה הקבוצתית מהבחירה. בפתיחת העונה דיברתולומאו היה מועמד לגיטימי ל-MVP של ליגת העל, ואמנם בחלק האחרון הוא קצת דעך, אך עדיין היה שם בשביל מכבי תל אביב במשחקים המכריעים. הקבוצה סיימה במקום הראשון, כשהוא מוביל אותה במדד ומדורג שלישי בדקות, ונראה לפעמים שבלעדיו מכבי פשוט פחות טובה. ההתקדמות שהוא ביצע השנה, משחקן שלא בטוח במקומו בסגל לשחקן משמעותי, היא מעוררת השראה לשחקנים שייכנסו למועדון מלמטה.
"זה כבוד גדול שמכירים בי", אמר דיברתולומאו לוואלה! ספורט, "יש כל כך הרבה ישראלים טובים בליגה הזאת, אני מאושר שמכירים בי. אבל אני חושב שהישגים אישיים צריכים להיות משויכים להצלחה קבוצתית. שיחקנו טוב לאורך רוב העונה בליגה, וסיימנו במקום הראשון, וזה מה שחשוב. הרגשתי השנה בנוח, שזה עזר לי עם הביטחון, בנוסף המאמנים והחברים שלי לקבוצה תומכים ולא אנוכיים. זה עושה את ההבדל כשמנסים להשתפר ולהתפתח בתור שחקן, ועוד יותר בתור קבוצה. קיבלתי אהבה מהאוהדים, ואני לא יכול לומר עליהם מספיק דברים טובים. התמיכה והאהבה שלהם היא קריטית לקבוצה הזאת".
לקראת הפלייאוף הוסיף הקפטן הצהוב: "אני חושב שתמיד יש לחץ לזכות בתואר, לא משנה מה קרה עד לנקודה הזאת. לחץ הוא לא בעיה, כל עוד שמתעלים אותו בדרך הנכונה. יש לנו שחקנים מנוסים ורעבים שיודעים מה לעשות כשמגיע הפלייאוף".
עוד בחמישיית העונה
ג'יימס פלדין, הפועל ירושלים
16.8 נקודות, 3.6 אסיסטים ו-3.3 ריבאונדים
עוד בקיץ, כשפלדין נחת בבירה, היה ברור שהפועל ירושלים הביאה שחקן ברמה מעל ליגת העל. הוא שימש לאורך כל העונה כמוציא לפועל של הקבוצה של עודד קטש, כשמעטים המשחקים בהם הצליחו השחקנים היריבים לעצור אותו. גם בריצה היפה של ירושלים באירופה הוא להט, והירבה לקחת אחריות ברגעי האמת של המשחקים. המבחן הגדול שלו יגיע בסיום העונה, כשירצה להוביל את האדומים לדאבל.
תומר גינת, הפועל תל אביב
13.8 נקודות, 7.1 ריבאונדים ו-2 אסיסטים
היה יכול לראות את עצמו כמועמד לגיטימי לתואר הישראלי של העונה, אלא שהפועל תל אביב נכשלה וקשה לתת תואר אישי לשחקן שלה. גינת היה השנה לכוכב, כשהוא הופך גם את הקליעה שלו מבחוץ לנשק משמעותי מלבד הוורסטיליות הברורה שהייתה קיימת שם עוד קודם. ללא ספק מדובר בשחקן הטוב ביותר של האדומים העונה, ולאור העובדה שיש לו אפשרות יציאה לאירופה בעונה הבאה, בהפועל יצטרכו למצוא דרכים יצירתיות כדי להשאיר אותו מרוצה.
ג'יי פי טוקוטו, הפועל אילת
13.5 נקודות, 7.7 ריבאונדים ו-3.1 אסיסטים
בתחילת העונה, כשטוקוטו עלה אל הפרקט, לא היה ברור כיצד לאכול את השחקן הארוך והקפיצי שהביא דרוקר מאוסטרליה. אולם ככל שהתקדמה העונה, טוקוטו מצא את הדרך להיות משמעותי בליגה שלנו, בעיקר בזכות הזריזות והחוכמה שלו. לא מעט שחקנים מאילת היו יכולים למצוא את עצמם בחמישיית העונה, אבל הכניסה שלו היא בעיקר בזכות היציבות והפוטנציאל קדימה, כשהתחושה היא שלא ירחק היום שימצא את עצמו בליגה ובמפעל טובים בהרבה.
החמישייה השנייה
סקוטי ווילבקין, מכבי תל אביב
13.3 נקודות, 4.1 אסיסטים ו-2.4 ריבאונדים
כוכב הצהובים ידע להתעלות העונה בהרבה מאוד משחקים, ולמרות התחושה שהוא יכול לתת יותר לפעמים, התלות של מכבי בו הייתה עצומה, וגם בגלל זה הוא מקבל מקום בחמישייה השנייה.
אלייז'ה בריאנט, הפועל אילת
17.3 נקודות, 5.7 ריבאונדים ו-2.4 אסיסטים
כבר בעונתו הראשונה כמקצוען הראה הגארד של דרוקר שהוא שייך למקום אחר. בריאנט הוא סקורר שיודע לעשות עוד הרבה דברים על המגרש, והוא יכול להתפוצץ ולהוביל את אילת למקום מפתיע מאוד.
