לפעמים הנראטיב מתיישב מצוין עם המציאות, החוק הישן של סיבה ותוצאה. הנה, קחו את אוהדי בני יהודה שמחו, הניפו שלטים ובסוף חלק קטן מהם החליט לעשות דווקא ולנהום באקט של גועל נפש כדי להזיק להנהלה. כשביציע היה שמח הקבוצה הפסידה, אבל כשמעטים בלבד הגיעו למשחק נגד הפועל חדרה, בני יהודה נתנה רביעייה וכשהאוהדים אולצו לא לבוא גם למשחק מול הפועל חיפה באה עוד רביעייה. ככה פתאום, אותה בני יהודה, שבארבעה משחקים מאז מכירתו של ירדן שועה הבקיעה שני שערים, מפציצה שמונה פעמים בפחות משבוע ומבטיחה מקום בפלייאוף העליון.
אז זה מה שהמספרים מראים וקשה להתווכח עם עובדות, מה גם שהעובדות האלה מגובות בחלוץ מצוין כמו יקוב סילבסטר. רק שהתמונה בפועל הרבה יותר מורכבת.
לאורך השנים התרגלנו לראות בבית הדין של ההתאחדות הכרעות שנויות במחלוקת. ההחלטה על כך שאוהדי בני יהודה לא יוכלו להיכנס למשחק הבית של קבוצתם מול הפועל חיפה היא אחת המוזרות. בעבר נסגרו יציעים, שוחקו רדיוסים עם ובלי קהל. משחק עם קהל חוץ בלבד - זה כבר תקדים.
לא ההחלטה היא שפסולה, אלא התהליך שקדם לה, העובדה שבני יהודה הייתה מעורבת בו, שהפסיקה ניתנה על בסיס בקשה של הקבוצה עצמה. אפשר להבין את בית הדין ששיחק שח-מט עם הכוונה של האוהדים הסוררים לפגוע בכיס של ברק אברמוב, אבל אי אפשר להבין, ובמיוחד להסכים, עם המהלך הנגדי שיזם הבעלים.
הרבה דברים נאמרו על אלי טביב ועל המניעים שלו, אבל כשקרו לו דברים דומים בבית"ר ירושלים הוא ניסה לפחות להילחם בהם, להציב סטנדרטים חדשים ביציעים נגד הסוררים בלי לפגוע באחרים. אברמוב לא עושה שום דבר בנדון. נראה שבני יהודה, ובמיוחד העתיד שלה, לא מעניינים אותו. אז מה עושים כשאוהדים מציקים? מכניסים רק את אוהדי הפועל חיפה למשחק.
אם יש משהו יותר שערורייתי מהמהלך המוזר הזה, זו האכיפה שלו. אוהדים תושאלו לפני המשחק על זיקתם להפועל חיפה ורק מי ש"עבר את המבחן" הורשה להיכנס. אוהדים כתומים שהצליחו בכל זאת להסתנן (כי איזה מנגנון אכיפה רציני כבר קיים לדבר כזה?) סולקו מהיציע על ידי המאבטחים אחרי שהתבררה זהותם האמיתית. אחרים ישבו ביציע במחתרת ושמחו בחשאי בגולים. הזיה מוחלטת.
כמה נוח וקל היה לאברמוב לשרוף בית שלם בגלל כמה פשפשים על המזרן. במצב הנוכחי יעבור משחק ועוד אחד, הקבוצה תנצח ולא יהיו קריאות גזעניות, לא יהיו שלטים ביציעים. יהיה שקט, דממה. שקט זה הרי בדיוק מה שאברמוב צריך כרגע. למי יש כוח לשלטים? במקום להתמודד עם הבעיה, עדיף פשוט לזרוק תמיכה של מועדון שלם לאסלה ולהוריד את המים.
באחד האימונים האחרונים של יקוב סילבסטר בבית"ר ירושלים אמר לו ניר קלינגר: "אתה לא מבין, כולם רוצים אותך". סילבסטר ענה לו: "כולם, חוץ ממך".
סילבסטר הבקיע אתמול את השער השלישי שלו בבני יהודה. עם קצת תקשורת בין אברמוב לאוהדים ושיווק טוב יותר של ההגעה של הסלובקי, הכול יכול היה להיראות אחרת. מכירת שועה הייתה כואבת ושלחה מסר בעייתי, אבל הצירוף של סילבסטר יכול היה לגשר על הפערים, או לכל הפחות לצמצם אותם. זה היה סוג של הברקה, אופורטוניזם מצוין של אברמוב. בעוד ניר קלינגר ומשה חוגג לא רצו את החלוץ, הוא החליט לקחת עליו את יתרת החוזה ולהנחית אותו בשכונה. ליוסי אבוקסיס זה התאים. גם אם סילבסטר לא יישאר פה בתום העונה, בני יהודה עשתה עסקה מצוינת, כשלקחה סקורר עם יתרת חוזה לא גבוהה במיוחד. שני השערים של הסלובקי מול הפועל חיפה היו גולים של טכניקה גבוהה, של חלוץ 9 נדיר בנוף הישראלי.
