פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בן ייאוש לתקווה: הקיץ הלוהט שצפוי לבן שהר

        מכבי חיפה דורכת במקום ותיאלץ להכניס יד לכיס בקיץ. בן שהר, אתו כבר פלירטטה בעבר, עשוי להיות עבורה אופציה. דוד רוזנטל סוגר שבת עם הקונפליקט של באר שבע בעניין החלוץ והניצחון החשוב של ניסו אביטן, ותוהה האם מישהו באיגוד השופטים יודע להסביר מהו פנדל

        בן ייאוש לתקווה: הקיץ הלוהט שצפוי לבן שהר
        צילום וידאו: שלומי גבאי, עריכת וידאו: מתן חדד

        בווידאו: מרקו בלבול וניסו אביטן אחרי המשחק אתמול

        יש דברים צפויים ועדיין כואבים. למשל, יצאת לדייט, התלהבת והתרשמת, אתה רוצה עוד. אולי גם היא בעניין שלך, אתה חושב, אבל אז מגיעות הפעם השנייה והשלישית ומשהו מרגיש מוזר - אתה רוצה יותר. בשלב מסוים מחלחלת אליך התובנה המצערת שזה כנראה לא זה מבחינתה, אבל עדיין, לא אתה תהיה זה שיפרק את החבילה. אם היא רוצה שזה ייגמר, שתגיד, עד אז המשחק נמשך. ואז מגיע הטלפון עם שלוש המילים הנוראיות מכל.

        "אנחנו צריכים לדבר".

        מאור קנדיל, אלירן עטר, חגיגות אליפות מכבי תל אביב 2019 (יוסי ציפקיס)
        דאגו לחסל לנו את הרומנטיקה. שחקני מכבי תל אביב חוגגים בשבוע שעבר (צילום: יוסי ציפקיס)

        כבר מהדייט הראשון שלנו עם ליגת העל העונה הבנו שהעונה הזאת תהיה שונה. שזה לא נדבק, שאין תחרות, שלא נקבל דרמות. היו ניצוצות, היו רגעים של תקווה, ובכל זאת - היה לנו ברור שהשיחה תגיע. בשבוע שעבר מכבי תל אביב אפילו לא התקשרה, היא הסתפקה בוואטסאפ עם "אנחנו צריכים לדבר". במשך תקופה ארוכה ידענו שזה ייגמר, אבל כשהגיעה ההודעה הרשמית על כך עדיין קשה לעכל את הבשורה. הרי בקושי נכנסנו לאפריל, וכבר נגזר עלינו לחכות חודשים ארוכים לניסיון ההתאהבות הבא.

        אז היה לנו (שוב) עניין עם VAR בבאר שבע, הייתה הצגה של ניסו אביטן וחדרה בחיפה, יש קרב על אירופה ועדיין, צריך להודות - לא נראה שלמישהו פה יש עדיין מוטיבציה אמיתית. פתאום מ.ס. אשדוד היא התקווה האחרונה שלנו. ניצחון שלה על רעננה יכניס כמה קבוצות בתחתית לסרטים, וביום שני יש הפועל תל אביב נגד בית"ר. אם סיפור האהבה נגמר, לפחות עדיין יש סיכוי קטן לריבאונד.


        מי שאף פעם לא משעמם אצלה היא מכבי חיפה. גם במחזור כל כך מת, מרקו בלבול ושחקניו הצליחו לייצר עניין ולא בטובתם. ארבעה ניצחונות רצופים דחפו את בלבול למקום השני בטבלה, שלושה הפסדים מסבכים אותו במאבק על אירופה. מהי מכבי חיפה האמיתית? ובכן, שתיהן. יש עוד קבוצות שחיות מגל לגל, אבל מכבי חיפה היא המועדון עם הכי הרבה מאפיינים של מאניה-דיפרסיה.

        הבעיה של מכבי חיפה היא שברמה האובייקטיבית אין כרגע שום סיבה לתקווה. גיא חיימוב נותן עונה איומה (מה יהיה עם הגולים האלה?), ההגנה רכה מדי, קארים פריי אחלה כשהוא רוצה, השאלה היא כמה ומתי הוא רוצה. ירדן שועה? הוא צריך להראות קצת יותר מחץ כדי שנדע שמתחיל פה משהו חיובי. קבוצת הנוער היא לא להיט גדול. כרגע, גם אם נראה היה לפרקים שדברים זזים, לא חל בחיפה שום תהליך חיובי.

