סרט איטלקי: עלייתה המחודשת של בארי מהליגה הרביעית באיטליה

בווידאו: טור דעה של מתן בכור על שוערים

אומרים שאנשים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה חיים תמיד בשני עולמות מקבילים. כל רגע במציאות - צחוק, שמחה, עצב, כעס, געגוע - הם מעבירים בראש טרנספורמציה מלאה שבסופה הדמיון שלהם מספק הצצה קטנה לאיך זה היה נראה על גבי המרקע. הם מחפשים סיפורים, רגעים, דרמות בחיים האמיתיים - ועושים להם גרסת מסך. קבוצת הכדורגל של בארי והאירועים שעברו עליה בשנים האחרונות הם נושא מרתק לסרט, ככה שהרכישה של המועדון מדרום איטליה על ידי אאורליו דה לאורנטיס, מפיק הסרטים ההוליוודי והבעלים האקסטרווגנטי של נאפולי - אינה מפתיעה כלל.

לרכישה עצמה קדמו כמה אירועים. התרנגולים גרסת איטליה הורדו בקיץ האחרון לסרייה D בעקבות בעיות כלכליות. מועדון מפואר עם בסיס אוהדים רחב ובן 111 שנה ירד לראשונה בהיסטוריה שלו לליגה הרביעית, שהיא למעשה הליגה החובבנית הגבוהה ביותר ומחולקת לתשעה בתים לפי מחוזות. באוגוסט האחרון עוד היו תקוות לאוהדי הקבוצה הבכירה של מחוז פוליה, לראות אותה בכל זאת שורדת בסרייה B. מאזן החובות של הקבוצה איים להטביע אותה - כפי שאכן עשה לבסוף - אך באותם ימי קיץ התקווה אחזה בכולם, כאשר אנדראה רדריזאני, הבעלים של לידס מליגת המשנה באנגליה, שקל השקעה בקבוצה. 3 מיליון יורו שתיכנן להזרים לקבוצה יחד עם יזם מקומי, פרדיננדו נאפולי, היו מקנים להם 68% מהבעלות במועדון ובארי הייתה נשארת בליגה השנייה.

"בימים האחרונים שקלנו ברצינות לרכוש את המועדון", אמר רדריזאני בהודעה בה הכריז כי העסקה לא תצא לפועל וכל התקוות של האוהדים נמוגו כלא היו. "לצערנו, לחץ הזמן שנכפה עלינו מההתאחדות האיטלקית לצד הסיכון הכרוך בעסקה, גרמו לנו לוותר על ביצועה. אני מקווה שהקבוצה תצליח לשרוד ולהעניק שמחה לתושבי העיר הזאת". רק כדי לסבר את האוזן, רדריזאני הוא איש עסקים איטלקי שמחזיק רשת של ערוצי ספורט באנגליה, אבל מעל הכל הוא ידוע באהדתו ליובנטוס. ובכל זאת, רצה לעשות מעשה משה חוגג, ולרכוש קבוצה מדרום איטליה שבמאפייניה היא מנוגדת לחלוטין לגברת הזקנה. "יותר משאני אוהד יובנטוס, אני אוהב כדורגל ובארי חשובה לכדורגל", הסביר.

נחזור לדה לאורנטיס. המולטי מיליונר שנולד ברומא אבל ליבו משך אותו לדרום האיטלקי חם המזג, הוא אולי הדמות הבולטת ביותר בסצנת הקולנוע באיטליה, וזו לא פעם ראשונה שהוא מזהה הזדמנות לקחת מועדון עבר שוקע ולהחזיר אותו לקדמת הבמה. לייצר קתרזיס לסיפור מלא טלטלות. ב-2004 הפרטנופיי עוד היו בליגה השלישית עם חובות של יותר מ-30 מיליון יורו וללא כל תקווה לעתיד טוב יותר. דה לאורנטיס שילם לנושים, לקח את הבעלות על הקבוצה ובתוך שמונה שנים הקבוצה איתה דייגו מראדונה מזוהה יותר מכולן, העפילה לליגת האלופות. בבארי חולמים כעת על תרחיש דומה.

"אנחנו נתחיל במגרשים של חול, אבנים ואדמה, אבל נחזור למקום אליו אנחנו ראויים", אמר אנטוניו דקארו ראש העיר לאחר שהודיע על מעבר הקבוצה לידי דה לאורנטיס. לפי החוק האיטלקי, כאשר קבוצה פושטת רגל היא יורדת לליגה החובבנית הראשונה - סרייה D, נאלצת לשנות את השם שלה במקצת וההכרעה לידי מי היא תעבור נתונה בידי ראש העיר. "אאורליו ואני כנראה נתווכח הרבה, כי הוא בן אדם לא קל, אבל זה אומר שהוא גם אמיתי. אולי משוגע קצת, אבל אמיתי", אמר דקארו. דה לאורנטיס לא היה היחידי לנסות לרכוש את המועדון, כאשר גם אורבנו קאירו הבעלים של טורינו וגם קלאודיו לוטיטו הבעלים של לאציו חשקו בו, אבל הבחירה בדה לאורנטיס היא ככל הנראה בעקבות סיפור ההצלחה הדומה שהנהיג בנאפולי.