כל זה רק מעלה את השאלה מה בער לבית"ר להיפטר ממנו, במיוחד כשהיא צמאה לכל אורך העונה לשחקן שיידע לשים את הכדור ברשת. מחר היא מול הפועל באר שבע, במשחק שכל תוצאה בו מלבד ניצחון תרחיק אותה משמעותית מהפלייאוף העליון. כמה שסילבסטר אחד יכול היה לעשות את ההבדל.
את ניצחון הליגה האחרון בהפרש של יותר משני שערים רשמה מכבי תל אביב לפני יותר מחודש, ב-1:4 על מכבי נתניה. מאז היא ניצחה פעמיים וסיימה שלוש פעמים בתיקו.
אפשר לקרוא לזה משבר, אבל זה לא באמת משבר. מכבי תל אביב של החודשיים האחרונים משועממת וקשה להאשים אותה. ליגת העל נראית כרגע כמו הליגה הלאומית שהכרנו משנים עברו - קבוצה אחת שמוליכה בהפרש גדול, אחרת היא יורדת בטוחה ובין המקומות 2-13 כולן יכולות לנצח את כולן. באקלים הזה, הצהובים של איביץ' יהיו אלופים גם אם לא יצברו אפילו נקודה אחת עד תום העונה, וככל שזה מספק אם אתם אוהדים מהצד הצהוב, זה גם מכניס את הקבוצה למצב שינה.
בהיעדר אתגרים אמיתיים קשה לשמור על הרמה. הצהובים יכולים למכור לעצמם את השאיפות לעונה ללא הפסד או לשיא באחוזי הצלחה/נקודות, אבל כל המטרות הללו משניות. בשורה התחתונה, שבירת שיאים היא זריקת מוטיבציה אמיתית לספורטאים אינדיבידואליים. כשמדובר בקבוצות, הן צריכות קודם כל לנצח, וכשהכול נהיה קל מדי החשק נפגע. בשל כך, הרבה דברים שקרו מול קרית שמונה היו בגדר בשורה טובה עבור מכבי תל אביב - אלירן עטר חזר לעניינים בקרב על מלכות השערים, דור מיכה שוב הבקיע ("הבקיע"), ההגנה תפקדה היטב בלי העוגן שרן ייני והמשחק של צ'יקו אופואדו ועומר אצילי היה משביע רצון בהתחשב בשבוע המביך שעבר על שניהם.
מדוע כל זה חשוב? כי למכבי תל אביב נותרה בכל זאת מטרה משמעותית אחת: זכייה בגביע שתשלים טרבל. הגומלין מול סכנין ישוחק לפרוטוקול בלבד, כך שמה שנשאר למכבי תל אביב הם חצי הגמר והגמר. קצת מוזר מבחינתה להיערך כבר מעכשיו לשני משחקים שיתקיימו באפריל-מאי, אבל זו מעתה המציאות שלה. עונה ללא הפסד או שיא נקודות הם הישגים יפים. העונה הדומיננטית ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי בפרט והכדורגל בכלל - זו כבר ליגה שונה לחלוטין.
"מה ציפיתם, שאבוא לשחק פתוח ואחטוף שלישייה?"
השאלה הרטורית, לכאורה, שהעלה קובי רפואה לאחר ה-0:0 הכי צפוי בעולם בין הפועל רעננה להפועל תל אביב הייתה מסוג השאלות האלה שגורמות ליקום לקרוס לתוך עצמו. אתה תוהה אם שמעת נכון, אם הוא באמת אמר את זה אחרי משחק מול הפועל רעננה, שכבשה השנה שלישייה אחת ב-23 משחקים. לבסוף מגיע שלב ההתפכחות: וואלה, הוא באמת אמר את זה.
האם הפועל תל אביב היא היום קבוצת תחתית לכל דבר שצריכה לאגור את הנקודות כדי לשרוד בליגת העל? כן. האם היא מסוגלת לשחק פתוח בלי לקבל שלישיה? ובכן, לרפואה יש היום יותר כלים התקפיים מאלה שהיו לו לפני חודש ובשבועות האחרונים הקבוצה שלו באמת שיחקה טוב יותר. הצרה היא שהוא חושב בקטן. ניצחון בבית, נקודה בחוץ - מבחינתו, זה אמור להספיק. בזמן שהוא חושב, אשדוד מנצחת והפער מהקו האדום הוא 4 נקודות כשבתור מחכות לו מכבי נתניה, מכבי פתח תקווה ובית"ר ירושלים. מתישהו, ורצוי שזה יקרה בעתיד הקרוב, רפואה יצטרך לחשוב איך להבקיע שלישייה במקום איך לא לספוג אותה.
