פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חייכו, אכלתם אותה: האליפות של איתי שכטר

        רבים מחבריו חיכו שלוש שנים, אבל שכטר חווה כמעט עשור של דאון מאז הפעם האחרונה. החיוך חזר, ואיתו התואר, ולחלוץ מניות רבות. מכבי תל אביב פספסה את הגביע, אבל שכטר הצליח להשלים דאבל אישי כמו שרק הוא יודע: הניף צלחת ושבר את ה-VAR בתוך שבוע

        חייכו, אכלתם אותה: האליפות של איתי שכטר

        אליפות מספר: 2

        כמה עונות בלי: 9

        העונה: שערים 7 | בישולים 3

        הסיפור שלפני הסיפור: איתי שכטר, מדים ירוקים, יצא בדקה ה-52 כשעל לוח התוצאות בבלומפילד היה כתוב 0:2 קל למכבי תל אביב. את השער המצמק של בניון הוא ראה מהספסל, אבל הראש בכלל לא היה ממוקד במה שקורה על הדשא. הוא ראה את הקריירה שלו זולגת לו מבין הציפורניים. אחרי אליפות דרמטית ב-2010 הוא כבר ספר שש עונות של דרעק. היו כמה רגעי פיק, אבל זה לא היה שכטר. אם את גיל הכלב מחשבים לפי השיניים, את היכולת של שכטר שופטים לפי החיוך. זה היה בינואר 2016, זהבי כבש את שערו ה-20 באותה העונה ושכטר עם אפס עגול ובערך אותו מספר של חיוכים. ושני כרטיסים אדומים. ובזמן שהצהובים חגגו עוד ניצחון הוא חשב לעצמו:
        תארים כבר לא אראה בקריירה.

        המדור הזמני "האליפות של", סדרת טורים על גיבורי הצלחת של מכבי תל אביב, ממשיך. הסיפתח היה על הקפטן שרן ייני. והפעם: האליפות של שכטר.

        עוד בנושא

        האליפות של שרן ייני: סיפור הקאמבק של הקפטן הצהוב
        מעל איביץ': דור מיכה מוביל בדירוג "את מי הייתם משאירים"
        בדרך לשושלת של חמש אליפויות? העתיד של מכבי תל אביב

        איתי שכטר שחקן מכבי תל אביב עם דור פרץ (קובי אליהו)
        את היכולת שלו שופטים לפי החיוך. איתי שכטר (צילום: קובי אליהו)

        עד כדי כך שכטר היה למטה אז ב-2016. עזבו את התארים; הוא לא האמין שיבוא היום והוא שוב יהיה חלק ממשחק גדול. אחרי אכזבות בגרמניה, ובוויילס, בהפועל ובנאנט, ועונה ריקה בחיפה הוא היה מרוסק, נפול, כאילו חדר לתוך רחבה. נקודת דאון שיצרה סדקים של ייאוש. ההפסד ההוא בבלומפילד היה יותר מסמלי: זה היה משחקו האחרון של שכטר במכבי חיפה. באותו חלון של חורף עבר לבית"ר. מיד לאחר מכן כבש וסוף סוף היה אפשר לראות לו את השיניים.

        הזמן המשיך לזרום ובעוד הרבה חבר'ה מקרית שלום החזירו הביתה צלחת אחרי שלוש עונות ריקות, שכטר סחב כבר תשע שנים על הכתפיים. כמעט עשור כמעט שחור. לפני שבוע סוף סוף סגר מעגל, כשאת האליפות המיוחלת השיג, דווקא במשחק מול מכבי חיפה.

        "זה היה רגע ענק בשבילי", אמר לי אתמול בנתניה. "כשאתה לוקח אליפות בפער כזה גדול אומרים שאיפשהו זה נבלע, כי אתה מכין את עצמך לזה הרבה לפני. אני יכול להגיד שאני לא הייתי מוכן לזה. להיות אלוף במכבי תל אביב זה אושר ענק. נהניתי מכל רגע".

        זה היה שער הליגה השביעי שלו העונה. שכטר הוא לא המגה-סקורר שהיה בהפועל תל אביב - אז הניף צלחת עם 22 כיבושים. העמדה אחרת, המספרים אחרים, הראש אחר לחלוטין. "ידעתי שיש פה תחרות ענקית על דקות משחק, אבל למדתי שלפעמים צריך לא להילחם בזה, לדעת להוריד רגל מהגז, לדעת שהרגע שלי גם יגיע".

