הפרט הכי מעניין במינוי של מרקו בלבול למכבי חיפה הוא לא המאמן. הרי מה זה מאמן במכבי חיפה בימינו? היום אתה בתפקיד, מחר אתה בוחן אופציות בליגה השלישית בווייטנאם. משרת האימון בכפר גלים כל כך נזילה, שסטיאווה בוקרשט של ג'יג'י בקאלי נראית לידה כמו ההסתדרות. לא, לא המאמן הוא הסיפור פה, אלא אורך החוזה שלו. אלה שתי המילים שהפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד ממכבי חיפה.
עונה וחצי.
אישים וספורטאים מכניסים אמירות לפנתיאון. הציטוטים האלה הולכים איתם, גם אם ייצגו מועדון מסוים. נניח, "עונה פיננסית" של גיורא שפיגל, ביטוי שגרם נזק קשה למורשת המפוארת שלו במכבי חיפה והפך לסמל לסיומה העגום של הקריירה. "עונה פיננסית" שייך לשפיגל, ה"עונה וחצי" החדש הוא כבר ביטוי שמייצג את מכבי חיפה עצמה, את המועדון. גיא לוזון, פרד רוטן, אלי גוטמן ועכשיו גם מרקו בלבול - כולם חתמו לעונה וחצי. במקומות אחרים חותמים לעונה, לשתיים, לחמש. לכפר גלים באים לעונה וחצי ברוטו.
אין כל משמעות למשך החוזה האמיתי של בלבול. סביר להניח שלא רבים במועדון ומחוצה לו מהמרים שהוא ישרוד עד סוף עונת 2019/20. זה לא בהכרח קשור לבלבול - כל מאמן שבא למכבי חיפה באמצע העונה מכניס את עצמו לבוץ טובעני מהרגע הראשון. הביקורת מבפנים גואה, הלחץ מחלחל וכשמגיע הקיץ אתה כבר שחוק לגמרי, אפילו שעל פי כל היגיון בריא מגיעה לך הזדמנות הוגנת. בעונה הבאה מגיע ההפסד הראשון ואז השני, במחזור ה-7 העסק כבר לגמרי לא יציב, עוברים עוד שבועיים-שלושה וביי ביי. נגמר הסיפור. זו לא השערה, זה נראטיב.
אין שום סיבה לחשוב שהפעם זה יהיה שונה. מכבי חיפה הרי יודעת מה תקבל מבלבול, ובעיקר מה היא לא תקבל ממנו. הקבוצה תנצח פה ושם, בלבול יפלרטט עם הפלייאוף העליון ויש סיכוי גבוה שגם יגיע אליו. הירוקים לא יקבלו כריזמה ובאספקט הכלכלי גם לא נהירת מנויים. מאבק על האליפות בעונה הבאה לא יהיה קיים אפילו בתאוריה. בלבול הוא מאמן לא רע, אבל לא כזה שישנה DNA של קבוצה.
ה"עונה וחצי" הזאת שוב עשויה להיות תקועה ליעקב שחר כמו עצם בגרון. אם יחליט לפתוח עם בלבול את העונה הבאה, יצהיר על כוונות צנועות של המועדון, מה שאומר אובדן מנויים. אם יילך בכל הכוח על יוסי אבוקסיס או מאמן אחר בעל שיעור קומה, כפי שרבים העריכו ועודם מעריכים, התדמית של מכבי חיפה, שגם ככה הגיעה למקומות לא רצויים, תינזק עוד יותר.
עם משרה מובטחת כמאמן הנבחרת הצעירה, בלבול לא יכול היה להסתפק בחוזה לחצי עונה. הוא דרש, ובצדק, יותר. מהצד של שחר, הוא לא היה מוצא מאמן שיסכים לבוא עד הקיץ, אבל גם לא יכול היה להשלים עם הנוכחות של איתי מרדכי על הקווים. ההיגיון מאחורי ההחלטה להחליף את מרדכי היה מקצועי, לא תדמיתי. שחר הרגיש שהקבוצה שלו מאבדת אחיזה. דבר אחד הוא להתגלגל עד סוף העונה עם מאמן חסר ניסיון וסמכות, אופרה אחרת היא לרוץ אתו כל הדרך לתחתית ולהסתבך במאבקי ירידה, מהם מכבי חיפה מאוד לא חסינה כרגע.
שחר כנראה לקח בחשבון שקיימת סבירות גבוהה שהוא משלם לעוד מאמן עבור שנת שבתון. לזכותו ייאמר שזה הכסף שלו ולכן הוא גם בעל הדעה, כשחייבים גם להעריך את היושר שלו (בניגוד לבעלים רבים אחרים, הוא משלם עד השקל האחרון בחוזה, ובאופן כללי הוא אדם מצפוני). ייתכן שבלבול, בניגוד לשלושת קודמיו, כן ימשוך עד יוני 2020, אבל לאור ממצאי העבר אין שום סיבה להאמין בכך. לכן כל הסיפור הזה מוזר, לפחות באספקט הכלכלי, משום שאין עוד עסק בעולם, ושחר יודע איך עובדים עסקים בעולם, שמשקיע במכוון בדמי אבטלה.