מייקל ג'ורדן שלח מרפק עוצמתי לפנים של סטיב קר, המשיך באגרופים והשאיר פנס בעין למזכרת. הבולס הבליגו, ואף אחד לא נענש.
קווין גארנט הלם בוולי שצ'רביאק, רדף אחריו לחדר ההלבשה והותיר אותו מצולק, פיזית ומנטלית. הטימברוולבס הבליגו, ואף אחד לא נענש.
סקוטי פיפן כינה את צ'ארלס בארקלי בשידור חי ב-ESPN "אנוכי" ו"שמן" והוסיף שמן למדורה כששטען ש"הייתי צריך להקשיב לג'ורדן, שאמר לי כבר לפני שנה שבארקלי בחיים לא ייקח אליפות". הרוקטס הבליגו, ואף אחד לא נענש.
טוני אלן חבט כל כך חזק באו ג'יי מאיו אחרי משחק קלפים שהתלהט בטיסה בדרך למשחק, עד שכמעט גרם לו לשבר באף. הגריזליז ארגנו סולחה מהירה, קנסו את אלן בסכום סמלי כדי לצאת ידי חובה, והמשיכו הלאה.
דריימונד גרין נעלב עד כדי כך מהערה של סטיב קר על בחירת הזריקות שלו מול אוקלהומה סיטי, עד שקילל אותו בקולי קולות, קם מהכסא, צעד לכיוונו ספק כדי לתקוף אותו, וכמעט גרם לשוטרים לפרוץ לחדר ההלבשה של גולדן סטייט כדי לאזוק ולעצור אותו. הוא נקנס בחשאי במאות דולרים בודדים - בלי הודעה לתקשורת, בלי כל הטרראם הנלווה - ומאז גולדן סטייט נצרה את לשונה.
צריך להיות תמים מדי כדי להאמין שעימות מהסוג שהתפתח שלשום בין דריימונד גרין לקווין דוראנט חורג מגבולות הנורמה - אפילו אם אין אמת בפרסום שהויכוח היה מילולי בלבד. קרה, קורה, ועוד יקרה הרבה - בטח בעידן הסופר-טימס בו כוכבי הליגה משלבים כוחות ומנסים למתוח את גבולות האגו והכבוד האנושי. מצד שני, צריך להיות תמים גם כדי לפספס את הכותרת האמיתית שמשתמעת מהסאב-טקסט:
גולדן סטייט - זו שניסתה לאטום את חדר ההלבשה כאילו היה כור אטומי, שתמיד שמרה הכל בתוך הבית, ששמרה על מסתורין אפילו כשדייויד ווסט רמז אחרי האליפות האחרונה על דרמה מאחורי הקלעים והצהיר: "אף אחד לא יודע מה עברנו" - דווקא היא זו שמגדילה לממדי ענק סיפור שיכול היה להיות קטן בהרבה. במובן הזה, התקרית פחות מעניינת מההשלכות שלה. אילולי ההשעיה, גם העימות הזה כמו אחרים שבאו לפניו היה נבלע בתוך סדר היום התקשורתי הדחוס של ה-NBA.
אבל בוב מאיירס וסטיב קר הוציאו לחל"ת את דריימונד גרין - "הגורם הכי חשוב בשושלת" על פי קר עצמו - ועכשיו חייבים לדבר על זה.
עוד בנושא
בגולדן סטייט משוכנעים: "אין סיכוי שדוראנט יישאר בעונה הבאה"
"עשיתי משהו נכון בקריירה": לברון התרגש מעקיפת צ'מברליין
נער הזהב: המספרים של לוקה דונצ'יץ' בראשית דרכו ב-NBA
בין אם ההשעיה הייתה הכרחית (מאיירס לתקשורת: "זה הגיע לנקודה שלא היתה לנו ברירה"), בין אם מערכת היחסים בין KD לדריי הידרדרה עד כדי כך שהיה צורך בצעד דרסטי מיידי (אנדרה איגודלה ל"אתלטיק": "גם שאק וקובי לא חיבבו אחד את השני, והם זכו יחד בשלוש אליפויות. לכל דבר יש סוף"), ברור שמדובר בצומת קריטי בשושלת של הווריירס, בהחלטה שתיזכר למאיירס וקר לעד. לטובה או לרעה - עוד חזון למועד. אבל בטוח שמדובר בצעד שיצוין ברזומה שלו. בין המינוי המבריק של סטיב קר למאמן, דרך המחטף של תומפסון וגרין בדראפט והזכייה מההפקר בדוראנט - ההשעיה היזומה של דריימונד, שחותרת נגד הזרם בהשוואה לתקדימי העבר, תהיה חתיכת כוכבית.
"מאיירס וקר הפכו עימות שמתרחש בין כותלי הבית לנזיפה פומבית בגרין והצהרת תמיכה בדוראנט", כתב מרכוס תומפסון ב"אתלטיק", שמשוכנע שההשעיה עוד עלולה למוטט את שלטון גולדן סטייט. "כמה אירוני שבסופו של דבר אלה לא תהיינה יוסטון או בוסטון שיגברו על הווריירס, אלא הדימום הפנימי של האלופה? האם ייתכן שאחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה תתפרק במחי הימור ניהולי בודד?"
על פי דיווחים בארצות הברית, הרוב המכריע של אנשי גולדן סטייט - שחקנים, מאמנים, אפילו בעלים - הופתעו מהצעד החד צדדי. סטף קרי ביקר את גרין בביתו ביממה האחרונה כדי לשמוע ממקור ראשון את גרסתו, ונוכח לדעת שיותר מאשר שגרין כועס/פגוע מדוראנט, הוא כועס/פגוע מההנהלה. "גרין הופתע מהיד הקשה שננקטה נגדו", נכתב באתלטיק". "אחרי התקרית המפורסמת עם סטיב קר נגד אוקלהומה סיטי ב-2016 המועדון הסתפק בקנס קטן, והוא היה בטוח שהעונש יהיה זהה גם הפעם, למרות שהאמין שהתקרית עם דוראנט הייתה פחות חמורה. לכן הוא היה המום מכך שהוחלט להשעות אותו".
