פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      • סיכום
      • טבלאות

      ההפסד הראשון בקריירה של מסי: בחזרה לניצחון האחרון של אתלטיקו מדריד בקאמפ נואו

      בפברואר 2006, במשחקו הראשון מול אתלטיקו, נפצע הפרעוש הארגנטיני והוחלף במחצית, בעוד פרננדו טורס חגג כהרגלו עם צמד בדרך ל-1:3. מאז לא הצליחו אל קולצ'ונרוס לנצח בברצלונה, אבל בשבת חייב דייגו סימאונה לשבור את הרצף כדי לחזור למאבק על הכתר

      ההפסד הראשון בקריירה של מסי: בחזרה לניצחון האחרון של אתלטיקו מדריד בקאמפ נואו
      עריכת וידאו: מתן חדד

      בווידאו: הכדורגלנים עם השכר הגבוה בעולם

      הניצחון הגדול ביותר של אתלטיקו מדריד בקאמפ נואו היה בכלל תיקו. במחזור האחרון בעונת 2013/14, היא הגיעה לברצלונה עם יתרון שלוש נקודות בפסגה. לפיכך, שיוויון הספיק לה על מנת לזכות באליפות היסטורית וסנסציונית כנגד כל הסיכויים. והיא השיגה את השיוויון הזה, 1:1, בזכות שער של דייגו גודין, במופע ווינריות אופייני. אז יהיה מגוחך ואבסורדי לטעון שיש לדייגו סימאונה מחסום פסיכולוגי באיצטדיון בו ליקט את ההישג הגדול ביותר בקריירה כמאמן. מבחינתו, קאמפ נואו ייזכר תמיד כזירת החגיגה הגדולה. ואולם, הנתונים היבשים מבשרים כי הוא לא ניצח בקאמפ נואו על הקווים, אם מייחסים לניצחון משמעות שגרתית של שלוש נקודות.

      למעשה, הרצף הזה ארוך הרבה יותר. הניצחון האחרון של אתלטיקו בברצלונה התרחש ב-5 בפברואר 2006, שבועיים לפני שצ'ולו תלה את הנעליים במדי ראסינג קלוב. המציאות היתה שונה בתכלית אז מבחינת המועדון. אל קולצ'ונרוס חזרו רק ב-2002 מגלות בליגה השנייה, ושקעו מאז בבינוניות במרכז הטבלה. היתה להם רק גאווה אחת גדולה - החלוץ הצעיר פרננדו טורס שפרץ לתודעה בסערה, קיבל את סרט הקפטן כבר בגיל 19, לבש את החולצה מספר 9 בנבחרת ביורו 2004 ונחשב לאחד השחקנים הטובים ביותר בדורו בעולם.

      והיה לאל ניניו הרגל מיוחד במינו - הוא אהב מאוד להבקיע מול ברצלונה. הוא היה הכבשה השחורה של הבלאוגרנה, מאז ערך את הופעת הבכורה בליגה הראשונה דווקא בקאמפ נואו. במשחקו הראשון מול בארסה באיצטדיון ויסנטה קלדרון, הוא כבש בניצחון 0:3 ענק. בעונת 2004/05, אחרי מינויו המפתיע של פרנק רייקארד למאמן, זכתה בארסה באליפות, אבל לא הצליחה לנצח את אתלטיקו. המשחק במדריד הסתיים בתיקו 1:1 בזכות שער של טורס. בקאמפ נואו הפסידה האלופה שבדרך 2:0 בגלל צמד של טורס. ואם זה לא מספיק, עונת 2005/06 החלה עם 1:2 של אתלטיקו על ברצלונה כאשר טורס שוב מצא את הרשת.

      שחקן אתלטיקו מדריד פרננדו טורס חוגג (GettyImages)
      אהב להבקיע מול ברצלונה. פרננדו טורס (צילום: GettyImages)

      המטרה - להשוות את השיא של די סטפאנו

      הניצחון הזה עודד מאוד את האוהדים בתחילת הקדנציה של קרלוס ביאנצ'י. הם תלו תקוות רבות במאמן הארגנטיני המפורסם, חלוץ על בעברו, אשר זכה ארבע פעמים בגביע ליברטדורס עם ולס סרספילד ובוקה ג'וניורס. אתלטיקו סברה שהחתימה את איש חלומותיה כאשר הביאה אותו למדריד וקיוותה לתקומה, אך בפועל קיבלה משהו אחר לגמרי - כדורגל משעמם להחריד ותוצאות עלובות. פרט לחגיגה מול ברצלונה, לא השיג ביאנצ'י דבר, והסבלנות תמה כבר בינואר. הוא נבעט החוצה כאשר הקבוצה היתה במקום ה-12, עם ממוצע של שער זכות בודד למשחק. פפה מורסיה האלמוני קודם מקבוצת המילואים על מנת למלא את מקומו עד סוף העונה.

