בווידאו: תקציר הניצחון של מכבי תל אביב על הפועל באר שבע
זו הייתה נקודת השפל של מכבי תל אביב העונה. היא עשתה את המסע הממושך לגראן קנאריה, כשבאמתחתה ניצחון אחד בשישה משחקים, וידעה למה יגרום הפסד נוסף. והיא הפסידה. "כן, זה היה קשה, אבל התחושה הייתה שזה רק עוד הפסד אחד, כי היינו כבר במקום נמוך, והפכנו לקבוצה מפסידה", נזכר סקוטי ווילבקין בראיון לוואלה! ספורט. 24 שעות אחר כך נבן ספאחיה פוטר והוחלף ביאניס ספרופולוס, אבל מסע ההתאוששות של הצהובים לא באמת הצליח לשנות את רוע הגזירה; פתיחת העונה הייתה כל כך חלשה, ואת הפלייאוף הם שוב רואים בטלוויזיה, כפי שקרה בשלוש השנים האחרונות.
מה קרה שפתחתם את העונה כל כך רע?
"אני לא חושב שזה משהו שקרה, אלא יותר משהו שלא קרה. ההכנה שלנו לעונה הייתה הכי גרועה שהייתי מעורב בה. בגלל לוח הזמנים והמשחקים שלנו, לא הייתה לנו אפשרות להתאמן, וזה ממש פגע בנו בפתיחת העונה. אתה לוקח קבוצה חדשה לגמרי, ואתה לא יכול להתאמן. התאמנו אולי חמישה אימונים כקבוצה מלאה. זה פגע בנו ממש. היה חסר גם כיוון ברור לאן אנחנו הולכים".
מה הביא לשינוי?
"אני לא יכול להצביע על משחק או רגע ספציפי. אני יכול לומר בוודאות שההגעה של המאמן יאניס מילאה אותנו באנרגיה, ואפשר היה לראות את זה בצורה שאנחנו משחקים ובצורה שאנחנו מתאמנים. כולם הבינו שיש לנו הזדמנות להתחלה חדשה".
חזרתם לתמונה, אבל החמצתם את הכרטיס. מה היה חסר?
"כשנשארו שמונה או עשרה משחקים לסיום העונה, הייתי ממש בטוח שניכנס לפלייאוף, וזה התבסס בעיקר על העובדה שהיינו בתקופה מצוינת. בנקודה הזאת התחלנו לתת למשחקים לברוח לנו מהידיים, וזה הרס את העונה. אתה יכול לומר שהמשחק נגד ז'לגיריס קובנה או אנאדולו אפס הרס את הסיכויים, אבל כל הפסד היה שווה אותו דבר בסופו של יום".
ווילבקין מסמן את פנרבחצ'ה כמועמדת שלו לזכייה ביורוליג ("היא לא איבדה משחק ביתי אחד לאורך כל העונה"), ויודע כי העובדה שמכבי תל אביב הפסידה ב-13 מ-16 משחקיה נגד שמונה הראשונות השפיעה מאוד על סיכוייה.
כמה זה מתסכל לצפות עכשיו מהצד בפלייאוף? הרגשת שהגיע לכם להיות שם?
"אני לא חושב שהגיע לנו שום דבר. היו הרבה דברים שיכולנו לעשות אחרת. זה הטבע של המשחק. המאזן שלך מדבר בסופו של דבר, והמאזן שלנו לא היה מספיק טוב".
אם הסגל הזה יישאר בעונה הבאה, אתם תוכלו להגיע לפלייאוף?
"זה לא תלוי בי, אבל אני חושב שנצליח הרבה יותר טוב בשנה הבאה".
ווילבקין הגיע למכבי תל אביב כסופרסטאר: לפני שנתיים הגיע במפתיע עם דרושפאקה לרבע גמר היורוליג, ואשתקד זכה איתה ביורוקאפ כשהוא נבחר ל-MVP והופך בקיץ לאחד הגארדים המבוקשים באירופה. בישראל, עם זאת, הוא נאלץ להתמודד עם מציאות שונה. הקהל לא התחבר אליו, זריקות הקלאץ' שנכנסו עבור באופן אוטומטי - יצאו החוצה, והוא נראה מתוסכל כמוביל הכדור היחיד בסגל.
"זה קצת מאכזב להיות חלק מקבוצה שלא השיגה את המטרות שלה. זאת אווירה שונה לגמרי, הזהות של הקבוצה שונה, וכן, זה היה קצת מתסכל לבוא מעונה שברוב המשחקים אנחנו מנצחים ואני משחק מצוין, לעונה שמתחילה עם כל כך הרבה הפסדים".
