איש אורוגוואי פותח מסעדה בסידני שבאוסטרליה, מעסיק מלצרית ספרדייה ובסופו של דבר השניים מתחתנים ונולד להם ילד עם מבטא אוסטרלי לחלוטין. נשמע כמו בדיחה? ובכן זה סיפור חייו של אלכס דה מינור, שיפגוש הלילה (בין חמישי לשישי) את רפאל נדאל בסיבוב השלישי של אליפות אוסטרליה הפתוחה.
דה מינור, שיחגוג 20 בעוד חודש, הוא האח הבכור מבין ארבעה (אח ושתי אחיות) והיה בן חמש בלבד כשהמשפחה עברה מסידני לאליקנטה שבספרד. שמונה שנים לאחר מכן, חזרה המשפחה לסידני לשלוש שנים ואז שבה לספרד בשנית. "עברנו לספרד בגלל העסק של ההורים שלי", סיפר הטניסאי לאתר ה-ITF בספטמבר 2015, "הייתה לנו מסעדה בסידני שנסגרה אחרי 23 או 24 שנה. זה גרם לנו לעבור לספרד ולפתוח עסקים חדשים. בספרד הייתה לאבא שלי רשת מכונים לשטיפת רכבים".
דה מינור עצמו דובר אנגלית במבטא אוסטרלי, ספרדית שוטפת וצרפתית. בבית משפחת דה מינור תמיד דיברו באנגלית כדי שאחיותיו הקטנות לא ישכחו את השפה. למה בסופו של דבר בחר לייצג את אוסטרליה ולא את ספרד? "תמיד החשבתי את עצמי כאוסטרלי כי נולדתי כאן ותמיד אהבתי את המורשת של הטניס האוסטרלי ורציתי להיות חלק ממנו. זה גם מצב מורכב כי כשחזרתי לאוסטרליה בגיל 13 התגעגעתי לספרד והיה לי קשה. אבל התרגלתי לזה ואהבתי את זה. אני עדיין מרגיש קצת קרוע".
דה מינור התחיל ללמוד טניס כבר כשהיה בן שלוש באוסטרליה ולאחר מכן המשיך בזה גם בספרד אצל אדולפו גוטיירס, שמאמן אותו עד היום. הוא נחשב לכישרון גדול מגיל צעיר וכבר בספטמבר 2015, כשהוא בן 16 הצליח להגיע עד לחצי הגמר הגמר באליפות ארצות הברית לנוער. ארבעה חודשים לאחר מכן הגיע לחצי הגמר באליפות אוסטרליה לנוער וזכה בטורניר הזוגות ובווימבלדון 2016 הגיע עד הגמר כשהוא מפסיד שם בשלוש מערכות לדניס שפובאלוב הקנדי.
2018 הייתה שנת הפריצה הגדולה של דה מינור, שהצליח להגיע לגמר בתחילת השנה בסידני ולאחר מכן גם בוושינגטון והפסיד בשני המקרים. בנוסף, הוא הצליח לעלות לסיבוב השלישי בווימבלדון (שם הפסיד לרפאל נדאל) ובאליפות ארצות הברית (שם שמט יתרון של שתי מערכות בדרך להפסד 4:6, 3:6, 6:3, 6:4, 7:5 כואב מאוד מול מארין צ'יליץ'.
דה מינור הוא 1.83 מטר עם נעליים, מה שנחשב לא גבוה במיוחד בטניס של ימינו כשטניסאים כמו סשה זברב (1.98 מטר) נמצאים בטופ העולמי. לכן, האוסטרלי אימץ לעצמו את סגנון המשחק של אליל נעוריו והמנטור שלו היום, לייטון יואיט. טניסאי העבר, שמכנה את דה מינור "מיני מי", אירח בביתו בשנה שעברה את הטניסאי הצעיר כדי להכין אותו לעונה. בינואר 2018 אנדי מארי התרשם מדה מינור וצייץ: "הלוואי שהייתי בוגר כמו אלכס דה מינור במגרש, איזו גישה נהדרת! אני אוהב לצפות בו משחק".
גם אנדי מארי פרגן
דה מינור התרגש מהציוץ ואמר בראיון ל"דיילי טלגרף": "אני לא מאמין", על שיתוף הפעולה שלו עם יואיט הוסיף: "זה מדהים. הערצתי כשגדלתי. הוא מנטור נהדר. הרבה ממה שהוא עושה גורם לי להאמין בעצמי ושאני שייך לרמות הגבוהות. זה חשוב בגילי, אתה חייב להאמין שמגיע לך להיות איפה שאתה נמצא. אתה צריך לדחוף כל הזמן כדי להתקרב לרמה של החבר'ה שבטופ".
