בווידאו: התגובות לאחר ה-1:5 של בני יהודה על האקסית בית"ר ירושלים
עם השיפוצים מסביב והכתום של קירות המתחם שהשתלב נהדר עם השמש של הצהריים והדקלים שהשקיפו מעל לקירות, האיצטדיון בשכונת התקווה נראה כאילו עשה רילוקיישן למיאמי או וניס ביץ'. בכל זאת, מקום שני בטבלה יכול לגרום לך להרגיש אמריקה. בדיוק כשהסתיים הראיון עם קרלוס קוויאר, עוזר המאמן של בני יהודה, אורי גוטמן, יצא מאיזור המשרדים אל המגרש הסינתטי. זרקתי לג'וניור שאוטוטו מפגש מרגש מול האבא, והוא זרק לבלם: "גול שלך, 0:1 לנו, כן?". והספרדי, 37, שמבוגר מגוטמן בארבע שנים, השיב: "אני כובש ורץ לחבק את אבא שלך". גוטמן אלי יכול להירגע - אחרי הכול, קוויאר הוא לא בחור של גולים. למעשה, זו הדרך הנכונה להגדיר את קרלוס: כל עוד זה תלוי בו, אין גולים.
אפשר לראות את זה דרך בני יהודה: בשני המשחקים שקדמו להגעתו ספגה הקבוצה שלושה שערים, ומול נתניה, אחרי שיצא עקב פציעה, עוד שער - בסך הכול ארבעה; כשקוויאר על הדשא, ספגו הזהובים שני שערים בשמונה משחקים. 0.25 בממוצע - עם הספרדי, ההגנה הכי טובה בישראל.
אפשר לראות את זה טוב יותר דרך בית"ר ירושלים: קוויאר, אחד הבלמים הכי טובים בישראל בשנתיים האחרונות, היה חתום שם בקיץ. הוא שוחרר, ובבית"ר ההגנה הגרועה בליגה, ובהפרש. 23 שערים ספגו הירושלמים, 2.3 למשחק, כמעט פי 10 (!!) מבני יהודה של קוויאר. להלן ראיון עם ההחלטה המקצועית הכי מטומטמת של בית"ר ירושלים, אבל עוד יותר - עם אחד הדברים הכי טובים שקרו לבני יהודה. ולו, עצמו.
עוד בנושא
יוסי אבוקסיס לפני בני סכנין: "תמיד לי פינה חמה בלב אליהם"
ההרכבים המשוערים והמספרים: הכול לקראת המחזור ה-11
קלינגר: "היה פה עומס בכמה עמדות, שחקנים לא היו בכושר"
נתחיל, כמובן, מההתחלה. קוויאר חתם בבית"ר כבר במאי, אז עוד על ידי הלשעבר אלי טביב, שותף בהדחתה מאירופה ושוחרר על ידי גיא לוזון מסיבה שעדיין לא ברורה עד היום - לא לנו, בעיקר לא לו.
"אני לא יודע מי באמת קיבל את ההחלטה הזו", הוא אומר. "לי אף אחד לא סיפר. גיא לוזון פשוט אמר לי שאני לא בתוכניות של הקבוצה. שזה לא מקצועי, אבל שזה מצב שנוצר. זה היה מצער מאוד, כי באתי לבית"ר עם הרבה התלהבות וציפיות לעשות משהו גדול ובזמן שהייתי שם לא היה קל. אף אחד לא ידע מה יהיה, הבלגן עם הבעלים והאוהדים, הסגל היה מלא בצעירים והיה קשה. וכשהמועדון בדיוק התייצב ובא בעלים חדש עם הרבה התלהבות לעשות טוב, דווקא אז שחררו אותי".
איך הגבת?
"אמרתי לגיא שאני רוצה להילחם על המקום שלי ולהוכיח לו שאני שווה. הרגשתי שאני יכול לשחק. אבל הודיעו לי שלא משנה מה יקרה וכמה אתאמץ, אני לא אשחק. אמרו לי שרק אתאמן ואשב ביציע, שיקפיאו אותי. ואז הסכמתי לעזוב, כי אני לא רוצה לסבול, אני רוצה ליהנות מהכדורגל. לשמחתי בני יהודה רצתה אותי מהר מאוד".
באר שבע היתה נראית נורא באותו זמן. אפילו לא גישוש?
"היה משהו קטן, לא התפתח מעבר לכך".
ואז אתה מגיע לירושלים עם הקבוצה החדשה, וזה כאילו משחק מתוסרט בשבילך: היית יכול להיות המנהיג של בית"ר והבוס של ההגנה. המנהיג היחיד שלהם, איינבינדר, הורחק, וההגנה חטפה 5. זה בטח עשה טוב לאגו.
