זנב לשועלים: הפועל ירושלים נכנעה לקבוצה לא נוצצת, אך מאומנת

בווידאו: תקציר ניצחון הליגה האחרון של הפועל ירושלים

1. חשיבותה של הקלישאה החבוטה, שלפיה "כדורסל זה משחק של מומנטום", עולה ומתגברת במיני סדרות של מפגשים כפולים. בניגוד לסדרת פלייאוף, שבה אין משמעות להפרשים, בשיטה הזו אי אפשר לזלזל בכל סל שנקלע ובכל הזדמנות שמתפספסת. כמה דקות של ריצה מוצלחת יכולות לעשות את ההבדל בין העפלה להשפלה ובין ניצחון לדיכאון.

וכך נראו הריצות הגדולות בין איברוסטאר טנריפה לבין הפועל ירושלים:

0:17 לטנריפה (משחק 1, רבע 3)
0:15 לטנריפה (משחק 2, רבע 1)
0:8 לטנריפה (משחק 2, רבע 3)
0:8 לירושלים (משחק 1, רבע 2)
0:7 לטנריפה (משחק 2, רבע 3)
0:7 לטנריפה (משחק 2, רבע 2)

הקבוצה הישראלית הצליחה לייצר מומנטום רגעי אחד בלבד של 0:8, עוד לפני הירידה להפסקת המחצית בארנה; הספרדים ייצרו חמישה סטריקים כאלו, ארבעה מהם אמש (רביעי) בסנטיאגו מרטין פאבליון, שבמהלכם קלעו 54 נקודות ללא מענה וגדעו כל אשליה לריצה מהצד השני.

עוד בנושא

ירושלים הודחה מליגת האלופות של פיב"א ברבע הגמר על ידי טנריפה
עודד קטש: "אנחנו מאוכזבים מאוד, הפסדנו את המשחק בצד ההתקפי"

2. לפני פחות מחודשיים נדמה היה שאיש לא יוכל לעצור את הדהירה של ירושלים לעבר עונה היסטורית. הכל עבד כמו שעון: הזכייה בגביע המדינה, הכדורסל המהיר והשוטף שהקבוצה הפגינה, הכימיה הנדירה שנוצרה בין השחקנים, וגם צעדי הניהול הנכונים בדמות הארכת חוזיהם של ג'יימס פלדין וקטש. אבל משהו השתבש בדרך.

למשהו הזה קוראים טנריפה. כפי שקרה לירושלמים בשני משחקי הליגה נגד מכבי תל אביב ובמשחק הביתי נגד א.א.ק אתונה, גם הפעם הם התקשו להתמודד עם יריבה שנהנית מעדיפות פיזית (ומדים צהובים), ומתעקשת לשחק באגרסיביות מול הקלילות שלהם - קלילות שלפתע נראית כמו חולשה גופנית.

וכשטנריפה הרביצה, צופפה את הצבע והשתלטה בהתלהבות על כל כדור תועה, קטש קפא; שוב הוא מצא עצמו תלוי בחסדיהם של הסוליסטים שמסוגלים לייצר לעצמם. בשבוע שעבר הצליחו ג'ייקובן בראון ופלדין להוציא מים מהסלע במבצעים אינדיבידואליים ולחלץ ניצחון דחוק; הפעם קיבל המאמן תרומה אפסית (אפסית ממש) מעמדת הרכז, בדמות אפס נקודות ב-0 מ-9 מהשדה של בראון, תמיר בלאט ויוגב אוחיון במחצית הראשונה.

בלאט, שנחשב עד לפני חודש למועמד לגיטימי לאחת משתי חמישיות העונה במפעל, צנח בשלבי הנוקאאוט מ-11.4 נקודות לשש במשחק, ומ-43.3 אחוזים מהשדה ל-25.9. המאמן היריב צ'וס וידורטה שיחק על נקודות התורפה של הרכז הישראלי בשני צידי המגרש, ולקבוצה בשחור לא היה מי שיחפה על חולשתו. זה היה שיעור בסייז, בהגנה ובבשלות עבורו. הוא עדיין לא שם.