      אז מה היה הסיכוי של מורסיה לעצור את ברצלונה, עבורה נותרה המעידה בוויסנטה קלדרון כמעידה היחידה באותה עונה? המכונה הקטלונית פצחה בדהירה לעבר תואר אליפות שני ברציפות, ולמפגש השני מול אתלטיקו הגיעה אחרי 14 נצחונות רצופים. הכמיהה להשיג את הניצחון מספר 15 ברציפות היתה עצומה, כי זה היה השיא המיתולוגי של ריאל מדריד מימי אלפרדו די סטפאנו ופרנץ פושקאש בעונת 1960/61. אי אפשר היה להגזים בחשיבות המשימה, והמוטיבציה היתה בשיאה. עם זאת, לרוע מזלם של הקטלונים, הם התייצבו לקרב ללא שני הכוכבים הגדולים.

      סמואל אטו הקמרוני נסע לאליפות אפריקה, ובדיוק הפסיד יום קודם לכן ברבע הגמר לחוף השנהב בדו קרב פנדלים מטורף במיוחד - כל 22 הבעיטות הראשונות היו מדויקות, והסקורר הדגול היה זה שהחמיץ בנסיון השני שלו כדי להעניק לדידייה דרוגבה וחבריו ניצחון 11:12. אוהדי בארסה היו מתוסכלים מלוח הזמנים - לו רק ההדחה היתה מתרחשת קצת יותר מוקדם, החלוץ היה מספיק לחזור בזמן להתמודדות מול אתלטיקו. בנוסף, ספג רונאלדיניו - זוכה בכדור הזהב והשחקן הטוב בעולם ללא עוררין בתקופה המדוברת - כרטיס צהוב חמישי מיותר מאוד מול מיורקה מהתחתית, ונעדר בשל השעיה.

      שחקן אתלטיקו מדריד פרננדו טורס עם שחקן ברצלונה קרלס פויול (GettyImages)
      פרננדו טורס גרם לקרלס פויול להיראות איטי ומגושם (צילום: GettyImages)

      פויול בצרות עוד לפני השריקה

      פפה מורסיה לא ראה בכך יתרון. "חסרונו של רונאלדיניו עלול לפעול דווקא לרעתנו. כאשר הוא על הדשא, אנחנו יודעים ממי תבוא הסכנה. בלעדיו, ברצלונה פחות צפויה במובן מסוים", הכריז מאמן אתלטיקו, בעוד התקשורת הפנתה את אור הזרקורים לעבר הכוכב העולה החדש, ליאו מסי בן ה-18 בעונתו המלאה הראשונה בבוגרים. ללא אטו, הוא תפס את הפיקוד והבקיע ארבעה שערים בשלושה משחקים מול בילבאו, אלאבס ומיורקה, תוך שהוא מבסס את עצמו כשחקן שאפשר לסמוך עליו בהרכב. "מסי יהיה מעל כולם. אולי זה יישמע מוגזם, אבל אי אפשר להתעלם מההשוואה לדייגו מראדונה. ב-21 משחקיו בליגה, ברצלונה ניצחה ב-20 וסיימה אחד בתיקו. זה מדהים", כתב איניאקו דיאס בעיתון אס.

      כפי שהבנתם מהסטטיסטיקה, היה זה משחקו הראשון של הפרעוש מול אתלטיקו - הוא לא שותף בהפסד בסיבוב הראשון. הפרשנים ציפו כי רייקארד ישלב אותו באגף השמאלי במקום רונאלדיניו, אבל המאמן בחר בפתרון תמוה הרבה יותר ושלח את דקו לעמדת הקיצוני. ההפתעה הטקטית הזו התבררה כטעות, בעוד ההימור של מורסיה דווקא הצליח בגדול. "לא נפחד מול ברצלונה ונסתכל לשחקניה בעיניים", הצהיר מאמן אתלטיקו לקראת ההתמודדות, שילהב את שחקניו והורה להם ללכת על כל הקופה. ומה כבר יכלו להפסיד? הרי זו היתה היריבה האהובה שלהם. הם ניצחו אותה בשני המפגשים הקודמים. הם רצו להכות בברזל כשהוא חם.