"לא, שום דבר לאגו. אפס שמחה לאיד. אני בעסק הזה יותר מדי שנים. התבאסתי שבבית"ר לא נתנו לי אפילו הזדמנות להוכיח את עצמי ולהראות כמה טוב יכולתי לעשות להם, אבל אחרי החמישייה הייתי יותר עצוב בשבילם מאשר שמח בשבילי. שמחתי בשביל הקבוצה שלי, על שלוש נקודות, אבל כאב לי לראות את המצב שלהם. בזמן הקצר היה לי חיבור טוב עם האוהדים והשחקנים האחרים שם".
קיבלת תגובות מבית"ר אחרי המשחק?
"לא מההנהלה והמאמן לוזון כבר לא היה שם, אבל כמעט כל השחקנים שלחו הודעות. 'זה בחיים לא היה קורה אם היית נשאר', 'הגיע לך לנצח', 'הלוואי שהיית נשאר', וכאלה".
בדיעבד, כשרואים את מה שעזבת ואת הקבוצה אליה הגעת, זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לך. כרגע - מקום 2 מול מקום אחרון.
"לפעמים לוקח זמן להבין דברים כאלה. כשאתה שואל עכשיו, אז ברור, אני נהנה מהכדורגל שלנו והקבוצה במצב טוב. לא יודע מה היה קורה אם הייתי נשאר בבית"ר, אבל כשאני מנתח הכול עכשיו - את המצב שלהם ואת שלנו - כן, אני חושב שהכל היה לטובה".
כמה זמן לקח לך להשתחרר מהבאסה? סוף סוף היית במועדון גדול בישראל, הרבה רייטינג ובאזז, ועברת לקבוצה צנועה יותר שלפני הגעתך הפסידה באשדוד והאוהדים על הגדרות.
"ראיתי את בני יהודה תחת יוסי אבוקסיס. עבורי, באמת, זו היתה החלטה קלה".
מה היה הרושם הראשוני?
"אחרי כמה ימים שהייתי כאן היתה לי שיחה עם אבוקסיס ואמרתי לו 'ואוו, יש פה משהו'. ראיתי את הכישרונות ואת האופי. כבר אחרי ה-1:1 מול מכבי חיפה הרגשתי שיש פה פוטנציאל, המון. מהתחלה האמנתי - אנחנו יכולים לעשות משהו טוב".
איך אתה מסביר את היכולת? אף אחד לא ציפה לזה.
"הסוד של הקבוצה, לדעתי, הוא שאנחנו משחקים כמו קבוצה. אף אחד לא מרגיש כוכב גדול, אנחנו שקטים. כישרונות צעירים, נהדרים, אבל קבוצה. אנחנו כמו סלע, כרגע קשה לנצח אותנו. אם הצעירים ימשיכו לעבוד ככה, בצניעות ובשקט, יהיה לנו טוב".
איפה לדעתך השפעת יותר - על הדשא עם היכולת או בחדר ההלבשה עם הניסיון?
"50-50. אני מוסיף ניסיון על המגרש, קורא את המשחק, מכוון את החבר'ה לכיוון ממנו ההתקפה טובה. אני חושב שקריאת משחק זו אחת התכונות הכי טובות שלי. בגלל זה אני יכול לשחק בגיל כזה. לדעת לאן הכדור יגיע שני מהלכים לפני שהוא מגיע - זה נותן לך יתרון".
אתם במקום השני ובבני יהודה אף אחד לא יצהיר על ריצה לאליפות. אז מה מצהירים?
"מסתכלים משחק-משחק. אחת הטעויות הכי גדולות שאפשר לעשות זה לחשוב רחוק מדי. אסור לנו להתלהב. שמעתי כמה שחקנים שדיברו שאנחנו מקום 2, ואמרתי לכולם, 'אל תסתכלו על הטבלה. גם הימים הרעים יותר עוד יגיע. תיהנו עכשיו, תנו 100% בכל משחק ובעוד כמה חודשים נראה מה יהיה'".
החוד שלכם מלהיב, הקישור מרענן, אולי ההגנה שלכם לא מקבלת מספיק קרדיט. רק מכבי תל אביב ספגה פחות, קונסטנטין השכיח את קנדיל, בלטקסה יחזור לקרית שלום בזכות היכולת הזו.
"מהרגע הראשון היה לי חיבור טוב עם איציק עזוז ודן מורי. לפעמים כל מה ששחקנים צריכים זה ביטחון, ופה נראה שהם מרגישים ביטחון. כולם פה מרגישים שמי שיעבוד קשה, יקבל צ'אנס. יוסי מאמן הוגן - מי שנותן 100%, מקבל בחזרה".
