פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אין עוד מלבדו: למה אף כוכב לא רוצה להצטרף ללברון ג'יימס בלייקרס?

        בזמן שתופעת לברון ג'יימס תופחת לממדי ענק, נישת הסגן שלו נותרה בלתי מאוישת, וספק אם תאויש בקרוב. למה כולם נרתעים מהתפקיד הכי כפוי טובה ב-NBA, והאם זה מעיד יותר עליהם או עליו? יהונתן אליהו יצא לבדיקה בעקבות הכרזת המלחמה של קווין דוראנט

        אין עוד מלבדו: למה אף כוכב לא רוצה להצטרף ללברון ג'יימס בלייקרס?

        זה היה השבוע שבו לברון ג'יימס ודווין ווייד דגמנו זוגיות ספורטיבית מושלמת, וקווין דוראנט כיבה להם את האורות.

        "אני יכול להבין למה כוכבים אחרים לא רוצים לשחק עם לברון", הפתיע KD בראיון לבליצ'ר ריפורט, והעמיד את דו הקיום המלבלב של ג'יימס עם ווייד בקונטקסט הנכון. "זה תלוי באיזה סוג שחקן אתה. אם אתה קייל קורבר, הגיוני שתרצה לשחק איתו, כי אתה לא אופציה ראשונה בהתקפה בשום צורה, ואתה יכול בעיקר להרוויח מהנוכחות של לברון לצידך. אם אתה שחקן כמו קוואי לאונרד, לצוות אותך עם ג'יימס לא נשמע הגיוני במיוחד. קוואי אוהב את הכדור בידיים שלו, אוהב לשלוט בהתקפה, להכתיב את הקצב - ככה הוא משחק. ואת זה הוא לא יכול להשיג אם אתה באותה קבוצה עם לברון".

        על הדרך, תיבל דוראנט את דבריו גם בעקיצה לתקשורת, ובטענה ש"ללברון יש כל כך הרבה מעריצים מבין הכתבים, וזה יוצר סביבו אווירה רעילה" סיפק צידוק נוסף לטענה הכללית - לשחק לצד לברון ג'יימס לא נשמע כמו רעיון מפתה במיוחד לכוכבי NBA בימינו.

        הפעם לדוראנט יש קייס: קיירי אירווינג ברח מקליבלנד כי מאס באור הזרקורים המאפיל של לברון; פול ג'ורג', השחקן החופשי הבכיר בפגרה החולפת, סירב אפילו לפגישת נימוסין עם הלייקרס, ועל פי דיווחים נרתע מהרעיון לשתף פעולה עם ג'יימס; ג'ימי באטלר אפילו לא שקל להכליל אותם ברשימת ההעדפות שלו כשדרש טרייד ממינסוטה; על פי מקורות זרים, גם קוואי לאונרד מסרב אפילו לדון במעבר ללייקרס, ואם יעבור ל-LA בקיץ הקרוב בו יהפוך שחקן חופשי, זה יהיה אך ורק לקליפרס; ודוראנט עצמו, ובכן, קשה להאמין שיגיע ללייקרס אחרי הראיון המדובר.

        במילים אחרות - כוכבי ה-NBA מצביעים ברגליים. לא בטוח שהלייקרס מודאגים עד כדי כך כל עוד זה נוגע לעונה הקרובה, שמלכתחילה הוכרזה כשנת התאקלמות ובנייה, אבל אין ספק שההירתעות החדשה מג'יימס מדירה שינה מהעיניים לקראת תאריך היעד של מג'יק ורוב פלינקה. הקיץ הקרוב תוכנן להיות הזמן שבו יצורף סופרסטאר, אולי אפילו שניים, והקבוצה תהפוך סוף סוף לקונטנדרית. בינתיים, כך נראה, משאלת הלב של המועמדים הפוטנציאליים לא משחקת לטובתם.