        ועדיין, אם אנשים מנסים להוריד מחלקו או מיכולתו, שיחזרו לפתיחת העונה ולכמות הגולים ששכטר היה אחראי להם - בין אם כבש בעצמו, בישל, הפיל בלם, הפיל את עצמו, הטריד את השטח. הפער נולד הרבה בזכותו. לא סתם זיהה את מה שחסר במכבי תל אביב - החיוך המדובר הזה. אפשר להמעיט בחשיבות ההוויה בחדרי ההלבשה של הכדורגל, אבל תשאלו כל איש מקצוע מה הערך של שכטר לקבוצת כדורגל. תשאלו את שכטר, שראה את הצהובים בעונה שעברה ואמר בעצמו, על עצמו: חסר להם איזה שכטר. תשאלו את קרויף, מנספורד ויצחקי - לא משנה באיזה סדר - כמה התכונה הזו שיחקה תפקיד במו"מ. תשאלו את איביץ', שלמרות ההתאהבות האיטית בקיץ דירג את איתי במקום השני בטבלת הרוטציה מבין שחקני ההתקפה - קישור או חוד.

        איתי שכטר שחקן מכבי חיפה (קובי אליהו)
        לא האמין שיבוא היום והוא שוב יהיה חלק ממשחק גדול. איתי שכטר במכבי חיפה (צילום: קובי אליהו)

        בדרך למשחק אתמול בנתניה, ואצילי לידו, שכטר זרק לו בחצי חיוך "תגיד לי, מתי תבשל לי איזה גול, שארגע?". בכל זאת, לא כבש בליגה מאז ינואר.

        "מתי תסחוט לי פנדל כדי שארגע?", החזיר אצילי.

        "בסופו של דבר, גם אני וגם הוא הרווחנו היום", אמר שכטר אתמול אחרי המשחק בדיוק כשאצילי הגיע לעמדה: "אתה מדבר עליי מאחורי הגב?"

        גב דווקא יש. "מהרגע הראשון שכטר נתן לכל הצעירים המון ביטחון", דן גלזר יודע למי לחלק את הקרדיט. "הוא הכניס אותנו לעניינים ותמך ברגעים הקשים. כשלא שיחקנו - שכטר הוא זה שעזר לנו". ואכן, כמו גלזר ואחרים בקרית שלום, קשה מאוד שלא להתאהב בבחור. כשהוא צולל בדרך לעוד כדור מהנקודה זה יותר מצחיק ממכעיס, כשהוא אומר "בכל אליפות יש משהו מיוחד" אחרי שתי צלחות בלבד, אתה לא מכניס אותו להוצא מהקשרו, הוא מחייך וכולם איתו.

        איתי שכטר שחקן בית"ר ירושלים עם יעקב בריהון, אנתוני וארן (ברני ארדוב)
        עונה שהיא פיצוי על סיום העונה הקודמת. איתי שכטר בבית"ר (צילום: ברני ארדוב)

        העונה הזו היא פיצוי על הקודמת בבית"ר, בעיקר איך שנגמר, הודה החלוץ אתמול. ומי יידע יותר ממנו עד כמה צלחת היא מצרך נדיר. "אמרתי לצעירים שהם צריכים ליהנות מהרגע. כשאתה זוכה באליפות הראשונה אתה מרגיש שכל שנה תזכה, ופתאום קורים דברים בדרך. צריך לנצל את המומנטום. כשמסיימים, אלה הרגעים שזוכרים, והאליפות הזו היא אחד הרגעים החשובים והמרגשים בקריירה שלי".

        כשחתם במכבי עלו הקליפים מהעבר, מחגיגות הדאבל של הפועל, עם שיר אנטי מכבי. שכטר ספג ריקושטים ונאצות, והבטיח "לענות במעשים ולא דיבורים". הוא קיים, והקהל הצהוב כבר מזמן איתו. אתמול נשאל איך אפשר לעזור לאצילי ולעטר לסיים כמלכי השערים של העונה, וענה, כמו שכטר: "סוחטים פנדלים".

        הוא מאוכזב מאוד מההפסד בחצי גמר הגביע ומכך שדאבל כבר לא יהיה למכבי תל אביב העונה, אבל אתמול דווקא שכטר השלים דאבל אישי מרגש:

        הוא השחקן הראשון בעולם שבתוך שבוע גם זכה באליפות וגם שבר את ה-VAR.

        והנה הוא שוב בנקודת שיא, כמו שהיה ב-2010, ותראו מה זה - אפילו גרף הקריירה של שכטר יוצר חיוך אחד גדול.

        שחקן מכבי תל אביב איתי שכטר עם לירן ליאני (יוסי ציפקיס)
        אז בכל זאת יש לו דאבל. איתי שכטר (צילום: קובי אליהו)

        הסיפור המדהים של יובל אשכנזי: ראיון לפודקאסט "הפודיום"