כולם מנסים עכשיו להסביר את ההצלחה של אבוקסיס. אתה משחק אצלו, ראית הרבה מאמנים בקריירה. מה הקסם?
"מבחינתי - כבוד. הייתי בכמה קבוצות בישראל והספקתי לעבור כמה מאמנים. יוסי מתייחס אליך ביושר ובכבוד. אם אתה עושה משהו טוב, הוא אומר לך. אם אתה טועה, הוא מתקן אותך, ובכבוד. וזה מאוד נדיר בישראל. מאוד. מאמנים כאן צורחים, בלי סיבה.
"אתן לך דוגמה מהעולם שלך. אחרי הראיון הזה, למשל, הבוס שלך יכול לומר לך 'חבל, היית צריך לשאול שאלה חשובה ולא שאלת'. ואז הוא מסביר לך איזו שאלה היית צריך לשאול, ואתה מבין שהוא צודק, ובפעם הבאה אתה תשאל את זה. אבל אם הבוס שלך מקבל ממך את הראיון ופתאום צורח עליך 'למה לעזאזל אתה שואל את זה?!', אתה לא תלמד מה כן צריך לשאול, נכון?
"אז ככה זה עם יוסי. כשאתה טועה, הוא אומר לך שטעית, באופן רגוע, ומסביר לך מה אתה צריך לעשות. אם אתה חלש בתחום מסוים, הוא יעבוד איתך ספציפית על זה. מאמנים אחרים כאן, בלי שמות, פשוט צורחים על השחקנים שלהם אבל לא מסבירים להם מה כן צריך לעשות. זה קורה המון בישראל. המאמנים צריכים להיות מנהיגים, לא דיקטטורים. כי כל כך קל ללכת אחרי מנהיג. כשיוסי אומר לך משהו, אתה מאמין לו ואתה מאמין בו. במאמנים הצורחים אתה לא מאמין. הרי כשאני טועה, אני יודע שטעיתי. אבל אם אתה צורח עליי 'למה אתה טועה?!', זה לא יעזור לי. כי כל השחקנים טועים. החוכמה היא לשפר אותנו. אל תצעק עליי 'למה אתה עושה ככה?!' - תסביר לי מה אני כן צריך לעשות, כדי שבפעם הבאה יהיה לכולנו טוב יותר.
"יוסי יודע לנתח את האישיות של כל השחקנים שלו בצורה נהדרת, ויודע מה כל אחד מהם צריך. לפעמים שחקן אצלנו טועה באימון ויוסי עוצר, מחבק אותו ואומר 'אל תדאג, נעבוד על זה'".
שני הכישרונות הכי גדולים בישראל כיום הם מנור סולומון וירדן שועה. יצא לך לשתף פעולה עם שניהם. דעתך?
"כשראיתי את מנור לראשונה במכבי פתח תקוה לא האמנתי. אמרתי למאמן קובי רפואה 'שים אותו ב-11 כבר'. אבל אמרו שהוא צעיר מדי. קובי אוהב את מנור, באמת שכן, אבל בהתחלה ניסה להגן עליו ולא נתן לו הרכב מיד. אני גם לא מבין איך הוא לא משחק יותר בנבחרת. יש לך את השחקן הכי טוב בארץ באחד על אחד. מבחינתי, לא חשוב שמות ולא משנה השיטה - סולומון צריך להיות בהרכב. באמצע, מימין, לא משנה מה - הרכב. וירדן? הוא פשוט נהדר. אם ימשיך ככה… איזה פוטנציאל יש לו. והוא לומד בכל משחק. הוא מיצה רק 50% מהפוטנציאל שלו כרגע. הוא רגוע, אפס בעיות. כל כך קשה לשמור עליו, הוא חזק, סיבוב נהדר ברחבה".
על מי קשה יותר לשמור?
"על שניהם קשה מאוד. מנור יותר כישרוני באגפים, ירדן חזק יותר, שולט בגוף".
על מי הכי קשה לשמור בישראל?
"איתי שכטר. הוא החלוץ הכי טוב בישראל בגלל איך שהוא זז עם הגוף. גם כשאתה קרוב אליו ופיזי, הוא מסתובב בקלות. הוא גם הכי טוב בנפילות. כשהוא נופל הוא עושה את זה כל כך מציאותי. בטלוויזיה אני רואה אותו נופל ואני צועק 'פנדל!', ואז, בהילוך החוזר, אתה רואה שלא היה כלום".
בדצמבר אתם נפגשים.
"נתכונן לזה. בדרך כלל, מול חלוצים חזקים כמוהו אתה מרשה לעצמך לנסות לגנוב את הכדור עם הרגליים. איתו אתה יודע שאי אפשר. ברחבה אתה חייב לעמוד וללוות אותו, כי הוא יכול לקבל פנדל משום מקום".