גיא פניני, הפועל חולון
ראו השחקן השישי של העונה (בהמשך הכתבה)
טל דן, עירוני נס ציונה
11.5 נקודות, 6.1 ריבאונדים ו-4.3 אסיסטים
בגיל 32 דן ממשיך להיות אחד הישראלים הטובים ביותר בליגה, ואחד הגורמים המרכזיים לעונה המצוינת שעברה על נס ציונה. בניגוד למצטיינים אחרים, ספק אם נראה אותו במקום אחר בעונה הבאה.
טיישון תומאס, הפועל ירושלים
12.7 נקודות ו-7.5 ריבאונדים
אחד מסיפורי השנה. את העונה פתח תומאס מחוץ למגרשים בגלל שימוש בחומרים אסורים. כשחזר בסוף אוקטובר, הפך לאחד השחקנים החשובים בהפועל ירושלים שיכול לשחק בשלוש עמדות שונות, ואין שחקן שהוא לא יכול לשמור עליו.
שחקן ההגנה של העונה
סולימן בריימו, הפועל אילת
15.6 נקודות, 5.7 ריבאונדים, 1.5 חטיפות וחסימה למשחק
אילת פתחה את העונה כפי שסיימה אותה, עם שלושה זרים בלבד, וכשבריימו הגיע במחזור הרביעי הוא השתלט מיד על עמדת הסנטר. אז נכון שהוא היה עולה מהספסל, אבל הנוכחות שלו, החל מהיכולת לחסום ולקחת ריבאונדים, ועד התסכול שהעביר את השחקנים שהתקשו לקלוע עליו, הפכה אותו לאחד השחקנים החשובים בקבוצה. כדי לעשות הישג גדול העונה, יצטרכו באילת את בריימו ביכולת ההגנתית הטובה שלו, כך שינטרל את שחקני הפנים של הגדולות בליגה.
השחקן השישי של העונה
גיא פניני, הפועל חולון
9.3 נקודות (41% לשלוש), 4 אסיסטים ו-2.9 ריבאונדים
רק בשבעה מתוך 26 המשחקים בהם שותף פתח פניני בחמישייה. הוא נהג לעלות מהספסל בשלהי הרבע הראשון, ומהרגע הזה ממעט לרדת מהמגרש. היכולת שלו לנצח משחקים, שהתבטאה בשלושה סלי קלאץ' מדהימים בפתיחת העונה, עזרה לחולון להתבסס בצמרת הגבוהה החל מאמצע הסיבוב הראשון. פניני היה המנהיג של חולון, ובקבוצה מגיעים לפלייאוף עם חשש כבד מהתוצאות ברגעי האמת כשהוא מושבת בגלל פציעה והיא תיאלץ להסתדר בלעדיו.
השחקן המשתפר של העונה
נתנאל ארצי, גלבוע/גליל
7.5 נקודות ו-3.1 ריבאונדים, בעונה שעברה: נקודה וחצי וריבאונד
עד שארצי הגיע לגלבוע/גליל בקיץ, הייתה תחושה שהדרך של הכישרון הצעיר להפוך לשחקן מוביל תצטרך לעבור בליגה השנייה. הוא קיבל חוזה ארוך טווח תחת אריאל בית הלחמי, ומפתיחת העונה הפגין הרבה מאוד ביטחון וקלע ב-12 משחקים בספרות כפולות, כשלפני כן לא השכיל לעשות זאת כלל ב-38 משחקים בליגה הראשונה. ארצי אפילו זכה להגיע לסגל הרחב של נבחרת ישראל דרך גלבוע/גליל, ואם ימשיך בקו הזה, הוא עשוי להפוך לשחקן בכיר בכדורסל הישראלי בקרוב מאוד.
תגלית העונה
ניב משגב, עירוני נהריה
4.4 נקודות, 1.7 אסיסטים ו-1.6 ריבאונדים
זו לא הייתה עונה שבה היה שחקן שפרץ בצורה משמעותית, ולכן כמה שחקנים יכולים לראות את עצמם מועמדים לתואר. איגור קולשוב, בעונת הרוקי שלו בליגה, היה צריך להתמודד עם הרבה מאוד ציפיות, ולא עמד בכולן. דני אבדיה וים מדר לא קיבלו מספיק קרדיט ביחס לכישרון שלהם, והם צפויים להשתלט על ליגת העל בעונה הבאה. גם עמית גרשון יכול לראות את עצמו כתגלית, אבל ניב משגב לא היה ברדאר של קבוצות הליגה, גם אחרי שאשתקד בלט ביורדת לארצית הפועל חיפה. הוא ניפק תרומה קבועה מהספסל בנהריה, קיבל הרבה דקות והחזיר בכמה משחקים חיוביים. לא בטוח שמעמדו יישמר בעונה הבאה, אבל הקפיצה מאלמוניות מוחלטת לרוטציה מזכה אותו בתואר.