בבוקר אחרי ההופעה שלו כשופט ראשי בסנטיאגו ברנבאו במשחק בין ריאל מדריד לויקטוריה פלזן בליגת האלופות, היה צריך אוראל גרינפלד בעיקר להתנצל בפני עשרות האנשים ששלחו לו הודעות ושלא לכולם הוא הצליח לחזור.
"לא ישנתי כל הלילה", סיפר בראיון מיוחד לוואלה! ספורט רגע לפני ההמראה ממדריד חזרה לארץ. "ממש לא עצמתי עין כל הלילה. אי אפשר לישון אחרי משחקים כאלה. אם בארץ לוקח לי בערך עד 4:00 בבוקר כדי להירדם אחרי משחקים, אז כאן במדריד פשוט שכבתי במיטה ולא הצלחתי לעצום עין. רצתי 13 קילומטר והיו הרבה אנרגיות סביב המשחק. זה טבעי".
בטח מה שעובר בראש אלה משפטים כמו: "וואלה עשיתי משהו בחיים". אלה שיאי הרגש שבן אדם יכול לחוות.
"ראשית, זה לא אני לבד. אני ממש רואה בהופעה שלנו אמש כהופעה של צוות שיפוט מישראל שייצג את המדינה. בספרד לא דיברו על אוראל גרינפלד אלא על צוות שופטים מישראל ואני שמח שההכנה שעשינו במשך שבוע שלם למשחק הזה הוכיחה את עצמה".
מה זה אומר להתכונן שבוע למשחק? אפשר היה לראות למשל את הדריכות אצל זיו אדלר ואיתן שמואלביץ' בכל פעם שכדור נכנס לרחבה שלהם.
"להתכונן שבוע למשחק זה אומר שדלינו כל פרט שאפשר היה לדלות לגבי טקטיקת המשחק, צורת המשחק של שתי הקבוצות, שמות השחקנים והאופי שלהם, מה הצפי של המשחק. ישבנו עם סקאוט של אופ"א 24 שעות לפני המשחק בסקייפ ולמדנו כל דבר שרק ניתן. ישבנו לראות סרטוני וידאו. דיברנו המון בינינו ועשינו המון עבודה כדי להיות מודעים לכל דבר שיכול להתפתח וכדי להיות כמה שפחות מופתעים".
זו הכנה יוצאת דופן. בארץ אתם לא צריכים למידה והכנה כזו כי אתם מכירים היטב כל שחקן וכל קבוצה?
"ברור שכאשר אני יוצא לשפוט בחו"ל, אני פחות מכיר את השחקנים ולכן צריך ללמוד אותם ואת הקבוצות. אבל העבודה במשחק היא אותה עבודה".
מה היה מד ההתרגשות והלחץ שלך בברנבאו. איפה נכנס הרגש?
"ההתרגשות מתחילה כבר בהכנה למשחק כזה. אבל במשחק עצמו זה לא בא לידי ביטוי. אני חושב שכשופט הרגשתי כמו ספורטאי אולימפי שבא מוכן לאולימפיאדה ורוצה כבר להתפוצץ. אנחנו כל כך מרוכזים בליישם את מה שהתכוננו אליו ולכן פחות מתרגשים, אבל אין ספק שההמנון של ליגת האלופות, העמידה עם השחקנים והעלייה איתם במנהרה וכמובן 70 אלף צופים במגרש. אבל כבר בהגרלת הקפטנים על כר הדשא ההתרגשות זזה".
מה הזיכרון הכי חזק שיישאר לך מהמשחק הזה?
"שמע, אני לפני ההמראה חזרה לישראל. בטיסה אצפה במשחק במחשב ואני יכול לומר לך שבטוח אגיד לעצמי תוך כדי צפייה: 'מה, זה מה שהיה במשחק? מה, פה ישב הקהל וכך הוא הגיב?'. צריך להבין שהריכוז שלנו במשחק כזה הוא בשיא, כך שאני לא רואה כמעט מה שקורה מסביב למשחק".
הלחץ שיש עליך במשחק כזה הוא שונה? הרי כל טעות שלך עלולה לגרור הדים בכל רחבי העולם
"זה נכון. הרי צוות שיפוט ישראלי לא שופט בכל מחזור בליגת האלופות ומכאן שיש הרבה אחריות. בארץ אני סוחב את השם שלי וכאן אני סוחב את השם של מדינת ישראל. האחריות הזו היא זכות. אני גאה בכל רגע".