3. הפועל ירושלים בעלייה מפסקי זמן:

רבע 1, 3:34 דקות: תומאס מחטיא לשתיים
רבע 2, 2:37 דקות: אוחיון מחטיא לשלוש
רבע 4, 6:28 דקות: בראון מחטיא לשלוש
רבע 4, 4:30 דקות: בראון מחטיא לשלוש
רבע 4, 1:32 דקות: תומאס סוחט עבירה וקולע אחת מהעונשין
רבע 4, 58 שניות: פלדין מחטיא לשתיים

טנריפה רחוקה מלהיות קבוצה נוצצת או מרהיבה. חומר השחקנים שלה אינו טוב יותר מזה של ירושלים, וגם תקציבה אינו גבוה יותר. אם קולטון אייברסון הוא הדבר הקרוב ביותר לכוכב שיש לה, זה אומר הכל; למעשה, הסנטר האפרורי (בדימוס) ממכבי תל אביב הוא השחקן היחיד בקבוצה הקנארית שמשתכר יותר מ-200 אלף יורו בעונה. אבל טנריפה היא קבוצה של מאמן, לטוב ולרע.

ובצד השני, כשלא הולך, אז שום דבר לא עובד.

* ירושלים, אותה קבוצה מאומנת שאיימה להפוך לעוף דורס במשך כל העונה, פשוט לא הגיבה למהלכים על המגרש. במהלך הערב היו לה שש התקפות בחזרה מפסקי זמן, והיא הוציאה מכולן יחד נקודה אחת בלבד מקו העונשין.

* בתחילת הרבע השני הציב וידורטה הרכב חלש יותר, וקבוצתו נתקעה במשך ארבע דקות ללא סל, אבל הקאמבק מיאן לבוא; הישראלים תירגמו את העצירה הזו לארבע נקודות בלבד בצד השני.

* באמצע הרבע הרביעי הצליחה האורחת להשמיע קולות של התנגדות, ו-4:42 דקות לסיום, בחסות עבירה טכנית נגד טנריפה, הקטינה ל-69:59 בלבד (שמונה הפרש בסיכום שני המשחקים). אלא שדווקא ברגע הזה, במקום לקבל תשע נקודות מבראון ופלדין בחמש הדקות האחרונות כפי שקרה לה בארנה, הקבוצה כולה השכילה לקלוע רק סל שדה בודד עד תום המשחק.

4. לאורך העונה נשמע שוב ושוב המושג "צ'יפופוליג" כדי ללעוג למפעל שבו משתתפת ירושלים, ולא פעם עלתה התהייה אם היא בחרה נכון כשהעדיפה לעזוב את היורוקאפ לטובת ליגת האלופות. בסופו של דבר הוכח שהיא לא זנב לאריות ולא ראש לשועלים, אלא זנב לשועלים. גם במפעל השלישי בחשיבותו, על אף העליונות שהפגינה לאורך רוב שלבי העונה, היא לא הצליחה ללכת עד הסוף.

מה הלאה? חלום אירוח הפיינל פור עדיין לא נגוז, אלא רק נדחה. על פי ההסכם שנחתם בקיץ עם אנשי פיב"א, הובטח לאדומים שאירוע הגמר יגיע לארנה כשיעפילו אליו; אם לא השנה, אז אולי בשנה הבאה. התהליכים שמתרחשים במועדון חיוביים. בלאט, בראון וטיישון תומאס חתומים מלכתחילה לעונה הבאה, חוזיהם של קטש ופלדין הוארכו, וגם אמארה סטודמאייר יישאר מן הסתם, כך שהשלד והבסיס כבר קיימים, ובקיץ יידרש למצוא להם שדרוג, בעיקר בעומק הישראלי.

וביום שני מכבי תל אביב בירושלים, במה שמסתמן כקרב המדוכאים עלי אדמות. הפועל חולון, שהודחה בשלב הראשון של ליגת האלופות, תהפוך לישראלית האחרונה שנותרה במפעלים האירופיים. טיימינג, אמר פעם איש חכם, זה עניין של תזמון.