      והרי היה להם פוטנציאל התקפי מצוין. אריאל איבגאסה, הפליימייקר הארגנטיני נמוך הקומה, היה שחקן מהנה מאוד לצפיה כאשר המוזה נחה עליו - והיא בהחלט נחה עליו באותו ערב. מרטין פטרוב, הבולגרי המהיר שהצטיין במיוחד בניצחון בסיבוב הראשון, הביך ללא הפסקה את אולגר משמאל. מקסי רודריגס להט באגף השני. טורס קיבל מהם אספקת כדורים סדירה וגרם לקרלס פויול להיראות איטי ומגושם. טוב, הוא קרץ לו בערמומיות עוד בלחיצת הידיים בין הקפטנים לפני שריקת הפתיחה. כבר אז אפשר היה לחוש כי אתלטיקו באה במטרה להרוג.

      שחקן ברצלונה ליאונל מסי נגד אתלטיקו מדריד, פברואר 2005 (GettyImages)
      המשחק הראשון שלו מול אתלטיקו לא היה מוצלח. ליאונל מסי (צילום: GettyImages)

      גם הגאונות של אינייסטה לא הושיעה

      ואכן, טורס היה בלתי ניתן לעצירה. אפילו טעות גסה של קוון שפסל את השער הראשון שלו בטענה שגויה לנבדל לא הוציאה את אל ניניו משיווי המשקל. בדקה ה-33, גם השופטים כבר לא עזרו לבארסה. הגבהה של איבגאסה זרעה פניקה ברחבה, גברי ואולגר התבלבלו, הכדור קיפץ לעבר טורס, והחלוץ לא הותיר לויקטור ואלדס שום סיכוי. האורחת ירדה למחצית ביתרון 0:1, והיתה ראויה ליותר. וזו לא היתה הצרה הגדולה ביותר של ברצלונה, כי מסי שבעט פעם אחת בלבד למסגרת מתח שריר, והוחלט שלא כדאי לסכן אותו במחצית השניה.

      אז רייקארד שלח לדשא את לודוביק ג'ולי הצרפתי במקום הפרעוש, אך הוא ביצע שינוי גדול נוסף בהפסקה. הקשר האחורי מרק ואן בומל הוחלף על ידי החלוץ סנטי אסקרו אשר צוות להנריק לארסון בחוד. גם ההימור היומרני הזה נכשל, כי מרכז המגרש של בארסה קרס לחלוטין ללא ההולנדי. גם כך נהנתה אתלטיקו מחופש פעולה, וכעת הכל היה פרוץ לגמרי. אז כבר בדקה ה-47 שלח טורס באין מפריע מסירת עומק אדירה לפטרוב. הבולגרי קירקס את אולגר, העביר כדור רוחב לרודריגס, והארגנטיני קבר את זה ברשת - 0:2. עוד דקות ספורות חלפו, ופטרוב גם זיעזע את המשקוף בכדור חופשי נהדר. בקאמפ נואו הריחו תבוסה מחפירה.

      זה לא קרה, בעיקר בזכות אנדרס אינייסטה. הקשר עוד לא היה אז קדוש, ולבש את החולצה מספר 24, אבל אניני הטעם כבר ידעו שמדובר בעילוי. שתי נגיעות גאוניות שלו סידרו ללארסון את השער המצמק בדקה ה-60, והשבדי לקח את הכדור במהירות לעיגול האמצע. הוא רצה שזו תהיה תחילת הקאמבק. לטורס היו תוכניות אחרות, כמובן. בדקה ה-76 הוא עשה צחוק מאולגר, השלים עוד צמד מול הקטלונים, וקבע 1:3. החגיגות על ספסל אתלטיקו החלו, וגם בריאל פתחו בקבוקי שמפניה. השיא של די סטפאנו ופושקאש שרד.

