כאשר אתה בוחר להמר על ספורט, כל ספורט, לא משנה אם זה כדורגל, כדורסל, חץ בקשת או ווטאבר, יש כמה חוקי אצבע שצריך לזכור ולעבוד לפיהם. כשלא לוקחים אותם בחשבון, נופלים על הפרצוף ומפסידים כסף.
אם מדברים על פלייאוף ה-NFL על אחת כמה וכמה, ולכן הנה הדברים שצריך לזכור בעקבות תוצאות השבוע שעבר. אף על פי שהצלחתי לצאת מהסיבוב עם 2:2, עמידה בכללי האצבע היתה מביאה אותי ל-0:4 ומאזן הימורים כמעט מושלם מתחילת הפלייאוף. אז הנה החוקים שצריך לזכור כשהעונה האמיתית מתחילה.
חוק מספר 1: לעולם אל תהמר נגד טום בריידי, ביל בליצ'יק והפטריוטס במשחק בית בפוקסבורו בינואר. פשוט לא. אל תספר לעצמך סיפורים שהנה פיליפ ריברס ישנה סוף סוף את הנראטיב וינצח את ברייידי לראשונה בקריירה. יש סיבה לכך שהוא מעולם לא הופיע בסופרבול.
חוק מספר 2: אל תשכח לעשות DELETE על כל המשחקים שצפית בהם בסוף השבוע שלפני, רק כדי להיזכר שזה כלל לא רלוונטי לשבוע שאחרי. הפלייבוק שונה לחלוטין, המאצ'-אפים אחרים לגמרי ואנדרו לאק נגד הצ'יפס זה לא לאק נגד יוסטון טקסנס. ה-BODY OF WORK של קנזס סיטי ופטריק מהומס בעונה הרגילה היה צריך לשכנע מספיק כדי לקחת אותם מול הקולטס. אני העדפתי לראות את הצד השלילי של אנדי ריד וכל הדברים שמנעו ממנו להגיע ליותר בפלייאוף מאשר מה שמגיע לו. השבוע אני אנסה לתקן ונראה לאן זה יביא אותי.
חוק מספר 3: לעולם אל תהמר תחת השפעה של אמוציות או הרצון שלך לראות קבוצה מסויימת מנצחת או מכסה את הליין. גם אם תשכנע את עצמך שללאק וריברס מגיע להיות בסופרבול ראשון בקריירה ולזכות בטבעת. זה לא ישנה את העובדה ששניהם שיחקו מול קבוצות עדיפות, כולל מול השושלת הגדולה ביותר בתולדות ה-NFL.
מאזן מצטבר עד כה: 1:3:4 (בחסות ה-PUSH של דאלאס מול סיאטל) ועכשיו המטרה לעשות 3 מ-3 במשחקי גמרי החטיבות ובסופרבול. אני ממש מקווה לעשות סוויפ השבוע.
ראשון, 22:05, ניו אורלינס סיינטס (מינוס 3.5) נגד לוס אנג'לס ראמס
ערב הגמרים של החטיבות הוא הערב שאני הכי אוהב בעונת הפוטבול. אפילו יותר מהסופרבול. לפני המשחק הגדול אני יודע שאחריו נצטרך לחכות כמעט שמונה חודשים כדי לקבל שוב לוורידים את הספורט הגדול מכולם. אחרי שהערב הקרוב יסתיים ממתין לנו עוד משחק אחד, כך שיש לנו למה לצפות, והתחושה הרבה יותר טובה.
ערב ראשון של הגמרים, שזכור לי מכולם בשנים שאני צופה בפוטבול, היה כשביקרתי אצל חבר ילדות בטורונטו אחרי עונת 1998. דנבר ברונקוס של ג'ון אלוויי דילגה מעל ניו יורק ג'טס של ויני טסטוורדה במשחק שהיה קשה יותר מהמצופה. הג'טס הובילו 0:10 עם תחילת הרבע השלישי, לא לפני שאלוויי הוביל את הקאמבק וניצח את המשחק 10:23.