        לא על העסקה הזו הם חתמו. כשלברון עבר ל-LA, הלייקרס האמינו שהפכו בן רגע ליעד המועדף על כל כוכב NBA שעיניו בראשו. האפקט של ג'יימס אמור היה להיות ממגנט. בפועל, התברר ההפך הגמור. השאלה היא איך, ובעיקר למה.

        עוד בנושא

        דוראנט: "מבין שחקנים שלא רוצים לשחק עם לברון, האווירה סביבו רעילה"
        אחרי הפרידה המרגשת, לברון ג'יימס חושף: כך וייד הציל לי את הקריירה
        אמש: לברון והלייקרס נכנעו ל-50 נקודות וטריפל דאבל של ג'יימס הארדן

        לברון ג'יימס, לוס אנג'לס לייקרס, מול קווין דוראנט, גולדן סטייט ווריירס (רויטרס)
        דוראנט צודק? KD עם לברון (צילום: AP)

        על פניו, הסלידה של כוכבי ה-NBA משיתוף פעולה עם לברון תמוהה. ראשית, בגלל הפן האנושי. ביחס לשחקן בסדר הגודל שלו, מדובר באישיות חיובית - לפחות כלפי החברים לקבוצה. תזכורת: ג'ורדן גרם לחבר אחד לקבוצה (דניס הופסון) להיפלט מה-NBA תוך שנתיים עם תסמינים של דיכאון אחרי שירד לחייו ואמלל אותו באימונים, ולאחר (קוואמי בראון) ריסק את הביטחון והדימוי העצמי עם מתקפות חוזרות ונשנות, כולל הערות הומופוביות. לעומתו, לברון ג'יימס נוהג לרכוש לחבריו לקבוצה מתנות מפעם לפעם, ומפורסם גם בארוחות הקבוצתיות שהוא מארגן ולעתים קרובות מארח בביתו. נכון, את המוניטין כקובר מאמנים סדרתי - ככל הנראה יותר מכל כדורסלן אחר בהיסטוריה - הוא הרוויח ביושר. אבל בכל הקשור לחברים לקבוצה, ג'יימס מעולם לא נתקל בבעיות מיוחדות.

        גם על הפרקט הוא ידע להעצים אותם. מתחילת הקריירה ויתר על אינספור זריקות מכריעות, וחטף מקלחת צוננת מהפרשנים שלא העלו בדעתם שכוכב בעל שיעור קומה צריך לפעמים גם למסור במאני טיים. אולי בהתקפה החשובה בקריירה, ויתר ג'יימס על הכדור לקיירי אירווינג וקיבל ממנו במתנה אליפות מעוררת השראה. ובכלל - מדובר באחד הכוכבים הכי קבוצתיים אי פעם.

        אבל יש גם צדדים אחרים למשוואה. לעתים קרובות, הדומיננטיות של ג'יימס על ומחוץ ומגרש בולעת את כל השאר. לבובי גיבסונים והנוריס קולים של העולם - אלה שמקומם ב-NBA היה מוטל בספק אלמלא לברון - מדובר בסידור מצוין. ג'יימס נשא אותם על כפיים, והעניק להם תהילה. כשמדובר בשחקנים עם קצת יותר כישרון זה נראה אחרת לגמרי. תשאלו את קווין לאב.

        "לשחק עם לברון אומר שתמיד תישאר בצל", תיאר לאב לאחרונה ל-ESPN עד כמה מאתגרים עשויים להיות החיים לצד לברון. "אתה חייב להיות בחור קשוח. לי היו לילות קשים. היו תקופות שחורות. אבל המשכתי להילחם על מקומי, הייתי עקשן לגבי זה. וחוץ ומזה שלברון מעניק לך צ'אנס לנצח בכל עונה, והוא העניק טבעות לכל מיני שחקנים. אתה יודע שאיתו תנצח, והרבה". אז קווין לאב ניצח, ניצח הרבה, אבל בראייה לאחור - האם הרוויח או הפסיד יותר מהשת"פ עם ג'יימס?

