"יום שני השחור" ב-NFL תובע תמיד ראשים, והפעם מסתכם המספר בשישה. טוד בולס מניו יורק ג'טס, ואנס ג'וזף מדנבר, אדם גייז ממיאמי, סטיב ווילקס מאריזונה, דירק קוטר מטמפה ביי ומרווין לואיס מסינסינטי יצטרכו למצוא עבודה חדשה.
מכל השמות, המעניין ביותר הוא ללא ספק זה של לואיס, שעוזב את הבנגאלס אחרי 16 עונות ללא ניצחון בפלייאוף. שבע פעמים, כמעט חצי מהקדנציה, לואיס הצעיד את הקבוצה לינואר, ובכל פעם הודח מחדש כבר בשלב הוויילד-קארד. בכך המורשת שלו מצטרפת לזו של מאמנים דוגמת מרטי שוטנהיימר, שידעו לנצח בעונה הרגילה אבל לא מסוגלים לעשות את זה בפלייאוף.
סינסינטי של לואיס מעולם לא הייתה מתחרה אמיתית על התואר, לא גידלה תחתיו חוט שדרה. מי שהיה האיש שהעמיד את אחת ההגנות המפלצתיות בהיסטוריה, זו של בולטימור רייבנס של תחילת המילניום, הוכיח חוש שרידות מעולה, אבל לא הטביע חותם משמעותי כמאמן ראשי. למעשה, לואיס דאג להנציח את המורשת של ה"קבוצה שממשיכה לשבור שיאים של חוסר אפקטיביות", כפי שהגדירו כלי תקשורת באוהיו.
לואיס יהיה בן 60 עם תחילת עונת הפוטבול הבאה. עדיין יש לו מה לתרום, אבל לא בסינסינטי. אחרי לא מעט שנים, גם הבנגאלס הבינו את זה ואולי יביאו את האיש שיצעיד אותם קדימה, אם כי בהסתמך על ההיסטוריה שלהם, סימן השאלה גדול.
אולי זה רק משבר קטן. ואולי לא
עם כל הכבוד לפיטורי המאמנים, הסיפור הגדול של השבוע מגיע מפיטסבורג. הסטילרס הציגו קריסה מפוארת, כשממאזן 2:1:7 צנחו ל-6:1:9 ויראו את הפלייאוף מהבית.
מי שלקח את אובדן ההזדמנות לסופרבול הוא אנטוניו בראון, אחד התופסים הטובים ב-NFL, אם לא הטוב שבהם. ביום שלישי דיווח ה"פיטסבורג פוסט גאזט" כי בראון החמיץ אימונים בשבוע שקדם לניצחון על סינסינטי, זרק כדור על חבר לקבוצה והקבוצה לא רשמה אותו למשחק בגלל "פציעת ברך" פיקטיבית. הפוסט גאזט דיווח כי החבר לקבוצה שהיה מעורב במקרה הוא הקוורטרבק בן רות'לסברגר, שמצדו הגיב: "אין לי שום בעיות אתו, ואם היו, זה לא משהו שאני יודע עליו". עם זאת, הוא הודה שבראון לא הגיב להודעות הטקסט שלו.
הסיפור מורכב. על פי ג'ייסון לה-קנפורה מ-CBS, בראון ביקש טרייד מהסטילרס. הוא לא דרש לעזוב, אבל הודיע כי יעדיף לשחק במקום אחר. הסיבה לכך היא שהמאמן מייק טומלין "מתיישר יותר מדי עם רות'לסברגר".
כרגע האש קטנה וייתכן שתכבה בעתיד הקרוב. טרייד על בראון נראה בלתי אפשרי, מאחר שלשחקן חוזה של כ-20 מיליון דולר בכל אחת מהשנתיים הקרובות. מצד שני, מצב שבו השחקן לא מרוצה והקבוצה לא מרוצה ייצור סיטואציה שבה כולם מפסידים.
אינדיאנפוליס יצאה מהבור, עכשיו היא חולמת על הפסגה
בדרך כלל, שלב הוויילד קארד בפלייאוף הוא משמש כמנה פושרת לדבר האמיתי, סוג של טרום-פלייאוף. השנה הסיפור שונה, כשכל ארבעת המפגשים מבטיחים לא מעט אקשן. אין אף משחק שאפשר להצביע בו על מנצחת ברורה. אפילו שיקגו, שנמצאת בכושר נהדר, מארחת את פילדלפיה, ואנחנו כבר יודעים איך ניק פולס והחברים מגיבים כשהם בעמדת האנדרדוג.
אחד המשחקים המסקרנים יהיה הקרב השלישי העונה בין יוסטון לאינדיאנפוליס. אנדרו לאק חווה עונת רנסנס עם 4,593 יארד ו-39 טאצ'דאונים, כמעט שווה לשיא הקריירה שלו שעומד על 40. בצד של יוסטון, דשון ווטסון פרץ בעונתו השנייה והעמיד מספרים יפים של 4,165 יארד ו-26 טאצ'דאונים.
ליין ההימורים עומד על 2.5 לטובת יוסטון, לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהקבוצה הביתית כמעט תמיד פייבוריטית בפלייאוף. עם זאת, לטקסאנס יש היסטוריה לא מאוד מוצלחת בינואר והם נחשבים לקבוצה רכה. ב-9 בדצמבר הגיעו הקולטס ליוסטון וניצחו 21:24, עוד W קריטי בריצה המטורפת שלהם לפלייאוף.
אינדיאנפוליס, למי שלא זוכר, פתחה את העונה במאזן 5:1 והגיעה לינואר אחרי תקופה מפחידה של תשעה ניצחונות בעשרה משחקים. היא הקבוצה השלישית מאז איחוד הליגות שעושה את זה, אחרי סינסינטי ב-1970 וקנזס סיטי ב-2015. אחרי שלוש עונות של חוסר יציבות ופציעות, לאק חוזר לשחק בפלייאוף וינסה למשוך את המומנטום הנפלא הזה משחק ועוד משחק ומי יודע - אולי להגיע גם לאטלנטה.