      שחקני אתלטיקו מדריד, פברואר 2005 (GettyImages)
      אתלטיקו מדריד בקאמפ נואו, פברואר 2005 (צילום: GettyImages)

      סימאונה צריך ללמוד מפפה מורסיה

      השיא הזה חוסל בחלוף חמש שנים בדיוק. באופן אירוני במיוחד, השלימה ברצלונה של פפ גווארדיולה 16 נצחונות ליגה רצופים כאשר פירקה את אתלטיקו מדריד 0:3 ב-5 בפברואר 2011, עם שלושער של מסי. וזה היה צפוי, כי מאז עזיבתו של טורס לליברפול ב-2007, אתלטיקו כבר ממש לא סיכנה את בארסה בקאמפ נואו. היא הפסידה 3:0, 6:1, 5:2, 3:0 ו-5:0. עם צ'ולו על הקווים, התמונה השתנתה מאוד, וקולצ'ונרוס השיגו תוצאות תיקו רבות במצברה של היריבה, כולל הנקודה הגורלית והקריטית במאי 2014. הקרבות בין השתיים תמיד צמודים. למעשה, רק פעם אחת ב-14 המפגשים האחרונים הוכרעה ההתמודדות בהפרש של יותר משער, והיה זה לזכות אתלטיקו ברבע גמר ליגת האלופות ב-2016.

      כל זה נחמד מבחינת סימאונה, כמובן, אבל ניצחון בקאמפ נואו עדיין אין לו, והרצף האומלל של אתלטיקו נמשך כבר 13 שנה. אפילו שובו של טורס לקדנציה שניה לא עזר לפתור את הבעיה. בשבת, כאשר תתארח בברצלונה, תיקו לא יספק את קולצ'ונרוס, כי הם מפגרים בשמונה נקודות אחרי המובילה. רק ניצחון יכניס חיים חדשים במאבק האליפות - אם יצומק הפער לחמש נקודות תהיה כאן תקווה מסוימת. ועל מנת שיהיה סיכוי כלשהו להשיג את הניצחון המיוחל, חייב צ'ולו ליישם את האסטרטגיה של פברואר 2006 וללכת על התקפה בכל מחיר. הרי אין לו מה להפסיד. הכרטיס לליגת האלופות מובטח כבר מזמן, ותבוסה לא תשנה דבר. לעומת זאת, העורף של ברצלונה פגיע, קל וחומר אחרי הרביעיה שספגו הקטלונים מול ויאריאל ביום שלישי.

      בקיצור, סימאונה צריך ללמוד מפפה מורסיה. הניצחון בקאמפ נואו הוא נקודת האור היחידה בקריירה של המאמן שהועזב מאתלטיקו בקיץ 2006, עבר בין קבוצות קטנות בספרד, ולבסוף נדד לרומניה, בולגריה, פינלנד וקטאר. מעטים זוכרים אותו כיום, אבל עיתונאים אוהבים להתקשר אליו לפני הביקורים של אתלטיקו בברצלונה, כי הוא האחרון שעשה זאת. "אני מקווה שהרצף הזה יישבר, ואתלטיקו תנצח", משיב מורסיה בכל פעם.

      אז אולי בשבת זה יקרה? אולי מסי ימתח שריר ויוחלף בהפסקה? מי יודע... ואולי ברצלונה אפילו לא תתנגד. הרי ב-2006 היא לא רק הגנה בקלות על תואר האליפות. היא זכתה גם בליגת האלופות. איש בקאמפ נואו לא יתנגד לתסריט כזה במחיר של הפסד ביתי לאתלטיקו.

      עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

      ליגה ספרדית 2018/19

      קבוצה שערים
      1 ברצלונה 38 26 9 3 36-90 87
      2 אתלטיקו מדריד 38 22 10 6 29-55 76
      3 ריאל מדריד 38 21 5 12 46-63 68
      4 ולנסיה 38 15 16 7 35-51 61
      5 חטאפה 38 15 14 9 35-48 59
      6 סביליה 38 17 8 13 47-62 59
      7 אספניול 38 14 11 13 50-48 53
      8 אתלטיק בילבאו 38 13 14 11 45-41 53
      9 ריאל סוסיאדד 38 13 11 14 46-45 50
      10 בטיס 38 14 8 16 52-44 50
      11 אלאבס 38 13 11 14 50-39 50
      12 אייבר 38 11 14 13 50-46 47
      13 לגאנס 38 11 12 15 43-37 45
      14 ויאריאל 38 10 14 14 52-49 44
      15 לבנטה 38 11 11 16 66-59 44
      16 ויאדוליד 38 10 11 17 51-32 41
      17 סלטה ויגו 38 10 11 17 62-53 41
      18 ג'ירונה 38 9 10 19 53-37 37
      19 ווסקה 38 7 12 19 65-43 33
      20 ראיו וייקאנו 38 8 8 22 70-41 32