במשחק השני מינסוטה וייקינגס הפייבוריטית, שסיימה את העונה הרגילה במאזן 1:15 ושברה את שיא הנקודות לעונה, הצליחה שוב לחרבן את הפלייאוף עם הפסד ביתי קטסטרופלי לאטלנטה פאלקונס. הקבוצה המלהיבה בראשות רנדל קנינגהאם, רנדי מוס, כריס קרטר ורוברט סמית, ושאומנה על ידי דניס גרין עליו השלום, הפסידה את המשחק בצורה אכזרית, אחרי שהבועט המצוין שלה, גארי אנדרסון, החמיץ שער שדה מ-39 יארד בלבד קצת יותר משתי דקות לסיום המשחק, כשהווייקינגס מובילים בשבע נקודות. ללמדכם שהחטאות אכזריות של בועטים ממרחקים קצרים יחסית ליוו אותנו משחר ימי היסטוריית הפלייאוף. הפאלקונס השווו בדרייב הבא והמשחק הלך להארכה. אטלנטה נשענה על הבועט הדני מורטן אנדרסון, שהעניק לה את הניצחון המפתיע בבעיטה מ-38 יארד.
זה הפך את הסופרבול למשחק פורמלי בלבד ואלוויי זכה בטבעת השנייה שלו (מבחינתי הוא הקוורטרבק הכי גדול שראיתי בחיי, עם כל הכבוד לבריידי, מונטנה, מארינו, מאנינג וכל מי שתרצו לשים ברשימה. הוא לקח את דנבר לבד על הגב לחמישה משחקי סופרבול, קיבל על הראש בשלושת הראשונים, לפני שסיים את הקריירה עם שני נצחונות רצופים במשחק הגדול).
תכלס, מה שלאס וגאס אומרת הוא שיש לנו כאן משחק שקול לחלוטין ושלוש הנקודות וחצי הולכות לסיינטס בגלל יתרון הביתיות. למרות שלושת חוקי האצבע, אני חייב להתייחס למה שניו אורלינס הציגה במשחק האחרון נגד האיגלס. אין ספק שהחלודה והעובדה שההרכב הראשון לא שיחק במחזור האחרון ולאחר מכן גם נח שבוע, השפיעה לרעה על החדות של דרו בריס וההתקפה בתחילת המשחק. פילדלפיה קפצה ליתרון מהיר ברבע הראשון והסיינטס נאלצו להחזיק בשיניים ברבע האחרון כדי לראות את ניסיון הקאמבק של ניק פולס נעצר באינטרספשן שובר לב. כך התעופפה לה הסינדרלה האחרונה שנותרה בפלייאוף הזה.
שתי הקבוצות נפגשו בשבוע התשיעי של העונה, במשחק שהפך לשוטאאוט בין שתי התקפות נהדרות. בסיומו של דבר הסיינטס ניצחו 35:45, וזאת הסיבה שהם מארחים את המשחק הזה בסופרדום הביתי שלהם ולא נוסעים ללוס אנג'לס לשחק בקולוסיאום העתיק. למרות העובדה ששתי הקבוצות שקולות מאוד, מדובר ביתרון משמעותי עבור הסיינטס, בעיקר בזכות הרעש המטורף שהקהל שלהם ייצר בכל פעם שג'רד גוף יגש לקו ההתנגשות.
הסיינטס הפסידו העונה פעמיים בבית, במחזור הראשון לטמפה ביי באקנירס ובמחזור האחרון במשחק פורמלי בלבד לקרוליינה פנת'רס, כך שדה פקטו קשה מאוד לנצח אותם בניו אורלינס. הראמס, לעומת זאת, סיימו את העונה עם רקורד נהדר בחוץ, 2:6, ואחרי המשחק הראשון הם בהחלט מרגישים פספוס, כשנכנעו רק אחרי שמייקל תומאס תפס כדור עומק מבריס והפך אותו לטאצ'דאון של 72 יארד. המפלצת סיים את המשחק עם 12 תפיסות ל-211 יארד. שובו של אקיב טאליב להרכב (אחרי שהיה פצוע במפגש הראשון) צפוי להיות משמעותי מאוד אם לראמס יש מחשבות לעצור את תומאס, ונראה כי הוא צפוי לשמור עליו אחד על אחד ברוב הפעמים שיתייצבו משני צדי המגרש.
