פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ארבע שנים מאוחר מדי: רונאלד קומאן מחזיר את הולנד לצמרת הכדורגל האירופי

        הוא אגדה חיה, עבר בכל הגדולות של הולנד, למד מכל המאמני הדגולים, ומבוגר מספיק כדי ללשים דגש על ההיבט הפסיכולוגי ולשדר מסרים חיוביים. יוכין על הסיבות שהפכו את קומאן לאדם הנכון ביותר כדי להוציא את הולנד מהמשבר

        ארבע שנים מאוחר מדי: רונאלד קומאן מחזיר את הולנד לצמרת הכדורגל האירופי
        צילום: יוסי ציפקיס. עריכת וידאו: מתן חדד

        אקורד הסיום של הולנד לשנת 2018 היה מכונן ודרמטי. הכתומים לא היטיבו לשחק בלשון המעטה במחזור הנעילה בליגת האומות, מול גרמניה בגלזנקירשן, ופיגרו 2:0 לקראת הסיום, אבל אז העביר לחניכיו המאמן רונאלד קומאן פתק עם הוראות חדשות - לשלוח את הבלם וירג'יל ואן דייק להתקפה. והנה לכם - כוכב ליברפול היה זה שהשווה ל-2:2 בדקה ה-90, הולנד סיימה במקום הראשון והעפילה לשלב הפלייאוף של הטורניר, והאופטימיות בשיאה. היתה זו שנת התחדשות ופריחה עבור הנבחרת ששרדה משבר עמוק מאוד וכשלה במוקדמות יורו 2016 והמונדיאל האחרון. וקומאן? הוא העניק את הקרדיט לשינוי הטקטי לעוזריו, דווייט לודבחס וקס ואן וונדרן. "זה היה הרעיון שלהם", הכריז. כך נראית עבודת צוות למופת.

        כעת מתקשים מאוד ההולנדים להתעלם מהשאלה הנוקבת - מה היה קורה לו היו נותנים לקומאן את התפקיד כבר ב-2014. הוא נתפס כמועמד המוביל לרשת את לואי ואן חאל, אשר הודיע על עזיבה זמן רב לפני המונדיאל בברזיל. הוא היה פנוי למשימה אחרי שתיכנן בעצמו לעזוב את פיינורד בתום שלוש שנים מוצלחות. ההזדמנות קסמה לו, והוא הביע התלהבות ללא גבולות. ההתאחדות ניהלה איתו משא ומתן, אך בחרה לבסוף להחזיר את חוס הידינק לתקופת מעבר בת שנתיים, ואז להפקיד את המפתחות בידיו של דני בלינד. ההחלטה נבעה בעיקר ממניעים פוליטיים ופנים ארגוניים, ותוצאותיה היו קטסטרופליות.

        רונאלד קומאן מאמן נבחרת הולנד עם סטיבן ברחוויין (רויטרס)
        היה צריך להגיע כבר ב-2014. רונאלד קומאן (צילום: רויטרס)

        עבד עם מיכלס, קרויף, הידינק ו-ואן חאל

        ואמנם יהיה מטופש להצהיר כי הפיאסקו במהלך חילופי הדורות לא היה מתרחש עם קומאן, אך ברור כשמש שהוא האדם הנכון לתפקיד - הן אז, והן כיום. הוא אינו המאמן המבריק ביותר בתבל, וידע גם לא מעט כשלונות לאורך הקריירה, אבל אין מתאים ממנו להדריך את נבחרת הולנד, וזאת ממספר סיבות.

        ראשית, שמו הולך לפניו. קומאן הוא אחד הבלמים הבולטים בהיסטוריה, אחד הכוכבים ההולנדים הטובים ביותר אי פעם. מימיו כשחקן, יש לו הילה של ווינר. רק שער הניצחון המיתולוגי במדי ברצלונה בגמר גביע האלופות מול סמפדוריה ב-1992 שווה המון לבדו, אבל זה הרבה מעבר לכך. ארבע אליפויות הולנד, ארבע אליפויות ספרד, שני גביעי אלופות, תפקיד מרכזי ביותר בזכיה היחידה של הולנד בתואר כלשהו ביורו 88'... ועוד אפשר להמשיך. דמויות מהסוג הזה תורמות המון לנבחרות. לא במקרה הימרו בזמנו ההולנדים על מאמנים חסרי נסיון מינימלי עם הילה דומה - פרנק רייקארד ומרקו ואן באסטן. לקומאן בנוסף נסיון בשפע.

