מאמן הצמרת הכי מקובע בעולם: החלק של מאוריציו סארי במשבר העמוק בצ'לסי

נתחיל משאלה פשוטה - מה היו נקודות האור של צ'לסי בעונה שעברה? אקורד הסיום של אנטוניו קונטה בסטמפורד ברידג' לא היה מזהיר, הכחולים סיימו במקום החמישי במרחק 30 נקודות מהאלופה מנצ'סטר סיטי וכשלו בנסיונם להעפיל לליגת האלופות, אבל שני שחקנים לפחות היו בקונצנזוס מוחלט. לא מדובר באדן הזאר - הוא אמנם גאון, אבל עלול לעתים להיות שנוי במחלוקת בגלל חוסר היציבות, מצבי הרוח והכמיהה התמידית לעבור לריאל מדריד. כדאי יותר להתרכז בשחקנים אשר נאמנותם לא מוטלת בספק לרגע - אלה שרואים את עתידם במועדון ללא סייג, אלה שזכו בפרסים אשתקד.

שחקן העונה של צ'לסי ב-2017/18 היה אנגולו קאנטה. אלוף אנגליה עם לסטר ב-2016 ועם הכחולים ב-2017, אלוף העולם בקיץ האחרון, ולדעת רבים מאוד הקשר האחורי הטוב ביותר בתבל כרגע. הצרפתי היה נהדר גם אשתקד, למרות היכולת הבעייתית של הקבוצה בחלק מהמשחקים, וסגולותיו כאדם ראויות להערכה עצומה אף הן. השחקן הצעיר של העונה היה אנדראס כריסטנסן. הדני חזר מהשאלה מצוינת בת השנתיים בבורוסיה מנשנגלדבאך, הפך לשחקן מפתח במערך של קונטה, גילה בגרות ויציבות וסיים את העונה ללא אף כרטיס צהוב - נתון מדהים עבור כוכב בתפקידו. גם הוא חזר ממונדיאל אישי פנטסטי ברוסיה, בעוד דנמרק ספגה רק פעמיים בארבעה משחקים, והודחה רק בפנדלים בידי קרואטיה.

עוד בנושא

השפלה: מנצ'סטר סיטי הביסה 0:6 את צ'לסי האומללה
סארי הודה אחרי התבוסה: "בכנות, אני לא יודע מה יקרה"

יכולות להיות דעות שונות האסטרטגיה המועדפת של צ'לסי בקיץ. יחסי העבודה של קונטה עם ההנהלה הגיעו לנקודת האל-חזור, באופן צפוי מאוד בהתחשב בהיסטוריה של האיטלקי ושל ההנהלה עצמה. היה צורך לבחור מנג'ר חדש, אבל בעיקר לדאוג לשימור השחקנים המרכזיים בסגל. היה ברור כשמש שאת הקבוצה החדשה יש לבנות סביב קאנטה בן ה-27 וכריסטנסן בן ה-22. אלה העוגנים הטבעיים של הכחולים לשנים ארוכות. בפועל, הונחת בקבוצה המאמן אשר פגע אנושות בשניהם. לראות ולא להאמין.

מאוריציו סארי הוא סוג של עילוי, ובצדק. הבנקאי לשעבר עשה עבודה אדירה בנאפולי, והקבוצה שלו היתה מהנה במיוחד לצפיה. אפשר להבין מדוע רומן אברמוביץ', שחלם לאורך שנים ארוכות מאוד לשכנע את פפ גווארדיולה להגיע למועדונו, הוקסם מהאיטלקי - או לפחות מקורביו רמזו לו שעליו להיות מוקסם. ואולם, לצד יתרונותיו המובהקים של סארי, הוא מביא איתו גם חסרונות לא מבוטלים. מדובר במאמן עקשן מאוד וחד מימדי. למעשה, זהו מאמן הצמרת הכי פחות גמיש בעולם. הוא יודע רק שיטה אחת, משבץ את השחקנים לתוכה בכוח ורץ איתם כמעט ללא רוטציה. הוא לעולם לא יתאים את הקבוצה ליריבה, כי המערך שלו הוא הפתרון היחיד לכל בעיה. בגיל 60, אין לו סיכוי להשתנות. מי שבוחר בו יודע בדיוק מה יקבל. אין כאן הפתעות.