הרגשת שמצפים ממך להוביל את הקבוצה?
"אני חושב שהייתה תחושה שציפו ממני להוביל, בעיקר בתחילת העונה. הייתה לי התחלה די טובה במשחקים הראשונים, וכשנפצעתי באצבע לפני המשחק מול אולימפיאקוס, וחזרתי לשחק, אז היה פתאום היה עליי הרבה מאוד לחץ שאעשה יותר. בשלב הזה שום דבר לא עבד. הקליעה שלי לא נכנסה, שאר המשחק הושפע מזה, ולקח לי די הרבה זמן להרגיש שוב כרגיל. כשהרגשתי טוב יותר מבחינה פיזית, זה השפיע עליי גם ברמה המנטלית".
אולי השינוי היה בגלל שעברת ממועדון קטן למועדון מלא קהל, תקשורת, לחץ וציפיות?
"אין ספק שלשחק בדרושפאקה ולשחק במכבי תל אביב אלה שני דברים שונים. יש עליך זרקור כל הזמן, כל המדינה מסתכלת. האוהדים שונים כאן, יש להם הרבה תשוקה, הם תובעניים ורוצים שהקבוצה שלהם תנצח, אבל זה מה שמגיע להם, זה מה שהם רוצים לראות. זה חלק מלהיות בקבוצה הזאת, וזה אומר גם שיש הרבה מאוד אנשים שרוצים לראות אותך מנצח".
הופתעת מחלק מהדברים שקרו?
"ידעתי שזה יהיה ככה, אבל חלק מהדברים האישיים שקרו היו מפתיעים. זה קצת תפס אותי לא מוכן. אבל עכשיו אני יכול לומר בוודאות שהתרגלתי למקום ואני כבר יודע בדיוק מה קורה ומתי".
אחרי ההדחה מהיורוליג הפסדתם לראשונה העונה להפועל ירושלים. אתה חושב שההצטרפות של אמארה סטודמאייר כישראלי הפכה אותם לפייבוריטים לזכייה באליפות?
"אנחנו עדיין במקום הראשון בטבלה, נכון? אני לא חושב שאמארה משנה את כל הליגה. הוא עוזר לקבוצה שלו, הוא שחקן טוב שמשדרג אותה, אבל הליגה היא עדיין הליגה, הוא בסך הכל שחקן אחד. שחקן אחד לא משנה את כל הליגה".
יותר מפעם אחת התלוננת על השיפוט בליגה
"אני לא חושב שאני והקבוצה מקבלים את הכבוד שלנו מהשופטים. אני משחק כדורסל כבר הרבה מאוד זמן, התמודדתי עם הרבה מאוד שופטים - בתיכונים, באזור שלי במכללות, באזורים אחרים במכללות, בטורקיה, באוסטרליה, ביורוליג, בכל אירופה. אני חושב שהדרך הכי טובה שהשופטים והשחקנים יחיו ביחד על אותו מגרש היא באמצעות כבוד הדדי. חשוב ששני הצדדים יידעו שהאווירה לחוצה, ולפעמים הרגשות שלך יכולים לצאת בצורה שיכולה להיראות לא מכבדת. אבל ברגע שכולם נרגעים ויש שיח, אז אני חושב שזה בסדר. שני הצדדים צריכים לדעת לתקשר אחד עם השני. אנחנו עובדים ביחד, יש הופעה, ואנחנו עמיתים לעבודה לדעתי".
ווילבקין, שמשחק בנבחרת טורקיה, יפגוש בגביע העולם בקיץ את בני ארצו מנבחרת ארה"ב. "זה היה מגניב לקבל את ארה"ב בהגרלה, זאת כנראה הקבוצה הכי טובה שאני הולך לשחק מולה וממש לא משנה מי השחקנים שיהיו על הפרקט. זה יהיה מוזר, אבל אני משתדל לחשוב שזה רק כדורסל. רוב האנשים בבית בכלל לא יודעים שהדבר הזה הולך לקרות, כל גביע העולם הזה. אם הייתי ב-NBA, אז אולי הייתי חושב לשחק נגד סטף קרי וג'יימס הארדן, ועכשיו אני חושב על זה שאני הולך לפגוש אותם, אז זה הופך עבורי הרבה יותר מעניין לדעת מי ייכנס לסגל הסופי שלהם ומי לא".