        מאמן מכבי חיפה מרקו בלבול (שלומי גבאי)
        יותר מדי תנודתיות. בלבול (צילום: שלומי גבאי)

        כדי לצאת לדרך חדשה, מכבי חיפה תצטרך קיץ חלומי. היא צריכה 4-5 ישראלים טובים (בן שהר, נגיד, הוא אופציה נהדרת. גם אליו עוד נגיע) ולפגוע עם מרבית הזרים. היא צריכה שחקן מוביל, כשנכון להיום אין לה כזה. זה בעיקר עניין של סקאוטינג טוב והחתמות נכונות, אבל יש פה גם עניין של כסף. נכון שעם רכש יקר נראה כרגע שמכבי חיפה תהיה עדיין רחוקה מאוד ממכבי תל אביב, אבל 6 שנים מחוץ לקרבות אמיתיים בצמרת ו-8 ללא אליפות הם תקופה ארוכה מדי עבור מועדון בסדר הגודל הזה.

        בזמן שבהפועל באר שבע עוברים למדיניות של יד קפוצה, מכבי חיפה חייבת להסתער מחדש על עמדת המועדון המתחרה. וכן, היא חייבת גם בלבול אחר, אסרטיבי יותר בכל משחק ולא זה שנשאב להליכה על בטוח. בלי יציבות בצד של המאמן, ניפגש לדיון בעתיד המועדון גם בתחילת העונה הבאה.

        הבחירה בתואר מאמן העונה היא בדרך כלל בחירה רומנטית. הנטייה היא לא ללכת על המאמן הטוב ביותר, הפייבוריט הברור, אלא על זה שהגיע להישג הגדול ביותר בהתחשב בנסיבות. בעיניי, אין אופציה אחרת מלבד ולאדן איביץ', אבל לאחר ההעפלה של הפועל חדרה לפלייאוף העליון רבים סברו שניסו אביטן הוא האיש הראוי מכולם. למרות הסיבוב השני העלוב ויחס השערים השלילי, אי אפשר לשכוח לאביטן את הפתיחה המדהימה ואת העובדה שהוביל את חדרה הצנועה לשישייה הראשונה, על אף שהקבוצה מכרה נכסים מקצועיים יקרים והפכה לחממת הגידול של מכבי תל אביב.

        הפחד לגבי חדרה היה שהפלייאוף שלה ישכיח את כל מה שעשתה בעונה הסדירה. היא הצטיירה כבשר תותחים. ההפסד למכבי תל אביב וההתפרקות מול הפועל באר שבע סגרו שבעה משחקים ללא ניצחון, שישה מתוכם היו הפסדים. הקריסה הזאת איימה לסיים עונה מפתיעה של חדרה בתור בדיחה עצובה. ספירת הנקודות שלה הייתה תאורטית "מסבכת" אותה במאבקי התחתית גם ממרומי המקום השישי.

        ניסו אביטן ואנשי הפועל חדרה חוגגים (שלומי גבאי)
        ניצחון שחיזק את המחוזק. אביטן חוגג (צילום: שלומי גבאי)

        הניצחון של חדרה אתמול בחיפה, ארבעה ימים לאחר ההדחה בגביע, היה חשוב במיוחד עבור אביטן. בנק הקרדיט אולי לא מתפוגג, הוא עדיין מוזכר לאימון בקבוצות שונות, אבל המשך של הקריסה היה גורם לו לסיים את העונה בטעם חמצמץ ואולי גם מעורר ספקות לגביו. עם הניצחון בחיפה אביטן הראה שחדרה מתכוונת להמשיך לשחק עד הסוף, שהיא ממש לא מיצתה את העונה הזאת. אם יש משהו שעליו הוא ראוי להערכה אמיתית, זו הגישה שלו לכל משחק - לא מוותרים ומוציאים למעלה ממאה אחוז מהסיטואציה.

