בווידאו: הצגות הפלייאוף הכי גדולות של סטף קרי
ארבע פעמים קפץ הכדור שזרק קוואי לאונרד על הטבעת. ארבע קפיצות שעשויות להכריע את גורלן של שתי קבוצות שונות, של מאמנים ושל שחקנים, ובסופן - הכניעה טורונטו 90:92 את פילדלפיה, השלימה 3:4 והעפילה לגמר המזרח עם אחד מסלי הניצחון הכי דרמטיים ויוצאי דופן בתולדות הפלייאוף. למעשה, זו בסך הכל הפעם השנייה בהיסטוריה שמשחק מכריע וקובע בפלייאוף מסתיים בזריקת ניצחון. הראשונה היתה כשמייקל ג'ורדן ריסק את לבבות קליבלנד בסיבוב הראשון של פלייאוף 1989.
לא פחות נדיר מהסל עצמו היתה התגובה של לאונרד - בדרך כלל אדם שלא נוהג להביע רגשות, והפעם אפילו הוא שחרר צרחה. "מעולם לא חוויתי דבר כזה", הודה כוכב הראפטורס, שסיים עם 41 נקודות. "זה היה נהדר. משחק 7, זריקת ניצחון, זו ברכה להיות במצב הזה ולקחת את הזריקה ולהרגיש את הרגע הזה. זה משהו שבהחלט אוכל להסתכל עליו בחזרה בסיום הקריירה".
זה קרה כשטורונטו הוציאה חוץ במצב של 90:90, 4.2 שניות לבאזר והלכה, כמובן, לאיש החם שלה. אחרי כל כך הרבה שנים של כשלונות בפלייאוף הראפטורס מצאו לעצמם ווינר, והלילה (בין ראשון לשני) הוא סיפק את הסחורה - ובגדול, ממש כמו בכל הפלייאוף הזה. לאונרד ברח לפינה, חלף על פני בן סימונס וזרק מעל ג'ואל אמביד, מזווית קשה, לפני שכרע ביחד עם סנטר פילדלפיה וצפה כיצד הכדור נכנס. תראו את התמונה הזו:
"ביצענו מהלך דומה נגד אורלנדו בסיבוב הראשון ואז פשוט תפסתי וזרקתי", סיפר קוואי. "אמביד גבוה וארוך ממני, אז פשוט ניסיתי למצוא נקודה ממנה אוכל לזרוק את הכדור מספיק גבוה. כנראה שהפעם האחרונה שצרחתי היתה אחרי האליפות של סן אנטוניו. בכל פעם שיקרה משהו מיוחד שעוד לא חוויתי, כנראה שאראה קצת רגש".
קייל לאורי בכל זאת הביע קצת יותר רגש ואמר: "זה משוגע. רגע אדיר, זה מגניב עבור האוהדים, הקבוצה, כולם". פרד ואנווליט ככל הנראה תיאר זאת טוב מכולם: "זה היה כמו רגע מסרט, שאתה מחכה לכדור שייכנס. פשוט רגע מיוחד. כילד, אלה הזריקות שאתה חולם לקחת".
"רובנו חשבנו 'אוי, זה לא נראה טוב'", הודה דני גרין, שהגיע בקיץ עם לאונרד מסן אנטוניו. "ואז הכדור קפץ פעם אחת על הטבעת וחשבנו, 'אוקיי'. ואז עוד קפיצה, וזה היה כזה 'הו שיט, אולי יש לנו סיכוי'. ברגע שזה נכנס כולם פשוט השתגעו, כל האולם".
לא רק טורונטו - בליגה כולה התעקשו לעכל את הסל המדהים:
בפילדלפיה היו משוכנעים שהזריקה תצא בסופו של דבר החוצה. "זה נראה קצר", אמר ג'יי ג'יי רדיק. "יש המון רגשות כשהכדור מתחיל לקפוץ ככה על הטבעת". ג'ימי באטלר, שהשווה מספר רגעים קודם לכן ל-90:90, הוסיף: "הוא קלע זריקה קשה וצריך להוריד בפניו את הכובע. הוא שחקן מדהים ואנחנו יודעים את זה, כולם יודעים את זה. אין הרבה מה לעשות מעבר לזה".
המאמן המפסיד ברט בראון דווקא היה פחות אופטימי: "כשהכדור פגע בטבעת חשבתי שהוא ייכנס, לא הופתעתי כשזה קרה. כשזה פוגע בטבעת מהזווית הזאת ועולה ככה למעלה, אתה יודע שיש סיכוי שזה ייכנס. זו דרך קשה להפסיד, זו חתיכת זריקה כדי לסיים סדרה יוצאת מהכלל".
ג'ואל אמביד לקח את ההפסד קשה מכולם. הסנטר של הסיקסרס ששיחק לא פחות מ-45 דקות (הכי הרבה בקריירה במשחק שלא כולל הארכה) ירד בדמעות מהפרקט, ואמר בסיום: "להפסיד ככה, בזריקה האחרונה, אחרי שנלחמת, הרגשתי שיש לנו סיכוי. הרבה דברים חולפים בראש, וזה מבאס. אני לא יכול להסביר את זה, זה פשוט מבאס".
