בווידאו: התגובות אחרי ה-1:3 של ליברפול נגד באיירן מינכן
אנדרה גריי מווטפורד עבר ילדות ונעורים לא קלים. החלוץ בן ה-27, ששיחק בעברו בשרוסברי, טלפורד, הינקלי יונייטד, לוטון טאון, ברנטפורד וברנלי, התראיין ל"דיילי מייל" ודיבר על עברו. ברקע של הראיון יש לציין כי בשבועות האחרונים יש "מגפת דקירות" בלונדון ובכל רחבי אנגליה.
כשגריי היה בן 20 ושיחק בהינקלי הוא נדקר בפניו מספר פעמים כשיצא עם חבריו ונקלע לקטטה. הוא נזקק ל-15 תפרים באותו לילה כדי שהפצעים יגלידו ועד היום יש לו זיכרון מאותו לילה בדמות צלקת בלחי שמאל של פניו.
"הדברים מתנהלים באותה צורה מאז שהייתי נער", אמר גריי, "אני הייתי מסתובב עם סכין, זה היה הדבר לעשות. הרגשת שאתה זקוק לסוג של כלי נשק. אבל יש לזה הרבה צדדים. אגו ואופנה הם גם חלק מהעניין. זה נראה כמו משהו מגניב. יש ילדים שאפילו לא מעורבים בכנופיות ומרגישים צורך להגן על עצמם. רק עכשיו אנשים יוצאים ורוצים לדבר על זה ופתאום אומרים שצריך לטפל בעניין. נראה שזה כאילו אג'נדה נגד שחורים, אבל זה שייך לכל הגזעים. וזה לא רק נוגע לבני נוער".
גריי המשיך ואמר: "יש הרבה פשעי סכינאות שמתרחשים ויש אנשים בני 40 או 50 שעושים את זה. אף אחד לא מנסה להגיע לשורש הבעיה. קל לנו לדבר ולהגיד שאנחנו מודל לחיקוי. אנחנו יכולים להיות מודל לחיקוי לילדים שאוהבים כדורגל. אני יכול ללכת לבית ספר עם טרוי דיני ולדבר עם הכדורגלנים והם יקשיבו, אבל םא אנסה לדבר עם כאלה שאינם, הם יסתכלו עליי ויגידו 'טוב, לך יש את הכדורגל, קל לך להגיד את זה' והם צודקים, לא לכל הילדים יש את זה".
גריי הוסיף: "אני מרגיש שאני יכול להשפיע על האנשים שקרובים אליי, חברי משפחה שיודעים את הדרך והמסלול שעברתי, אבל כשהייתי בבית הספר לא רציתי להקשיב לאף אחד. לא משנה במי נתקלתי, לא רציתי להקשיב. בני נוער הם קשים. היה ילד בברנטפורד שהיו לו קצת צרות. ידענו כמה הוא כישרוני וניסינו להביא אותו לחדר ההלבשה של הקבוצה הבוגרת כדי שיקשיב לשחקנים הבכירים והמבוגרים יותר, אבל הוא היה הולך הביתה, מסתובב עם החברים ומשתנה. לא הצלחנו להכניס אותו לתלם והקריירה שלו הלכה לאיבוד, הוא לא משחק יותר".
גריי מודה שהוא חייב רבות למורה שלו לספורט לויד סטובארט ואמר: "הוא היה המנטור שלנו יותר ממה שהוא לימד אותנו וזה עזר מאוד. בסוף כיבדתי אותו והקשבתי לו ומשם המשמעת מגיעה. זה משהו שצריך להשתנות וזה השורש של הכול. צריך למצוא מה התשוקה של הילדים האלה. מה הם רוצים לעשות בחיים. הכרתי ילדה בבית הספר שסבא שלה היה קונה דונאטס ב-50 פני והיא הייתה מוכרת אותם בליש"ט אחד בבית הספר. היא הייתה מרוויחה כך 100-50 ליש"ט בשבוע. ואז מנעו ממנה לעשות את זה. למה? זה לא עבירה על החוק. אולי היא תלך ותמכור סמים אחרי זה.
"הילדים האלה רוצים להרוויח כסף, הם בדרך כלל מגיעים מבתים הרוסים ורוצים לעזור למשפחות שלהם. לעולם לא תצליח להוביל אותם לדרך של ארבע שנים באוניברסיטה. אם הילדים האלה מתעניינים בעסקים, למד אותם עסקים. איך לעסוק עסקאות, הלוואות, לפתוח עסק משלך. למדנו על הנרי השמיני ואני לא חושב שזה עזר לי פעם בחיים שלי או יעזור לי בעתיד. כשאתה מגיע מרקע מסוים, זה קשה כשאתה צריך למצוא דרך להרוויח כסף וזה מוביל אותך בדרכים לא נכונות".