בלילה שאחרי המשחק לא נרדמת. איך עבר הלילה שלפני?
"ישנתי כמו תינוק בלילה שלפני המשחק. תראה, אנחנו מגיעים לנסיעה כזו לשדה כבר בשלוש לפנות בוקר. זאת אומרת שלא ישנו. סחבנו עייפות לאורך כל היום ועשינו ביום שלפני אימון בברנבאו ויש לנו באותו יום שיחה ומפגש וארוחה עם הצוות של אופ"א. לכן אתה לא באמת ישן ובלילה שלפני המשחק אתה מתרסק מעייפות וישן אפילו 10 שעות".
מה היה דו השיח הכי מעניין עם אחד מכוכבי ריאל מדריד?
"אני חושב שהיה לי דו שיח עם כל שחקן של ריאל. שחקנים שלא מכירים שופט מנסים לבחון אותו ואצל שחקני ריאל זה לא שונה. אני חושב שהם ראו מהתחלה שאני יודע מה אני עושה ושאני בטוח בעצמי ולכן השיח הפך מהר מאוד להכי מכובד שיש. לדוגמה, טוני קרוס הוא אחד שתמיד מוחה נגד שחקנים ובא לשופט והוא ניסה לראות איך זה איתי, אבל מהר מאוד הבין שאני לא צריך את העזרה הזו. גארת' בייל הגיע עם תנועות ידיים אלי. אמרתי לו: 'אתה יכול לדבר אתי, אבל בלי תנועות ידיים'. אז הוא מהר הוריד את הידיים ודיבר בכבוד. ראמוס בא לדבר אתי בסוף המשחק ודיברנו גם על הצהוב שהוא קיבל. איסקו ניגש לדבר ורצה לקבל תשובות. בקיצור עם כולם הייתה אינטראקציה מכובדת כי הצוות הישראלי הראה להם שאנחנו באים לעשות עבודה ואנחנו יודעים מה אנחנו עושים".
אם כך, זה ממש דומה למה שקורה כאן בארץ.
"שחקני כדורגל יבחנו אותך מהרגע הראשון, בעיקר אם הם לא מכירים אותך כי אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני ולכן אתה צריך להיות מוכן לזה".
הרגשת את הלחץ שבו מצויה ריאל מדריד?
"ללא ספק. ידענו היטב מה רחשי הסביבה לקראת המשחק הזה וכמה המשחק הזה חשוב להם. במגרש עצמו לא נתנו לזה כמובן שום חשיבות".
יש משהו מסוים שהיית שמח לקחת משם לכדורגל שלנו?
"אני רואה בחמש השנים האחרונות התקדמות מטורפת אצל האוהדים בארץ ומיתוג הליגות בארץ. אני חושב שהכדורגל הישראלי מתקדם בצעדי ענק. יחד עם זה אם אני מחפש את הדברים המיוחדים, אז ברור שתפס אותי איך אצטדיון כמעט ריק חצי שעה למשחק, מתמלא בכמעט 70 אלף צופים כל כך מהר וכולם מתנהגים למופת. ברור שהיינו רוצים בארץ מתקנים כמו הברנבאו אבל בקרוב יהיה לנו בלומפילד חדש ומוכן, האצטדיון בחיפה נפלא, טדי וטרנר נהדרים. אני יכול להגיד לך שאנשי אופ"א שמבקרים בארץ מספרים לנו שהם מאוד מתרשמים מההתקדמות אצלנו במתקנים".
מחכה לך משחק בסופ"ש?
"אני שופט רביעי במשחק בין מכבי נתניה להפועל באר שבע. 24 שעות אני בתוך המשחק הזה בברנבאו ומיד אחרי זה הראש כבר יהיה במשחק בארץ".
מה הפסגה הבאה שלך?
"בעקבות ההצלחה במשחק שעשינו לפני שבועיים בין א.א.ק אתונה לבנפיקה ולאחר הביקורות הטובות שקיבלנו אחרי המשחק אמש, אני יכול לגלות לך שצפוי לנו משחק בליגת האומות בחודש הבא וזה יהיה משחק מאוד חשוב".