        מלבד אביטן צריך לדבר גם על אוסטין אג'ידה. במשחק ההפסד מול נתניה ואתמול חזר אג'ידה להיות השוער שהיה בעבר בהפועל פתח תקווה ובהפועל באר שבע, כשסיפק מספר הצלות מרהיבות. אג'ידה חתם בחדרה לשלוש שנים, אבל כולנו מכירים את הנזילות של חוזה בכדורגל. השבוע האחרון הוא שהבטיח, כנראה, לאג'ידה עונה נוספת בליגת העל.


        היום קל לשכוח, אבל בתחילת העונה נשאב בן שהר למערבולת הקטסטרופה של הפועל באר שבע. מסיבות שהיו גם מקצועיות וגם לא, החלוץ ראה את מרבית המשחקים מהספסל וקנה מקום של קבע בהרכב רק בסיבוב השני.

        כששחקן שלך עולה לראש טבלת מלך השערים למרות חוסר עקביות בשיתופו בחודשים הראשונים של העונה, כנראה שמשהו בדרך השתבש. האם העונה של באר שבע הייתה נראית אחרת לו שהר היה שחקן הרכב קבוע? קשה לדעת, הקיץ של האלופה היוצאת נראה כמו תאונה מתמשכת ששהר היה רק חלק ממנה והחלוץ עצמו החמיץ המון גם במשחקים שבהם כן שותף.

        מדוע, אם כן, התפוקה של שהר כעת כל כך חשובה? בדצמבר 2017 הוא חתם על חוזה לחמש שנים נוספות במועדון. בשלב מסוים החוזה שלו, 500 אלף דולר לעונה, נראה כמו נטל עבור הקבוצה. לאחר הפרישה של אלונה ברקת לפוליטיקה, לא יהיה קל להפועל באר שבע להתמודד עם שכר כזה. הפריחה שלו מייצרת ביקוש, כי אין בליגת העל חלוצים ישראלים עם נתונים כאלה.

        כרגע מעריכים בבאר שבע ששהר יישאר, אבל מדיניות הצמצומים במועדון והצעה טובה מקבוצה אחרת עשויות לטרוף את הקלפים. גם בקיץ שעבר וגם בחלון ההעברות של ינואר צצו ספקולציות רבות באשר לעתידו של שהר. דובר על מכבי תל אביב וגם על מכבי חיפה, אבל בסופו של דבר הוא נשאר בבירת הנגב. בקיץ הקרוב הוא שוב יהיה השם החם ביותר על המדף, ובמידה מסוימת גם יהיה הסמן המרכזי לעונה הבאה של הפועל באר שבע. אולי גם לזו של מכבי חיפה.

        שחקן הפועל באר שבע בן שהר חוגג (קובי אליהו)
        הסחורה הישראלית הטובה ביותר. שהר (צילום: קובי אליהו)

        לפני שלושה שבועות היה שלומי בן אברהם לשופט הראשון בהיסטוריה של ליגת העל שמשתמש ב-VAR. גם אתמול זה קרה, אולם בנסיבות שונות. מדוע שונות? משום שבניגוד למשחק ההוא בין מכבי תל אביב להפועל חדרה שבו בדק מקרים שנעלמו מעיניו, הפעם הוא היה צריך לאשרר פנדל שלו שרק.

        האם היה מגע בין מיגל ויטור לשי מזור? היה. האם שורקים על זה לפנדל? לשם כך צריך לחזור לחצי גמר הגביע בין בני יהודה למכבי תל אביב. כולם דיברו על היד של סורו, אבל לפני כן נבדקו ב-VAR שני מקרים אחרים: דחיפות של אבי ריקן ודן גלזר ברחבת בני יהודה. בשני המקרים הללו היה מגע ברור, אולם זיו אדלר שהיה אמון על ה-VAR בחר שלא לאותת לאוראל גרינפלד על בדיקה נוספת. הסיבה, מספרים באיגוד השופטים, היא שמגע מסוג זה לא מצדיק שריקה לפנדל.

        ההיגיון, אם כן, אומר כך: אם שופט המשחק לא שרק על נגיעה כזאת, ממשיכים. אם הוא כן שרק, זה פנדל. מה עולה מכל זה? שאחרי שלושה שבועות של VAR בליגת העל ובגביע, אף אחד מאיתנו כבר לא יודע מה זה פנדל.

        השופט שלומי בן אברהם בודק VAR במשחק הפועל באר שבע - בני יהודה (קובי אליהו)
        היגיון מוזר. בן אברהם (צילום: קובי אליהו)