בצד ההגנתי הסיינטס עשו עבודה טובה מאוד בשבוע שעבר נגד האיגלס. אחרי שהתאוששו מהפתיחה החזקה של פילדלפיה, ההגנה המשופרת החזיקה את האיגלס ללא נקודות עד סוף המשחק. לא משימה פשוטה כשבצד השני ניצבת האגדה שהיא ניק פולס. מול הראמס ומשחק הריצה המפלצתי בראשות טוד גרלי יהיה לניו אורלינס הרבה יותר קשה.
האקס פקטור של הראמס במשחק מול הקאובויס היה סי.ג'יי. אנדרסון, שנאסף מהרחוב, תרתי משמע, לפני מספר שבועות אחרי שגרלי נפצע, ורץ את נשמתו במשחק מול דאלאס. הוא סיים אותו עם 123 יארדים ושני טאצ'ים ב-23 נשיאות כדור. גרלי עשה את שלו עם 115 יארד וטאצ' ויהיה מעניין לראות כיצד ההגנה נגד הריצה של ניו אורלינס תתמודד עם הסיטואציה.
המהלך המשמעותי ביותר של הסיינטס נגד האיגלס היה הדרייב הבלתי יאמן שחלב כמעט 12 דקות מהשעון ברבע השלישי והסתיים בטאצ'דאון של תומאס, אשר החזיר את היתרון לניו אורלינס ושינה לחלוטין את המומנטום של המשחק. המשחק של הראמס מול דאלאס לא היה צמוד כמו שהתוצאה אולי מצביעה. לוס אנג'לס שלטה לחלוטין במשחק בעקבות משחק הריצה האדיר וגוף לא עשה יותר מדי במשחק האווירי, כשהוא מסיים עם 186 יארד בלבד. נגד הסיינטס נראה לי שזה לא יספיק.
אז איך מהמרים על משחק כזה? הלב רוצה את בריס, השכל אומר שלראמס יש סיכוי לא רע בכלל ואם חיי היו תלויים בכך, אני חושב שאין ברירה אלא לקחת את ניו אורלינס בבית עם ניצחון של 4 נקודות ומעלה, ולקוות שבריס ילך כל הדרך לטבעת השנייה שכל כך מגיעה לו.
הלילה שבין ראשון לשני, 1:40: קנזס סיטי צ'יפס (מינוס 3) נגד ניו אינגלנד פטריוטס
גם כאן קובעי הליינים בווגאס אומרים שמדובר ב-PUSH עם 3 נקודות בונוס לקבוצה הביתית. איצטדיון 'ארוהד' בקנזס סיטי נחשב כמעוז הביתי המובהק ב-NFL. לא שזה עזר לקבוצה האדומה בהיסטוריית הפלייאוף המעוטרת אך המאכזבת שלה. אנדי ריד והצ'יפס שברו את הנאחס אחרי 25 שנות בצורת במשחקי הפלייאוף הביתיים של הקבוצה, כשניצחו את הקולטס בחצי הגמר של החטיבה. פטריק מהומס הוכיח שאחרי עונה מופלאה הוא גם יודע לדלוור בפלייאוף.
ריד ניהל משחק פלייאוף למופת, כולל שני הימורים על מהלכים של דאון רביעי כדי לשבור את רוחם של הקולטס. אבל אם בשבוע שעבר הוא נתקל במאמן חסר ניסיון פלייאוף, פרנק רייך מהקולטס, הפעם עומד מולו על הקווים המאמן הגדול בהיסטוריה, ביל בליצ'יק, שלא מתכוון לעשות שום טעויות בניהול המשחק שלו. מאז הגיע ריד לקנזס סיטי ב-2013, המאזן שלו נגד בליצ'יק עומד על 2:2. גם שתי הקבוצות הללו נפגשו מוקדם יותר העונה, במשחק שהסתיים בניצחון של ניו אינגלנד בפוקסבורו 40:43 אחרי דו קרב הירואי בין שני הקוורטרבקים הנהדרים האלה.
