בווידאו: מספרי העונה הסדירה ב-NBA
עם הגב אל הקיר, סוף סוף הוכיחה פילדלפיה שיש לה גם אופי, מלבד כל הכישרון הזה שלא תמיד מתחבר. הסיקסרס נראו נהדר הלילה (בין חמישי לשישי) פחות או יותר מהפתיחה ועד הסיום, ניצחו את טורונטו 101:112 וכפו משחק שביעי ומכריע שייערך ביום ראשון בלילה בקנדה, על הזכות לפגוש את מילווקי בגמר המזרח.
זה קרה בעיקר בזכות ג'ימי באטלר, שפשוט לא הסכים שהעונה הזו תסתיים מוקדם מהצפוי. אולי לא קל להיות חבר שלו לקבוצה, אבל במשחקים מכריעים, בזמן ששחקנים אחרים עלולים לקרוס תחת הלחץ, בדרך כלל אפשר לסמוך עליו. הכוכב שהגיע ממינסוטה באמצע העונה סיים את המחצית הראשונה עם 19 נקודות, 4 אסיסטים ו-3 ריבאונדים (בדרך ל-25, 8 ו-6 בסיום), וכמעט בכל פעם שהסיקסרס היו זקוקים למהלך גדול, הוא היה שם.
"הוא הציל את העונה ב-24 דקות בלבד, הוא הציל את המשרה של ברט בראון", נכתב עליו ב"אינקוויירר". "הוא יהיה שחקן חופשי בקיץ ורוצה חוזה מקסימום. הוא לא קווין דוראנט או קיירי אירווינג, אבל האם הוא שווה את זה? האם הוא מתאים לתכניות העתידיות של הסיקרס? חד משמעית. הוא קילר. היום הוא היה המושיע".
"הוא עשה הכל", אמר המאמן ברט בראון. "אפשר היה להרגיש את האווירה בחדר ההלבשה - כולם הבינו את גודל המעמד, וג'ימי יותר מכולם. הוא מנהיג מדהים, וההופעה שלו תאמה את הגישה שלו. כבר אמרתי בעבר - הוא המבוגר האחראי שלנו. המהלכים האתלטיים שהוא עושה, הפיזיים, הוא כל כך חזק. כשהוא כל כך ממוקד, ועם הגוף הזה, דברים מדהימים קורים בהגנה ובהתקפה. כשהוא עם הגישה הזאת, זו חבילה מדהימה".
באטלר עצמו, שקלע עשר נקודות בלבד במשחק הראשון ומאז קלע לפחות 22 בחמשת הבאים, השתדל להישאר צנוע. "אני משחק כדי לנצח", אמר. "אני פשוט רוצה לנצח וכרגע, זה מה שאני צריך לעשות כדי לעזור לנצח. אני עושה מה שמבקשים ממני לעשות, ממשחק למשחק התפקיד שלי יכול להשתנות וזה בסדר. היום, יותר מהכל, ההגנה שלנו הכתיבה את ההתקפה שלנו. כשאנחנו משחקים ככה, קשה לנצח אותנו".
אבל זה לא היה רק המופע של ג'ימי באטלר. המספרים היבשים של ג'ואל אמביד אמנם שוב לא היו מפלצתיים בסטנדרטים שלו (17 נקודות ב-5 מ-14 מהשדה, 12 ריבאונדים, 5 איבודים), אבל עם פלוס-מינוס של 40+ (הגבוה ביותר על הפרקט, כמובן, וגם הגבוה ביותר בפלייאוף העונה), וכמה מהלכי מומנטום בהגנה, הוא החל להיראות כמו עצמו, ולא כמו הגירסה הפצועה והחיוורת שלו שהופיעה במשחקים 4 ו-5. "ידענו שזה משחק על החיים שלנו", אמר. "אני צריך להמשיך לעשות את הדברים הקטנים, וכל היתר יגיע. זה הפלייאוף, אני חייב לשחק, ואם אהיה חייב לשחק 45 דקות כדי שננצח, זה מה שאעשה. כדורסל זה כיף. אני מבין שמצפה לנו משחק שביעי, אבל אנחנו פשוט צריכים להילחם".
האקס פקטור של הסיקסרס בסדרה הזו הוא בן סימונס - בשלוש הפעמים שמסר חמישה אסיסטים או יותר, פילי ניצחה; כשזה לא קרה, היא הפסידה. הלילה היו לו שישה, לצד 8 ריבאונדים ו-21 נקודות. "מה שהוא עשה הלילה היו הסיבות לכך שהוא אולסטאר בגיל 22", אמר ברט בראון. "אהבתי מאוד שהוא לא איבד, אהבתי מאוד את הריבאונדים שלו בהתקפה".
גם הסדרה המרתקת בין פורטלנד ודנבר תלך למשחק שביעי ומכריע, שייערך בקולורדו ביום ראשון בלילה. זה קרה בזכות דמיאן לילארד, שקלע 17 מ-32 הנקודות שלו ברבע השלישי והוליך את הבלייזרס ל-108:119, אחרי שהיה בינוני בשני המשחקים הקודמים. "לאורך הסדרה, הכדור לא נכנס לי מספיק. התפקיד שלי הוא להמשיך לתקוף, לעשות את מה שאני עושה, והפעם הכדורים נכנסו", אמר הרכז שקיבל סיוע גדול מסי ג'יי מקולום (30 נקודות) ורודני הוד (25).
דנבר תחפש העפלה לגמר המערב לראשונה מאז 2009, ותקווה לשחזר את מה שקרה בסיבוב הראשון מול סן אנטוניו: גם אז הפסידה את משחק 6, וסגרה עניין בבית במשחק 7. "לדעתי הפעם שיחקנו טוב יותר", אמר מייק מאלון על השוואה בין שתי הסדרות. "כעת נחזור הביתה, יש לנו את יתרון הביתיות הגדול ביותר ב-NBA".
כדי לצלוח את המשחק המכריע, הנאגטס יהיו חייבים להציג הגנה טובה יותר - בפרט על לילארד. "הם קלעו יותר מדי בקלות", אמר ג'מאל מארי. "אנחנו צריכים לשחק 48 דקות - לא 40 או 38. יותר מדי פעמים נרדמנו, ולילארד הרגיש נוח מדי. כבר היינו כאן. נחזור הביתה, כמו מול סן אנטוניו, ונגיע עם אנרגיה חדשה".