        אפילו ג'יי אר סמית', אחד שהגיע בזכות ג'יימס לפסגות חדשות ולמעשה חייב לו את הקריירה, הודה ש"לשחק עם לברון זו ברכה, אבל גם קללה". ברכה - כי תנצח, ותנצח, ושוב תנצח. קללה - כי בכל פעם שתנצח זה יקרה בזכותו, ובפעמים שתפסיד זאת תהיה אשמת הצוות המסייע.

        זה נאמר גם לחובתו של ג'יימס, אבל גם לזכותו. הכדור נמצא בידיים שלו כמעט בכל רגע נתון, ובכן, כי זו האופציה הכי טובה ואמינה שיש ב-NBA. היכן שלא תשים אותו, ג'יימס יהיה גם מנהל המשחק הטוב ביותר וגם הסקורר הבכיר. האם זה משפר את סיכויי קבוצתו לנצח? כן. האם זה פוגע ביכולת של שחקנים יצירתיים אחרים בסגל? כן.

        לא שקיירי אירווינג לא הרוויח המון מלשחק לצד לברון. התפתחותו כרכז וכמנהל משחק עצרה הוקפאה, זה נכון, וספק אם נהנה ממחול השדים שנוצר סביב ג'יימס בקליבלנד. אבל אירווינג גם קיבל במה שלא היה מקבל בכל תסריט אחר, ויש גם את האלמנט שאי אפשר לכמת במספרים: הלמידה מלברון. "הנוכחות של לברון גרמה לי ללמוד המון על כדורסל. הייתי צריך את זה כדי להפוך לשחקן טוב יותר. לא אכפת לי אם הייתי הסגן שלו, הסמל שלו, איך שלא תקראו לזה. זו היתה חוויה שלימדה אותו המון, וכמובן שגם קידמה אותי מאוד", אמר לאחרונה.

        לברון ג'יימס שחקן קליבלנד (ימין) עם קיירי אירווינג (AP)
        מי הרוויח? קיירי אירווינג עם לברון (צילום: AP)

        אין ספק שהנוכחות של לברון אבסולוטית, ודורשת מכל שחקן שחולק איתו קבוצה - מקטן עד גדול, מבכיר עד זניח - לבצע חתיכת התאמה. גם דווין ווייד, השותף האולטימטיבי לדרך, הפנים זאת עמוק אל תוך התקופה המשותפת במיאמי. בעונה הראשונה הם זרקו מהשדה כמעט באותה תדירות וניכרו מאבקי שליטה סמויים, אולם החל מהעונה השנייה ווייד - שהיה עד אז הפנים של ההיט - ויתר על כס המלכות והחליט לשים את המפתחות בידיים של לברון.

        "לקחת צעד אחורה כדי להעצים את לברון היה כנראה הדבר הכי קשה שעשיתי בקריירה", אמר ב-2012 ל-ESPN. "הרבה אנשים לא מבינים את זה. הם שואלים אותי, 'למה ויתרת על המקום שהיה לך?' אבל אני רוצה להיות ווינר. לא אכפת לי מעוד עונה שאתחרה בה על תואר מלך הסלים. אני רק רוצה לנצח". וייד הוסיף ש"זיהיתי היסוס כלשהו במשחק של לברון, ולקחתי על עצמו לשנות אותו. לא רציתי לדרוך לו על הבהונות".

        בסיכומה של תקופה, לברון שדרג גם את ווייד. "פלאש" כבר ענד טבעת אחת מ-2006, אבל ג'יימס הוביל אותו לארץ המובטחת אחרי שנים שבהן דשדש בין אי העפלה לפלייאוף לבין הדחה בסיבוב הראשון. את ההקרבה הגדולה עשה בכלל כריס בוש, שכמו קווין לאב הפך לאופציה השלישית בהתקפה, נאלץ להסתפק בפירורים, והפך משחקן התקפה ורסטילי מאין כמוהו לקלעי סטטי מחצי מרחק. כמו ווייד, גם בוש לא התחרט על כך אפילו לרגע. וכששמע את דוראנט מעלה את שמו, בין היתר, כדוגמא לכוכב שלא הביא את יכולותיו לידי ביטוי לצד לברון, השיב ש"בניגוד להרבה כוכבים אחרים, עם לברון אפשר לנהל דו שיח. אם משהו מפריע לך, אתה יכול לדבר איתו והוא יעשה התאמות".