ניו איגנלנד מגיעה אחרי עונה בינונית בסטנדרטים שלה. מאזן הבית שלה היה מושלם כרגיל, 0:8 אבל בחוץ הפסידו הפאטס חמישה משחקים וניצחו שלושה בלבד. מדובר בהופעה שמינית ברציפות של הקבוצה בגמר ה-AFC, אבל כשבריידי צריך לנצח בחוץ בגמר החטיבה המאזן שלו עומד על שני ניצחונות ושלושה הפסדים, כולל פעמיים מול דנבר ברונקוס, עוד קבוצה מהבית המערבי של ה-AFC. הרבה יותר קל לפטריוטס כשהדרך לסופרבול עוברת בפוקסבורו.
הפעם ניצבת מול הגדול מכולם קבוצה עם מומנטום מטורף, שהורידה את הקוף מהגב אחרי הניצחון בשבוע שעבר, ועם קוורטרבק שנראה כיורש הראוי בחטיבת ה-AFC אחרי שבריידי יתלה את הנעליים. בשבוע שעבר ראינו את הקליניקה של בריידי ובליצ'יק אחרי שבוע המנוחה, כשחיסלו את הצ'ארג'רס כבר ברבע הראשון.
שתיים מחמש ההתקפות היעילות בליגה צפויות לנפק לנו משחק עם הרבה נקודות והרבה מהלכים של בריידי לאדלמן וגרונקובסקי מצד אחד, כשבצד הנגדי נראה את מהומס מחלק כדורים לטייריק היל הבלתי נגמר ולטייט אנד המצוין טרוויס קלסי. אנו צפויים לראות גם כאן מאצ' אפ של עבר ועתיד, עם הטייט אנד האימתני גרונק בשלהי הקריירה שלו, מול השחקן שכבר עכשיו עושה עבודה נהדרת בעמדה ובהחלט ממשיך את דרכו של טוני גונזאלס האגדי, באחת הפוזיציות ההתקפיות החשובות ביותר בפוטבול.
קלסי והיל הזיזו את השרשראות בשבוע שעבר ויהיה מעניין לראות איזה מערך הגנתי מכינים הפטריוטס כדי לעצור את המכונה המשומנת של הצ'יפס. מהצד השני נראה שלא משנה מי לובש את מדי הרץ האחורי בניו אינגלנד, הוא תמיד יעשה משחקים מטורפים של 3 ו-4 טאצ'ים במשחק. הפעם זה היה סוני מישל, אבל כשג'יימס וייט תופס 15 מסירות במשחק (ל-97 יארד מול הצ'ארג'רס), לצ'יפס צפויים הרבה מאוד כאבי ראש בצד ההגנה. למרות זאת, יש לציין שהחוליה המושמצת הופיעה ועוד איך למשחק מול הקולטס וסגרה את הקבוצה החמה בליגה על 13 נקודות בלבד.
הפעם האחרונה שבה הפטריוטס היו אנדרדוג במשחק היתה בשבוע הראשון של עונת 2016, ובשש הפעמים שהיו אנדרדוג בחמש השנים האחרונות הם ניצחו בחמישה משחקים, כך שמדובר בנתון חשוב מאוד בדרך לבחירת המנצחת במשחק. אף על פי שאני ממש רוצה לראות את בריידי נגד בריס בפעם האולי אחרונה שלהם בקריירה, ובסופרבול שבו הגיל המצטבר של שני הקוורטרבקים הפותחים צפוי להיות הגבוה ביותר (81), יש לי הרגשה חזקה שמהומס ימשיך את המסע המופלא שלו, תוך שהוא מסייע לאנדי ריד להגיע לסופרבול השני בקריירה שלו. אם לא אחרי עונה של 50 טאצ'ים אז מתי?