בווימבלדון בשנה שעברה זכה דה מינור לאזכור מרגש נוסף מבחינתו בטוויטר כשהשחקן האוסטרלי יו ג'קמן כתב: "ניצחון אדיר שד! (Demon זה הכינוי שלו במעין משחק מילים על דה מינור והיכולת שלו במגרש)". דה מינור טוען שהמהירות האדירה שלו, שהקנתה לו את הכינוי כאמור, היא לא כישרון מולד, אלא משהו שרכש עם השנים. "בגיל 15 הייתי מגושם, היו לי רגליים גדולות ועבודת הרגליים שלי לא הייתה טובה. הייתי ממש לא מהיר", הוא הודה באותו ראיון לטלגרף, "אחר כך אני לא יודע, זה פתאום הגיע. אני חושב שזה נולד מהרצון שלי לא לוותר על אף כדור ואף חבטה. לאט לאט הצלחתי להגיע לכדורים בצורה טובה ונוחה, אותם כדורים שלפני כן בקושי הייתי נוגע בהם. בגלל שאין לי הרבה נשקים בולטים, אני חייב להשתמש במהירות שלי".
עניין חשוב נוסף עליו שם דה מינור את הדגש במהלך הקריירה שלו הוא הפן המנטאלי. בניגוד לאוסטרלים צעירים אחרים כמו ניק קיריוס וברנרד טומיץ', שעוברים משערוריה לשערוריה, מברדק לברדק, דה מינור הוא ילד טוב שלמרות הבייבי פייס שלו מתנהג בבגרות יחסית לגילו, גם במגרש וגם מחוצה לו. את הקרדיט לכך הוא נותן לפסיכולוג איתו הוא עובד: "אתה צריך להתמודד עם המון מצבים קשים בטניס והעבודה שלי עם הפסיכולוג עשתה הבדל עצום עבורי", הוא סיפר, "אני מתקשר אליו לפני כל משחק וכשאני בספרד אני נפגש איתו. זה בעיקר עוזר לי להתמודד עם רגשות שאני מרגיש לא נוח להתמודד איתם, אם אני מתרגש מדי או עצבני מדי. טניס הוא ענף קשה, שנה ארוכה, המון משחקים, המון נסיעות. זה לא קל מנטאלית ולכן להיות חזק מנטאלית זה כל כך חשוב. זה לא בא בקלות ובגלל זה אני צריך לעבוד קשה".
הסטורי של ניק קיריוס
בתחילת 2019 הצליח דה מינור לזכות בתואר הראשון בקריירה שלו ועשה את זה במקום לא אחר מאשר סידני עם ניצחונות מול טניסאים ותיקים ואיכותיים כמו ז'יל סימון ואנדראס ספי בחצי הגמר ובגמר. בדרך לתואר, אגב, הוא לא שמט אפילו מערכה אחת בחמישה משחקים.
אחרי הניצחון הקשה מול הנרי לאקסונן השוויצרי בסיבוב השני באוסטרליה - 4:6, 2:6, 7:6 (7), 6:4, 3:6 - והידיעה כי יפגוש שוב את נדאל שהדיח אותו בשנה שעברה באותו שלב בווימבלדון, אמר האוסטרלי בן ה-19: "אני בעמדה אחרת עכשיו, כזו שאני לא רגיל להיות בה, זה הגיע משום מקום. בינתיים זו שנה מדהימה בשבילי, אני נהנה מכל שנייה. אני מנסה להתרכז בעצמי, לעלות למגרש ולשחק הכי טוב שלי וליהנות. שום דבר לא השתנה".
דה מינור הוא עכשיו האוסטרלי הבכיר בדירוג (29 כשאחריו ג'ון מילמן ב-37 בעולם) וגם היחיד שנראה כי יכול לספק יציבות והצלחות לאורך שנים עבור אומה שכל כך אוהבת את המשחק ולא חוותה הישג משמעותי מאז הזכייה של לייטון יואיט בווימבלדון 2002. דה מינור טוען שיחסיו עם קיריוס וכל הטניסאים האוסטרלים טובים, אבל אולי העניין הזה ישתנה אחרי שקיריוס העלה באינסטגרם תמונה של יואיט במשחק של דה מינור וכתב: "במשחק של מי הוא צופה?" עם האופציות "דמון" ו"אף אחד". קיריוס בעצם ביקר את יואיט שלא הלך גם למשחקים של מת'יו אבדן ומילמן, שנערכו במקביל.
דה מינור, שהתחיל את 2018 כמדורג 208 בעולם, לא נותן לכל הרעש וההמולה מסביב לבלבל אותו ושומר על אנרגיות גבוהות מאוד, כמו שהראו החגיגות שלו אחרי הניצחון מול לאקסונן. לקראת המשחק מול נדאל הוא אמר: "אני מרגיש שלמדתי המון מהמשחק בו הפסדתי לו בווימבלדון. אני ממש מחכה ליהנות ולשחק מולו שוב. אני חושב שצריך להבין שהרבה דברים שאני עובר הם חוויות שילמדו אותי. כבר שיחקתי נגד רפא, כך שכל החוויה של לשחק נגדו לא תהיה חדשה בשבילי. אני מקווה שהפעם אוכל להיות רגוע יותר, להתרכז בעצמי ולנסות לשחק טניס טוב. אני משחק טניס מצוין השנה. העובדה שניצחתי כל כך הרבה נותנת לי ביטחון ואני מקווה שאוכל להמשיך במומנטום הזה. ברור שנגד רפא זה הולך להיות משחק מיוחד מאוד עבורי".