        העניין הוא שככל שעוברות השנים לברון הופך יותר ויותר לאינדיבידואליסט. בקליבלנד הוא נראה לא פעם כמי שפורח דווקא כשהוא נשאר בודד במערכה, ומעט מדי שחקנים ששיחקו לצידו הציגו גרסה משוכללת של עצמם. קווין פלטון מ-ESPN אפילו בדק לעומס את המיתוס לפיו לברון לא באמת משפר את השחקנים שנמצאים סביבו, ומצא בעזרת סטטיסטיקות מורכבות שהקביעה הזו לא בהכרח כה מופרכת.

        לברון אכן דוגל בשיטה ריכוזית: אם ישמור עד סוף העונה על ה-Usage Rate (אחוז השימוש שהקבוצה עושה בשחקן מסוים בזמן שהוא נמצא על המגרש) הנוכחי שלו - 31.7%, תהיה זו העונה ה-14 ברציפות שהוא חוצה את רף ה-30%. לשם השוואה, לארי בירד חצה את הרף הזה פעם אחת בקריירה.

        מצד שני, אותו מדד מוכיח שג'יימס דווקא כן מאפשר מרחב פעולה לכוכבים שלצידו. אירווינג, למשל, קבע בעונה שעברה בבוסטון שיא קריירה ב-Usage Rate עם 31%, רק קצת יותר מהאחוז הממוצע שהעמיד בקליבלנד בעונה שלפני כן (30.8). ווייד, לדוגמא, חצה את רף ה-30% בשנתיים מתוך הארבע שלו לצד לברון.

        ה"קורבנות" העיקריים כשמדובר בלשחק לצד לברון, אם כן, הם לרוב הצלע השלישית. לאב ובוש קיבלו מלברון אליפויות במתנה, אבל נאלצו לעשות כמעט הסבת מקצוע בדרך לשם. בהתחשב בעובדה שבגלגולו הנוכחי בלייקרס לברון לא רק צלע שלישית אלא צלע שנייה - זו שתספוג נזק מזערי יחסית - עדיין לא ברור מדוע אף אחד מהכוכבים שיתפנו בקיץ קופץ על ההזדמנות.

        לברון ג'יימס מול דווין וייד (GettyImages)
        בשביל סופרסטאר אחד זה היה שווה את המחיר. לברון עם ווייד (צילום: רויטרס)

        בסופו של דבר, אף אחד לא רוצה להצטופף תחת הצל הכבד שמטיל ג'יימס גם בגלל שהנסיבות השתנו. כשכוכב NBA רנדומלי שיכול היה לחזק את הלייקרס בקיץ מחשב נזק ורווח, ספק אם הוא מאמין שלשחק לצד לברון זו עסקה משתלמת כפי שהייתה בעבר. למרות שהמספרים והיכולת לא בהכרח מצביעים על כך, לברון לא הולך ונעשה צעיר יותר. הצל שהוא מטיל על כל מי שנמצא סביבו, לעומת זאת, הולך ותופח לממדי ענק.

        דווין ווייד - כוכב על שלבטח יתברג בכל רשימה של 50 השחקנים הגדולים בכל הזמנים - הסכים להתכופף כדי ליהנות מכל הטוב שלברון יכול להציע. אבל הנסיבות היו שונות, וכך גם השחקנים.

        או שאולי הכל מזימה של דוראנט כדי לוודא שאף אחד *חוץ ממנו* לא מגיע ללייקרס בסוף העונה?