בארי, שהתהדרה בעבר בשחקנים מהטופ האיטלקי כמו ג'יאנלוקה זאמברוטה, לאונרדו בונוצ'י ומרקו די ואיו, יצאה לדרך חדשה. דה לאורנטיס החליט לתת לבן שלו, לואיג'י, את ההזדמנות להנהיג את הקבוצה ממעמקי הליגה הרביעית. הבן שהלך בדרכי אביו והפך גם הוא למפיק סרטים מצליח בעצמו, הגיע עם לא מעט שאיפות. "הפרויקט של בארי חשוב לי במיוחד וכדי שבאמת נצליח להקים את הקבוצה הזו מההריסות, אני אעבור גם לגור בעיר לתקופה מסוימת, כך שאוכל ללוות את התהליך מקרוב", אמר, ועכשיו גם מבצע.

הקבוצה, שנאלצה במסגרת הפירוק והירידה לסרייה D להיפרד ממרבית שחקני הסגל שלה בעונה הקודמת, בחרה ללכת בקו צעיר ולתת הזדמנות לשחקני הבית של הקבוצה לצד צעירים מוכשרים אחרים מקבוצות קטנות יותר באזור. "הבחירה הזו אינה מקרית, היא מתוכננת", הסביר דה לאורנטיס. "לתת לילדים בני 18 את הצ'אנס לשחק במותג כמו בארי, מועדון אמביציוזי עם עבר מפואר מאחוריו, בוודאי ייתן להם את המוטיבציה לעשות הכל כדי להצליח".

ואכן, החזון של דה לאורנטיס הבן קורם עור וגידים, בינתיים בהצלחה יתרה. לאחר 19 מחזורים, התרנגולים ניצבים בראשות הטבלה של בית I בסרייה D, בדרך הבטוחה לעליית ליגה בסיום העונה. בסגל הקבוצה לא פחות מתשעה שחקנים שעוד לא מלאו להם 20, חמישה מהם גם שחקני הרכב. "אם פארמה עשו זאת בשלוש עונות, אין סיבה שגם אנחנו לא נעשה זאת", אומרים אוהדים של הקבוצה ובטוחים ש"המומחה הכי גדול בכדורגל האיטלקי הוא הפטרון שלנו, הוא מביא איתו גם איתנות כלכלית וגם הצלחה במגרש".

מערכת היחסים שנרקמה בין דה לאורנטיס, לואיג'י ואאורליו, לבין האוהדים - היא בהחלט מיוחדת. "אנחנו צריכים יותר מהכל את התמיכה שלכם בתהליך הזה, זו מטרה משותפת עבור כולנו להחזיר את בארי למקום אליו היא ראויה", פנה לואיג'י לאוהדים. "אנחנו קהילה וכולם צריכים לקחת חלק". המועדון יצא בקמפיין מנויים בתחילת העונה שהפך לוויראלי ובעקבותיו נרכשו 11,000 מנויים, כאשר הממוצע בליגה הרביעית עומד על קצת פחות מ-2,500 אוהדים למשחק. העיר שוב נצבעה באדום ולבן, כשגם האצטדיון המקומי סן ניקולה עבר שיפוץ, כי "אנחנו רק נלך ונגדל, וכדי לארח קבוצות רציניות יותר צריך שיהיה לנו בית ראוי", כפי שהגדיר זאת דה לאורנטיס.

ואם כל זה, הרנסנס של בארי צפוי להיתקל בקושי דווקא ממקור לא צפוי, כי ייתכן שהבעלים שנכנס לכולם ללב לא חולק איתם באמת את אותן שאיפות. אחרי שראה את יובנטוס מייצרת קבוצת בת שמשחקת בסרייה C ובה כל השחקנים הם עד גיל 23, יכול להיות שדה לאורנטיס מתכנן שימוש דומה בבארי הקטנה. "לא יכול להיות", כתב ויטורה לונגיאטו בלוגר אוהד הקבוצה, "אנחנו באמת חשובים לו". אם לא די בחשש הזה, ההתאחדות האיטלקית אוסרת על בעלות כפולה בשני מועדונים באותה ליגה, כך שגם העפלה לסרייה A תעורר צורך בשינוי. קצת כמו פילגש שרוצה את המאהב שלה רק לעצמה, בארי תילחם על תשומת הלב של דה לאורנטיס, אבל בינתיים היא נהנית מהאהבה שהוא מרעיף עליה, כל עוד היא יכולה.