        וזו הסיבה השניה, בעוד צבירת הנסיון החלה עוד בימיו כשחקן. קומאן זכה לעבוד עם גדולי המאמנים ההולנדים - רינוס מיכלס בנבחרת, יוהאן קרויף באיאקס ובברצלונה, הידינק באיידהובן. הוא היה עוזרו של הידינק בנבחרת במונדיאל 98', ולאחר מכן שימש כעוזרו של ואן חאל בבארסה. הוא למד מכולם, אך אי אפשר להגדירו כממשיך דרכו של אחד מהם. הוא לא מקובע. הוא משלב את הרעיונות, ובונה אסכולה משלו.

        וירג'יל ואן דייק שחקן נבחרת הולנד (GettyImages)
        המנהיג הגדול והכוכב הוא הפעם שחקן הגנה. וירג'יל ואן דייק (צילום: GettyImages)

        מכיר את איאקס, פיינורד ואיינדהובן מבפנים

        שלישית, קומאן לא מזוהה עם אף מועדון. למעשה, מדובר בשיאן יחיד במינו שעבר בכל שלוש הגדולות של הולנד הן כשחקן והן כמאמן. מדובר ברזומה בלת נתפס, על גבול מדע בדיוני. הוא לא משוחד, אי אפשר להאשים אותו מראש בהעדפה של מועדון מסוים. הוא מכיר מבפנים את כל המערכות. הוא יודע על בשרו בדיוק מהי איאקס, מהי איינדהובן ומהי פיינורד. זה עוזר לו להבין את נפשם של השחקנים טוב יותר, והוא מסוגל להשיג איזון נכון יותר בחדר ההלבשה. תוסיפו לכך את העובדה כי גדל בכלל בכרונינגן, ועבד כמאמן ב-ויטסה ובאלקמאר, ותקבלו רקע מגוון באופן יוצא דופן. זה לא בהכרח מועיל באברטון, אבל עבור מאמן הנבחרת זהו נכס עצום.

        רביעית, הוא בגיל הנכון. קומאן בן ה-55 לא מיושן מדי והתאים את עצמו ללא בעיות למציאות של הכדורגל המודרני. מאידך, הוא לא צעיר מדי לתפקיד, ובמהלך השנים הצליח להתמתן. כאדם עקשן ודעתן מאוד, הוא ידע סכסוכים רבים במהלך הקריירה על הקווים. מעניין להיזכר בריבים הבלתי פוסקים עם וסלי סניידר ורפאל ואן דר ואן באיאקס בתחילת המילניום - האחרון אף נושל מתפקיד הקפטן בשל סירובו לשחק בעמדה לא מוכרת באגף שנכפתה על ידי קומאן. מעניין להיזכר בנסיונו לבסס את מעמדו בוולנסיה ב-2007 באמצעות הדחת הכוכבים הוותיקים המוערכים - סנטיאגו קניסארס, דויד אלבלדה ומיגל אנגולו. היתה זו עונה מזעזעת, ואחרי הזכיה בגביע שוטט ההולנדי על הדשא כדי לברך את השחקנים, אך כולם התעלמו ממנו.

        בשנים שחלפו מאז הפנים קומאן את חשיבות יצירת יחס עבודה תקינים. הוא גמיש יותר עם שחקניו ולא נחוש להוכיח לכולם מאיפה משתין הדג. הזמן עשה את שלו. גם קרלו אנצ'לוטי, למשל, עבר תהליך דומה בשלב מוקדם הרבה יותר בקריירה. כעת שם קומאן דגש על הצד הפסיכולוגי ושואף לתת לכולם חופש פעולה במידת האפשר. על ממפיס דפאי אמר לאחרונה: "אני רואה את הפרסומים שלו באיסטגרם וחושב לעצמי שהסיגר ממש מיותר, אבל מצד שני - למי אכפת? צריך לתת לו לבטא את עצמו. אם הוא נהנה לעשות שטויות כאלה, שיהיה לו לבריאות". וממפיס בהחלט מספק את הסחורה בהדרכת קומאן. הוא מרגיש שייך.