אז אנשי צ'לסי ידעו. סארי חסר הנסיון הגיע לליגה לא מוכרת כדי לחולל מהפכה טקטית בקבוצה. השחקנים שהתאימו כמו כפפה ליד לקונטה כדי לזכות באליפות ב-2017 ממש לא הלמו את השקפת עולמו של האיטלקי. הדרישה החשובה ביותר מבחינתו, כדי להתחיל ליישם את השינויים מרחיקי הלכת, היתה להביא איתו כנדוניה מנאפולי את ז'ורז'יניו. למען הסר ספק, הברזילאי שהתאזרח באיטליה הוא קשר מעולה שהשתלב באופן מושלם בשיטה של נאפולי, והגדיר את הסגנון של סארי. זה לא אומר שהוא יכול להגדיר את הסגנון שלו גם בצ'לסי, משתי סיבות עיקריות. המשנית - הוא לא מתאים לקצב של הליגה האנגלית. העיקרית - הוא התיישב על המשבצת של קאנטה. הפרשנים האופטימיים האמינו כי הרכש החדש יוכל להשתלב לצד הצרפתי, וכך יסייע לסארי מבלי לפגוע בקיים, אך במהלך העונה זה התברר כאשליה לא מציאותית.

וזה הרי מטורף. בכל הבלגן בסטמפורד ברידג' היה סלע אחד של יציבות מוחלטת. קאנטה בעמדת הקשר האחורי היה הבאנקר האולטימטיבי. הצרפתי דווקא גמיש מאוד. לאורך הקריירה, הוא תיפקד נפלא ב-2-4-4 של קלאודיו ראניירי בלסטר, ב-3-4-3 של קונטה, וב-1-3-2-4 של דידייה דשאן בנבחרת. הוא יכול להתרגל לכל דבר, רק צריך לשים אותו לפני חוליית ההגנה. ואולם, זה בדיוק מה שסארי לא יכול לתת לו בהינתן ז'ורז'יניו בהרכב. קאנטה הוסט לעמדה קדמית הרבה יותר, שם הולכות איכויותיו לאיבוד, בעוד הקישור הדפנסיבי עצמו קורס כי ז'ורז'יניו לא מסוגל לספק את הסחורה ללא אלאן ומארק האמשיק. שבירת שיאי מסירות למשחק אינה מטרה בפני עצמה, גם אם סארי נהנה מהן, כי הן חסרות תכלית אמיתית.

על מנת לחסל את קאנטה, שולמו לנאפולי 57 מיליון יורו. בהמשך הקיץ, התעלתה צ'לסי על עצמה וביזבזה 75 מיליון יורו על קפה, תוך שהיא הופכת את הבאסקי של בילבאו לשוער היקר בהיסטוריה. הרכישה שבוצעה מתוך פאניקה https://sports.walla.co.il/item/3180022 הדגישה את הברדק הניהולי שאיפיין את הקיץ בדרום מערב לונדון. כולם ידעו שטיבו קורטואה יעזוב, כולם ידעו שצריך להחתים לו מחליף, ובכל זאת דבר לא נעשה עד שהיה מאוחר מדי - ואז נשלף השפן מהכובע והיה צורך להעביר לאתלטיק את מלוא סעיף השחרור על שחקן שניתן להגדיר כצעיר ומבטיח אך לא מעבר לכך. נכון לעכשיו, ההגדרה הזו לא השתנתה. קפה אמנם אינו פלופ מוחלט, אבל הוא לא מציל את הקבוצה ברגעים החשובים. הוא מתחלק באחריות לתבוסות השיא המחפירות, 4:0 בבורנמות' לפני שבועיים ו-6:0 מול מנצ'סטר סיטי אתמול. הוא בוודאי לא שווה מחיר כה אסטרונומי.

אפשר היה לרכוש ביוני שוער טוב וזול יותר, ולהשקיע חלק מהכסף שנחסך בהכנה מסודרת וראויה לעונה. כלומר, אם החליט אברמוביץ' ללכת על סארי, היה צריך לשלם לנאפולי את הפיצויים שדרשה, לשלם לקונטה את פיצויי הפיטורים, ולצאת לדרך חדשה בראש שקט. במקום זאת, שבועות יקרים הלכו על משא ומתן מפרך עם אאורליו דה לאורנטיס ועל המתנה אבסורדית להתפטרותו של המנג'ר הקודם. שני האיטלקים הכינו תוכניות עבודה לעונה החדשה במקביל - דבר חסר תקדים והזוי באופן קיצוני. טבעי כי יגיע עונש על התנהלות בזויה מסוג זה. למעשה, מוזר שהוא הגיע באיחור קל.