לפני שירד לחדר ההלבשה, התחבק למשך מספר רגעים אמביד עם מארק גאסול, שניסה לנחם אותו. "הוא פשוט ניסה להגיד לי שאהיה ברגע הזה פעמים נוספות בקריירה", סיפר סנטר פילי.
תראו איך תייג דרייק, אוהד טורונטו, את אמביד באינסטגרם
אז איך תיראה פילדלפיה בעונה הבאה? ימים יגידו. ג'ימי באטלר וטוביאס האריס יהיו שחקנים חופשיים, ועדיין לא ברור מי מבין שניהם יישאר. החמישייה שלנו לא פחות מוכשרת מאף קבוצה אחרת ב-NBA", התעקש בראון. "עם ראיה לעתיד, אני חושב שננסה לשמור על כמה שיותר שחקנים, אבל זה לא תחום האחריות שלי. אני משוכנע שחלק גדול יהיה איך מרחיבים את הספסל, ואיך שומרים על כמה שיותר שחקני חמישייה".
בן סימונס, שחווה לא מעט עליות ומורדות בפלייאוף הזה, הוסיף: "לא היינו המון זמן ביחד עם הקבוצה הזאת. יש פה המון פוטנציאל, השתפרנו הרבה בחודשים האחרונים ואני גאה בשחקנים. אנחנו צריכים להיות עוד יותר טובים". כשנשאל האם יישאר בעונה הבאה, אמר ג'ימי באטלר: "אני לא מודאג מהדברים האלה כרגע, אני לא רוצה לדבר על שום דבר מלבד כדורסל. כרגע סיימתי להפסיד".
קבוצה נוספת שהעפילה לגמר האיזורי, אף שאצלה זה היה קצת פחות דרמטי (אבל רק קצת) היא פורטלנד, שסגרה פיגור של 17 נקודות בדנבר כדי לנצח 96:100 - הקאמבק הגדול ביותר במשחק 7 מאז שהלייקרס חזרו מ-16 נקודות מול אותה פורטלנד בפלייאוף של 2000.
בערב חלש של דמיאן לילארד, עם 3 מ-17 מהשדה, נצץ חברו לקו האחורי סי ג'יי מקולום עם 37 נקודות ושלל מהלכי קלאץ'. "זו מותרות שיש לך שני שחקנים כאלה שיכולים למצוא דרכים שונות לקלוע", אמר טרי סטוטס. "סי ג'יי עושה זאת בדרך אחת, דמיאן בדרך אחרת". מקולום, בוגר מכללת ליהיי הקטנה, התרגש בסיום: "אף אחד מעולם לא יצא משם לדראפט, אני מנסה להראות שאני מסוגל להוכיח את עצמי יום אחר יום ולפתוח את הדלת לשחקנים הבאים".
"היה לנו שינויים גדולים בסגל לפני ארבע שנים וכולם הספידו אותנו", אמר לילארד. "פשוט ניסינו לעשות את הדברים בצורה הנכונה, לעבוד קשה, לעבוד ביחד. כולנו נרגשים כי כולנו חלק מזה".
מנגד, הכוכב היריב לקח אחריות. "רואים אותי כמנהיג, כשחקן הטוב ביותר, והחטאתי זריקות עונשין לקראת הסיום", אמר ניקולה יוקיץ'. "אני אמור לקלוע חלק מהזריקות הללו". מייקל מאלון לא קיבל זאת: "זו לא אשמתו. אני מקווה שאחרי 14 משחקי פלייאוף, ארצות הברית וכל העולם סוף סוף מעריכים אותו. הוא כנראה הגבוה הכי טוב ב-NBA".
גמר המערב יהיה גם מפגש משפחתי והיסטורי בין האחים סטפן וסת' קרי - הפעם הראשונה שצמד אחים נפגש בגמר איזורי. "זה חלום שהתגשם עבור שנינו", אמר סת', האח הצעיר, שעומד כרגע על מאזן של שני ניצחונות ותשעה הפסדים מול כוכב הווריירס. "זה הולך להיות כיף מאוד למשפחות שלנו. אמא שלי תהיה קצת לחוצה, אבל היא יכולה להתנחם בזה שמישהו מאיתנו יהיה בגמר. אבא שלי תמיד רגוע".
אם המשפחה סוניה קרי דווקא לא נשמעה לחוצה: "זה הולך להיות כיף מאוד, לא היינו יכולים לדמיין דבר כזה. אחד מהם יילך הביתה, אבל אחד מהם יעלה לגמר. אני רוצה שסת' יחטוף ויזרוק מעל סטף, אני רוצה שגם לו יהיו רגעים מיוחדים". כשנשאלה אילו מבני המשפחה יגיעו עם חולצות של פורטלנד ואילו עם חולצות של גולדן סטייט, השיבה: "נטיל מטבע כל משחק".