        רונאלד קומאן מאמן נבחרת הולנד (רויטרס)
        העתיד של הולנד בידיים שלו. רונאלד קומאן (צילום: רויטרס)

        עושים חיים ביער

        בעצם, כולם מרגישים שייכים. אחד השינויים החשובים ביותר שביצע קומאן מיד עם כניסתו לתפקיד לפני כשנה היה החלפת מתקן האימונים של הנבחרת. במקום מלון מפואר בעיירת נופש, חזרו הכתומים לאכסניה הנחמדה בתוך יער, בה התאמן פעם קומאן עצמו כנער עם הנבחרות הצעירות. התנאים אולי פחות מפנקים, אך כולם מעידים כי שטח מצומצם יחסית גורם לשחקנים לבלות זמן רב יותר זה עם זה. תלכיד חברתי חשוב מאוד לא רק בקבוצות אלא גם בנבחרות, והשיפור שחל בשנה האחרונה מרשים מאוד.

        גם האווירה הציבורית סביב הנבחרת השתנתה. קומאן השכיל לא להציב רף ציפיות גבוה מדי ולא הבטיח הרים וגבעות. הוא פשוט שידר מסרים חיוביים, והם תפסו בקרב האוהדים. החל מהתוצאה המעודדת הראשונה, הלך הרוח סביב הכתומים השתנה ב-180 מעלות, והעיתונאים הפסיקו לפרסם טורי ביקורת ארסיים. בעידן בלינד, זימון לנבחרת הרגיש כסוג של עונש עבור הכוכבים שעזבו את ההצלחה בקבוצות וקיבלו אנרגיה שלילית מכל הסביבה. כעת המצב שונה - כולם שמחים להגיע ומחכים בקוצר רוח למפגשים עם קומאן. הוא אמנם לא דמות אבהית, ולא מתיימר להיות כזה, אך בהחלט משמש מודל לחיקוי עבור הצעירים. הוא אגדה, ולא במקרה התייעץ איתו ארוכות פרנקי דה יונג לפני שקיבל החלטה לחתום בברצלונה.

        רוח קבוצתית קריטית עבור קומאן. הוא אוהב להזכיר כיצד זימן מיכלס שני שחקנים אלמונים יחסית לסגל לקראת יורו 88'. כולם ידעו שתרומתם המקצועית על הדשא צפויה להיות אפסית אם לא תהיה מכת פציעות חריגה. בלם רודה, וילברט סורוויין, שיחק ארבע דקות במצטבר. קשר דן בוס, הנדרי קרוזן, צפה מהיציע בכל המשחקים. ואולם, שניהם קיבלו את מדליות הזהב, ומיכלס היה מאושר מההימור, כי השניים היו חיוניים לאווירה המיוחדת שנוצרה במחנה. תשאלו אוהדים צעירים בהולנד, ומעטים מאוד יידעו במי מדובר, אבל עבור מאמן הנבחרת הנוכחי, שהתחבר אליהם מאוד לפני שלושה עשורים, הם מהווים דוגמא מצוינת. הוא מיישם את הלקחים שלמד מהמאסטרו מיכלס, ובינתיים זה עובד.

        וכך הגיעה הולנד ל-2019 בראש מורם. הגרוע מכל מאחוריה, ודור חדש נפלא מפלס את דרכו חזרה לצמרת הכדורגל העולמי. הכרטיס ליורו 2020 נראה כמעט מובטח בעקבות ההגרלה הנוחה, והערב הקמפיין יוצא לדרך ברוטרדאם מול בלארוס. האתגר ביום ראשון, מול גרמניה באמסטרדם, יהיה קשה יותר, אבל לאור התוצאות בסתיו הכתומים בהחלט יכולים לצפות לניצחון נוסף על היריבה המושבעת. קומאן ירגיש בבית בשני האיצטדיונים, והזכרונות מחצי הגמר מול הגרמנים מ-88' מסייעים אף הן. זה הייחוד שלו.