פתיחת העונה המעודדת של הכחולים לא תאמה את ההכנות הלקויות ואת הזמן המוגבל שהיה לסארי על מנת להכיר את הסגל - מה גם ששחקני הרכש שביקש לא הגיעו (אחד מהם, גונסאלו היגואין, הוחתם באיחור של חצי עונה). ואולם, באופן פרדוקסלי, אפילו לפתיחה הזו היו השלכות רעות מאוד. סארי אהב את השילוב בהגנה ובקישור, החליט שזה עובד מעולה מבחינתו, ואוהדי נאפולי יודעים לספר בדיוק מה המשמעות של החלטה כזו - אין יותר שינויים. הרביעייה בעורף עוצבה - ססאר אספיליקואטה מימין, מרקוס אלונסו משמאל, אנטוניו רודיגר ודויד לואיז במרכז. כל היתר יכולים ללכת לעזאזל, גם אם מדובר בתקווה החשובה של המועדון בדמותו של כריסטנסן. הדני פתח בהרכב פעמיים בלבד בליגה ומרגיש שלא מתייחסים אליו. הבחור השקט והרגוע איבד לבסוף את קור הרוח, ובמהלך ההפסד לארסנל לפני שלושה שבועות נרשמה תקרית ביזארית. כריסטנסן הלך לשירותים במהלך המחצית השניה, לא חזר לספסל ועורר את זעמו של המנג'ר. פארסה כזו יכולה להתרחש רק במועדון עם חדר הלבשה חולה.

והוא באמת חולה מאוד. בעקבות המפלה המדוברת מול התותחנים נשמעו ציטוטים חסר תקדים של סארי לפיהם "קשה מאוד להחדיר מוטיבציה בשחקנים". זה נתפס כניסיון לזרוק את חניכיו מתחת לגלגלי האוטובוס, אבל המשמעות גרועה הרבה יותר. האיטלקי שידר ייאוש והרים ידיים באופן פומבי. כי הרי היכולת להחדיר מוטיבציה היא התפקיד החשוב ביותר של המנג'ר. אם הוא לא מסוגל למצוא פתרון לסוגיה הבסיסית הזו, אין לו זכות קיום. עם מי הוא לא מצליח לתקשר? אולי אפשר עקרונית להבין איכשהו תלונות על הזאר, למרות שהבלגי להט מאז תחילת העונה, אבל מה עם קאנטה? אספיליקואטה? וויליאן? ז'ורז'יניו בכבודו ובעצמו? הם הרי מהווים מופת למקצוענות. אם סארי איבד אפילו אותם, אין סיבה להמשיך להעסיקו. ואם הוא לא מרוצה ממישהו, איך אפשר לא לבצע רוטציה?

אולי כי סארי באמת אבוד. אחרי השישייה ההיסטורית שספג מול סיטי אתמול, הוא הודה כי אין לו מושג מדוע מה שעבד בתחילת העונה לא עובד יותר, ושיחרר אמירה נוספת שהדהימה אפילו יותר מהקודמת. "בתחילת העונה שיחקנו טוב יותר בחוץ מאשר בבית, ועכשיו אנחנו משחקים טוב יותר בבית מאשר בחוץ. משהו השתנה", אמר המנג'ר, ועם כל הכבוד הראוי, זהו משפט שאפשר לשמוע רק ממהמר כפייתי על תוצאות משחקים. מאמן אמור להעסיק את עצמו באיכות המשחק ולא בסטטיסטיקת בית וחוץ. אפשר לתת לסארי טיפ פשוט מה השתנה. במחזור הראשון שיחקה צ'לסי מול האדרספילד בחוץ, ובמחזור הקודם היא אירחה את האדרספילד בבית. לו היה לוח המשחקים הפוך, היא היתה מביסה את נועלת הטבלה קודם בבית ואז בחוץ, ו"התובנות" של סארי היו משתנות, אבל אין לזה משמעות. לא כאן קבור הכלב.

אז אפשר הפיל את התיק על ההנהלה בגלל התנהלות קטסטרופלית בקיץ ובחירת מאמן שלא מתאימה לסגל. אפשר להפיל את התיק על סארי. אפשר להפיל אותו גם על השחקנים, שלא מסוגלים להתעלות במצב הבעייתי אליו נקלעו. כולם מתחלקים באשמה להתרסקות ולהידרדרות למקום השישי, אבל בפועל המצב של צ'לסי בטבלה טוב יחסית ביחס לעוצמת המשבר. שילוב הטעויות היה יכול לדרדר אותה לתהום עמוקה הרבה יותר. אולי היא עוד תגיע לשם. וזה עצוב, כי קאנטה וכריסטנסן ראויים למזל שונה ב-180 מעלות.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק