ביהמ"ש המחוזי בתל אביב (השופט חגי ברנר) הורה היום על מינוי מפרק זמני לחברת IDC המוכרת יותר בשם invest.com, העוסקת בהנפקת מטבעות דיגטליים. מי שקיבל את התפקיד הוא עורך הדין גיל אורן ממשרד יגאל ארנון.
ביהמ"ש קבע כי בשלב זה האמרות הקשות נגד בעל השליטה בחברה משה חוגג (הבעלים של בית"ר ירושלים), לא נסתרו, מהטעם שחברת IDC וחוגג מעצמו התחמקו בכוונת מכוון מהתייצבות לדיון בפניו והצגת גרסה עובדתית משל עצמם הנתמכת בתצהיר. לדבריו של השופט ברנר: "מדובר בשתיקה רועמת של חוגג שיש לה משמעות ראייתית לחובתו, לפחות בשלב הנוכחי".
"שתיקה רועמת" זו של חוגג ושל IDC היוותה גם ביסוס להתקיימות אחד מהתנאים הנדרשים למינוי המפרק הזמני והוא, שהמבקש יראה כי קיים צורך במינוי כאמור כדי למנוע נזק לנושים או כדי להסיר חשש מפני הברחת נכסים.
בהחלטה ארוכה ומנומקת שכללה 19 עמודים, הבהיר השופט ברנר, כי אין בהחלטתו זו "כדי לקבוע מסמרות לגבי ההליך העיקרי, לאחר ש-IDC תשיב לגופו של ענין (אם תרצה בכך) ולאחר שחוגג ימסור את גרסתו שלו, בתצהיר למעשים המיוחסים לו על ידי המבקשים (אם ירצה בכך)".
בית המשפט קבע כי בקשת הפירוק ומינוי מפרק זמני שביצעו בעלי מניות AOH נמסרה כדין על ידם לחברת IDC. וזאת, הן באמצעות משרד עורכי דין צמח שניידר, הן באמצעותו של יזם הבלוקצ'יין משה חוגג והן באמצעות מסירה שבוצעה לחברת הבת של IDC בארץ.
בכל הנוגע למשרד צמח שניידר נקבע, כי זה ייצג את IDC ברציפות ובאינטנסיביות לאורך תקופה ממושכת, לרבות לאחר שפרץ הסכסוך בין בעלי המניות לבין מי שנטען שהוא בעל השליטה בחברת IDC משה חוגג. בהקשר זה ציין השופט ברנר, כי חוגג אינו "מנהל זוטר בחברה", אלא בעל השליטה בה באמצעות קרן סינגולריטים ו"על פיו יישק דבר בחברה".
ביהמ"ש ייחס לחוגג "התנהלות תכסיסנית ובלתי ראויה שכל תכליתה להכשיל את מסירתה של בקשת הפירוק ל-IDC".
לאחר שחלף אחר מכשול זה קבע השופט ברנר, כי גם סמכות עניינית קנה ביהמ"ש בעניין, למרות שהחברה לגביה מבוקש הפירוק, רשומה בכלל בקפריסין. בכל הקשור לתניית הבוררות הקיימת בין בעלי המניות ל-IDC (המהווה חלק מהסכם המיזוג בין השניים), קבע השופט ברנר, כי לא ניתן להכפיף את דיני חדלות הפירעון לתניית שיפוט זר. זאת בין היתר, מכיוון שהם נוגעים לציבור הרחב ולא רק לעניינם הספציפי. משכך נקבע, כי תניה זו לא יכולה לשלול את סמכותו של בית המשפט המחוזי מלדון בבקשה.
ביהמ"ש קבע כי AOH כי דרישתם של האחרונים מ-IDC לפרוע חובות הנטענים כלפיה לא קיבלה נענתה וגם לא ניתנה להם ערובה כלשהי לפירעון החוב. משכך ציין ברנר, כי בשלב זה הצביעו מבקשי המניות על עילת פירוק אפשרית של חדלות פירעון תזרימית.
עילת פירוק אפשרית נוספת עליה הצביע השופט ברנר נובע מטענות בעלי המניות למעשים פסולים מצדו של משה חוגג ובהם, גזל נכסים של חברת IDC ונטילתם לעצמו. לדבריו של ברנר, טענות אלה מבססות עילת פירוק "לפי הצדק והיושר" המהווה עילת סל המתאימה לשורה ארוכה של מצבים הכוללים, מניעת קיפוח המיעוט וגם ניהול של חברה תוך מעשי תרמית.
ממשה חוגג וקרן סינגולריטים נמסר: "צר לנו כי זו החלטת השופט. חברת IDC הנה חברה קפריסאית אשר תיאלץ להילחם בתביעה. לחברה הזדמנויות עסקיות ומינוי כזה עשוי לסכל אותן, לרעת כל בעלי המניות. לקרן סינגולריטים 20% מניות בחברת IDC. אין לתביעה כל קשר לחברות האחרות בקרן, למשה חוגג עצמו, לעסקיו הנוספים או לבית"ר ירושלים"