מה שמביא אותנו לנושא כאוב בכדורגל הישראלי - אין מספיק בלמים טובים. יש בעיה בתחום. איך אתה מסביר את זה?
"חוסר ידע בעבודה טקטית של שחקני הגנה. איך לתקוף את הכדור, איך לשמור עם הגוף, מיקום ופוזיציות. בילדות בספרד היו לי מאמנים נהדרים שהסבירו לי איך שומרים, איך זזים, מתי ולאן, איך לרוץ לצד חלוץ, מתי לחכות לשחקן במקום. כאן אתה רואה דברים אחרים, ונראה שאין את הידע הבסיסי. כאילו אומרים לילדים 'שחקו'. ואז כשהם טועים, 'למה אתה טועה'?'. לא מלמדים איך לעמוד".
כאן מאמני נוער מנסים לנצח, לא ללמד. כי אם יפסידו, ילכו הביתה.
"זו בעיה נוספת בישראל - אין סבלנות. גם בבוגרים, על שתי תוצאות רעות הופכים קבוצה. עושים 'פרויקט' אבל אחרי חודש שולחים אנשים הביתה. חכו קצת. שנתיים, שלוש. לא חודש".
ונסיים, כמובן, בסוף. בנוי נהדר, קרלוס. גבוה וחזק (ורווק, למי ששואל), ורואים עליו שהוא אוכל נכון. את השיטה הטבעונית אימץ כבר לפני חמש שנים כמעט, כששיחק בנוריץ'.
"התחלתי בשביל הבריאות, האידיאולוגיה באה אחר כך. ראיתי סרטי תעודה בנושא, והתחלתי".
הצלחת לשכנע מישהו בבני יהודה בסגנון החיים הזה?
"לא הפכתי מישהו לטבעוני, אבל אני עוזר במודעות, מחלק מתכונים לשייקים בריאים מפירות, ממליץ על ירקות, ג'ינג'ר", ועוד מילים שלא הכרתי. "זה עוזר להתאוששות אחרי משחק, אתה מרגיש טוב יותר".
זו עיר טובה לגישה הזו.
"תל אביב היא גן עדן לטבעונים. אחת הערים הטובות בעולם".
אמרו לי שמאוד רצית לשחק בתל אביב.
"האמת, אני חולה על העיר הזו ואוהב לגור כאן, אבל הדבר היחיד שאמרתי לסוכן שלי שלמה בן עזרא ברגע שהגעתי - 'אני רוצה לשחק בבית"ר לפני שאפרוש'. זה מועדון גדול, הריאל מדריד של ישראל. מכבי תל אביב היא מתל אביב. בית"ר שייכת למדינה. אתה הולך לקרית שמונה, חצי שם בית"ר. אפילו בתל אביב עצמה מרגיש שיש רוב לאוהדי בית"ר. בכל מקום - בית"ר. תארים אולי זה מכבי, אבל ישראל זו בית"ר. היה חשוב לי לשחק שם לפני שאני מסיים עם הכדורגל".
הזמן הקצר שלך שם נחשב?
"נחשב, אפילו שיחקתי איתם באירופה".
משחק רע.
"קטסטרופה".
יכולת למצוא מועדון במדינה אחרת, נשארת בישראל. אמרת בעבר כמה אתה אוהב את המדינה הזו.
"בגלל זה הגעתי לבני יהודה. לא רציתי לפרוש עם ההרגשה הרעה של בית"ר".
אז בני יהודה זו תחנה אחרונה?
"כנראה שכן".
מה הסבירות שזו העונה האחרונה שלך?
"סיכויים גבוהים מאוד".
למה?
"כי זה כבר יותר מדי שנים והגוף מתחיל להרגיש. נראה איך אסיים את העונה הזו, אבל אתה כבר רואה הבדל גדול בין עונה לעונה ואני לא רוצה לסיים כשאנשים אומרים עליי 'תראו את קרלוס - בשנה האחרונה שלו הוא לא יכול היה לזוז'".
אז אם העונה הזו תיגמר טוב, זהו?
"כן, זה התסריט".
מה זה 'טוב'?
"טופ-6".
ואז?
"אחזור לספרד ואעבור קורס מאמנים. אני רוצה לאמן".
ואז תאמן את בני יהודה כשאבוקסיס יילך לאמן את הפועל באר שבע.
"ארצה לחזור. אפשר לעשות פה הרבה דברים טובים".
תקים אקדמיה לבלמים ישראלים.
"רעיון טוב, אהבתי".
10% עמלה.
orenjos@walla.co.il