כך ייעשה, כנראה, למי שמעז לדבר על הפיל שבחדר. בטח כשהפיל הזה - שאלת ההתחייבות של דוראנט לגולדן סטייט לטווח ארוך - שווה מאות מיליונים. KD עשה בקיץ האחרון מעשה לברון ג'יימס וחתם על חוזה מהסוג ששם את הכוח בידיים שלו. החוזה - לעונה אחת עם אופציית שחקן לעונה נוספת - יאפשר לו לבחון את שלל האופציות האחרות שבוודאי יעמדו בפניו בסיום העונה. ובינתיים השמועות מתפשטות, הספקולציות גוברות, הדיווחים על התאגדות עם לברון ג'יימס בלייקרס נמשכים, וגולדן סטייט נמצאת בחוסר ודאות שככל הנראה משפיע לא רק בחדר ההלבשה, אלא גם במשרדים היותר מעונבים באורקל ארינה.
כשגרין צרח לעבר דוראנט: "למי אתה מדבר בכלל? ניצחתי הרבה לפני שהגעת" וגער בו על כך שהתנהלותו מתדלקת את השמועות על עזיבה והופכת את הווריירס לבת ערובה - כך על פי דיווחים - נחצה עבור ההנהלה קו אדום אפילו יותר מאשר כשכינה אותו "Bitch" הלוך וחזור. "הכלל הלא כתוב בכל חדר הלבשה ב-NBA הוא 'תצעק, תקלל, תעשה כל דבר - רק אל תדבר עם אף אחד על הכסף שלו, אל תיכנס לכיס של אף אחד, אל תתערב בהחלטות שלו בפרי אייג'נסי. ברגע שגרין עשה את זה, הוא הפר את החוקים", צוטט גורם בכיר בגולדן סטייט ב-NBC.
זו לא הפעם הראשונה: עימותי העבר בין גרין לדוראנט
אין ספק שמה שמגביר את השמועות והספקולציות על עתיד השושלת הן קודם כל העובדות היבשות: למרות הנסיונות הכמעט נואשים להגדיל את המחזור השנתי ואת ההכנסות ממכירת כרטיסים, למרות המעבר לארינה חדישה בעונה הבאה, למרות הנכונות חסרת הפשרות של הבעלים להשקיע מיליונים ולחרוג ממס המותרות, קרוב לוודאי שהווריירס לא יוכלו להשאיר את הסגל עמוס הכוכבים במתכונתו הנוכחית וייאלצו לוותר לפחות על אחד מהקוורטט קרי-תומפסון-גרין-דוראנט.
לכן העימות בין גרין לדוראנט מייצג משהו עמוק יותר ממאבקי אגו על מי זורק את הזריקה האחרונה. במידה רבה, מתנהל בין השניים מאבק סמוי על העתיד בקבוצה. אם לוקחים בחשבון את דרישות השכר ועוד שיקולים קרים - הם החשודים המיידים. דוראנט מיוזמתו האישית, בגלל השאיפה להוכיח את עצמו בקבוצה אחרת, כביכול; וגרין מתוך הכרח, בגלל שמבין ארבעת הכוכבים, הוא היחיד שמראה סימני האטה.
קרי כבר קיבל אשתקד את החוזה השמן שרצה, והאינדיקציות המוקדמות מראות שתומפסון, שיהפוך לשחקן חופשי בקיץ הקרוב, יהיה מוכן לוותר על כסף כדי "להישאר בגולדן סטייט לנצח" (הוא אמר). ודריימונד, בסבירות גבוהה מאוד, כרוך אחרי דוראנט. יחליט KD לעזוב, ויישארו די מזומנים בקופה כדי להציע לגרין חוזה הסופר-מקס שרצה. ירצה להישאר, וייתכן שגולדן סטייט תחפש על דריימונד - החתום עד 2020 - טרייד.
"העתיד של דריימונד הוא השאלה הגדולה של הווריירס", נכתב ב"ספורטס אילוסטרייטד" באוגוסט, הרבה לפני שדוראנט וגרין הפכו לצ'ילבות. "הוא נראה שחוק יותר מבעבר, הוא לא תמיד דואג לשמור על הגוף שלו כמו שצריך, הקליעה שלו דועכת וכל קבוצה - לא רק גולדן סטייט - תהסס לפני שתיתן לו 150 מיליון דולר כשיסיים את החוזה הנוכחי ויהיה בן 30".
אז נכון: התרומה של גרין בכינון שושלת גולדן סטייט גדולה מזו של דוראנט בעשרות מונים - הוא היה שם מההתחלה ועד הסוף, הוא יצק לה את הזהות המיוחדת, הוא הכניס בה את הקילינג-אינסטינקט, הוא הפך אותה לקבוצת הגנה היסטורית. אבל אם צריך לבחור מי מהם יתרום יותר כדי לשמר אותה, התשובה ברורה. לשמחתה או לצערה, גולדן סטייט הייתה צריכה להכריע בשאלה הזו 15 משחקים מפתיחת העונה, במקום בעיתוי הרצוי בחודש יולי.
כעת נשאלת השאלה המתבקשת: אם פניו של דוראנט החוצה ודריימונד גרין מרגיש כמו סוג ב', הייתכן שגולדן סטייט תאבד שתי ציפורים במכה אחת?