הפיגור של בני סכנין מהפועל תל אביב ומכבי פתח תקווה עומד על 8 נקודות, כשיש לה עוד 30 בקופה. האם היא יכולה להישאר? קאמבקים מוזרים יותר קרו בעבר בליגת העל, ובכל זאת, בסכנין יש תחושה של סוף. ההפסד לאשדוד, כך נראה, רוקן את שארית התקווה מהמועדון. עם מפגשים קשים עם בני יהודה, מכבי חיפה והפועל באר שבע, השחקנים של גיורגי דרסיליה עלולים להגיע לפלייאוף התחתון בפיגור דו ספרתי.
האשם בהפסד אתמול הוא מחמוד קנדיל, שהיציאה האומללה שלו גרמה לשער הניצחון של רומן הבראן. קצת סמלי שדווקא קנדיל, החוליה היציבה ביותר בסכנין בשנים האחרונות, הוא זה שגרם לה לעשות צעד ענק בכיוון הלאומית. סמלי, משום שכמו כל דבר בסכנין, גם פה הכול עובד הפוך. יותר מקבלת ההחלטות האומללה של השוער אתמול, מה שיוריד את סכנין, אם אכן תרד, זו קבלת ההחלטות של ההנהלה שלה. סכנין היא קבוצה שלא מאמינה בדרכים ובתהליכים, שלא נותנת גב למאמנים, שנכנעת מהר מדי לאינטריגות פנימיות, שפועלת מהבטן ולא מהראש.
במשך למעלה מעשר שנים, מאז שמאזן גנאים עזב את הקבוצה, התחושה במועדון היא של חוסר שליטה, של כאוס ניהולי. בין עימותים אלימים של האוהדים ומחאות ביציעים לפיטורים של עוד מאמן, סכנין ניסתה להשיט את הספינה הרעועה. אז זה עובד לך שנה, שנתיים ואפילו עשור. בסוף המים חודרים לתחתית ואתה מתחיל לשקוע. כשהיסודות רקובים, אין לך יותר מדי דרכים להגיב.
יתרון (5) 130
21:45
ריאל מדריד
פאריס באסקטבול
(8.5+)
1
1.80
X
2
1.80
ריאל הפסידה למילאנו אחרי רצף של 8 ניצחונות והיא תגיע למשחק מול פאריס השבורה, שהפסידה 3 ברציפות, ואת 5 האחרונים שלה ביורוליג. ריאל תגיע להתאושש וגם כך תפגוש קבוצה חלשה יותר עם סגל קצר יותר
יתרון (5) 155
22:00
א.א.ק. אתונה
סי. אס. יו קראיובה
(1+)
1
2.00
X
3.05
2
2.35
א.א.ק בכושר אדיר עם 11 משחקים רצופים ללא הפסד בכל המסגרות, מתוכם ניצחה 10. אלא שאת המקום שלה בטופ 8 היא לא הבטיחה ורק ניצחון שלה הערב יעשה זאת. קראיובה שמגיעה מהמקום ה23 מבינה שהיא בסכנת הדחה ורק ניצחון יבטיח לה את המקום בשלב הבא, אך זה לא יהיה קל מול המארחת, שפשוט טובה יותר ותנצח כאן ביותר משער אחד
יתרון (5) 216
22:00
מיינץ
סמסונספור
(1+)
1
2.20
X
3.25
2
2.05
מיינץ מדורגת שמינית בטבלה עם 10 נק', סמסונספור גם כן עם 10 נק' אבל הפרש שערים טוב יותר מציב אותה במקום החמישי. תיקו למעשה לא ישרת אף אחת מהקבוצות, שכן במקרה כזה שתיהן עלולות לסיים את שלב הליגה מתחת למקום השמיני. הרבה על הכף עבור שתי הקבוצות שמגיעות בפורמה לא טובה, הרבה לחץ אבל דווקא האורחת היא זו שמיעטה להפסיד העונה. גם הערב אפשר להעריך שלא תפסיד
הגיגים לסיום
- ארז פפיר וה-VAR, שניים שנועדו זה לזה.
- יוסי מזרחי מועמד לקטמון. השאלה אם יימכר או, כמו ב-15 השנים האחרונות, יגיע מאשדוד בהשאלה.
- עוביידה חטאב הבקיע נגד סכנין וחגג. הלא-צבוע של השבוע. לייק.
- דן ביטון. איזו מתנה של באר שבע לאשדוד.