פניש, פורטוגל, 8:00 בבוקר, אלפי אנשים צועדים לכיוון החוף בשבילים בין הדיונות שמובילות אל קו המים. החניונים כבר מלאים מ-6 בבוקר. חונים בחולות, איפה שאפשר. ההתייצבות בשבת עם שחר של הקהל המקומי, שידוע בחיבתו למסיבות ושתייה אל תוך הלילה ושינה מאוחרת בסופ"ש, מעוררת השתאות לכל הפחות, שלא לומר שאלות למחקר אנתרופולוגי. מעניין לבחון מה עומד מאחורי הבחירה בחופים שסבב אליפות העולם בגלישה מתקיים בהם. איכות הגלים, כך מסתבר, היא לא הפקטור היחיד וגם לא העיקרי. לקהל מקומי שגודש את החוף בהתלהבות יש משקל לא פחות חשוב. יש לזה משמעויות מסחריות וחברתיות שבעידן הנוכחי משחקות תפקיד מפתח. בהתאם, לפניש מקום של כבוד בסבב. עם שם דרמטי לחוף שבו מתקיימת התחרות, "סופרטובש" (סופר צינורות), מובטחים גלים צינוריים שמאפשרים לגולש המיומן גלישה בצינור וגם מהירות לביצועים וירטואוזים נוספים. הגל נשבר קרוב לחוף ושאגות הקהל, שנשמעות היטב על ידי המתחרים, גואות עם איכות הגלים והביצועים של המתחרים שבתורם נדלקים בחזרה משאגות הקהל. האחד מזין את השני.
גלישה כספורט מקצועני, למרות ההילה שעוטפת את הענף והמיינסטרימיות של הספורט בשנים האחרונות, היא עדיין ספורט קטן ומשפחתי מבחינות רבות. כאן, בפניש, זה בולט במיוחד. בעיירת החוף הקטנה הזו אין מקום ליותר מדי פינוקים שדיוות ספורטיביות מענפים אחרים אולי מורגלים בהם. במהלך התחרות כאן שכיח למדי לראות את כוכבי עולם הגלישה עומדים בתור בסופר עם האישה והתינוקת וקונים מצרכים לדירה ששכרו לימי התחרות או נושאים בעצמם את הגלשנים מהחניון לחוף שבו מתקיימת התחרות. פיליפה טולדו הברזילאי, שהגיע לפניש כמוביל הסבב, הוא אחד מכמה עילויים של הדור החדש בעולם הגלישה ולפני יומיים עמדנו יחד בתור לכספומט מחוץ לסופר בזמן שאבא שלו, שגם מאמן ומלווה אותו, מעמיס את שקיות המצרכים לרכב השכור. קשה לדמיין את נדאל או רונאלדו מגיעים למשחק בעיר כלשהי ונתפסים בשגרת החיים הקטנה כאחד האדם.
ההיטמעות של הכוכבים בעיירה זו, שהתיירות העיקרית שלה היא תיירות גלישה, היא יותר ממורגשת וההתלהבות של הקהל בשיאה. כל חנות ומותג מקיימים ארועים במהלך ימי התחרות והכוכבים מתייצבים באירועים, שותים בירה עם המעריצים, מצטלמים, חותמים, מדברים עם כולם. אין אבטחה, אין ריצה מהירה ללימוזינה או לשטיח האדום. הם פשוט כאן, בינינו. הם אוהבים את פניש ופניש אוהבת אותם. וכמובן, הכוכבים נכנסים לגלוש בימים שלפני ואחרי התחרות, ביחד עם כולם באותו ים. אין מגרש אימונים פרטי בגלישה, כך שכל גולש בחופי פניש, סביב ימי התחרות, מוצא את עצמו מתאמן ביחד עם אלופי הענף. עבור גולש שעוקב אחרי הכוכבים האלה, הדיסוננס הזה מדהים. כמו עבור אוהד כדורגל שיורד לשחק קטרגל במגרש בשכונה, ולידו מסי או רונאלדו מתאמנים על פסים.
הגולשים המקצוענים הברזילאים שמתחרים בפניש נוהגים לסעוד בקביעות במסעדת בשר ברזילאית פופולרית כאן בעיירה, עם כל המקומיים והתיירים שפוקדים אותה. לקהל המקומי ולמתחרים הברזילאים רומן מופלא שמבוסס על תרבות, שפה ושורשים משותפים. וכמובן שהגולשים הברזילאים הם פייבוריטים גדולים בעיני הקהל המקומי. הברזילאים שמגיעים לכאן מפסיקים לשבור שיניים באנגלית ועוברים לשפת האם שלהם והקשר לאוכלוסיה המקומית מיידי. הקהל מעודד אותם במהלך המקצה בפורטוגזית והם עונים לו בסוף מהפודיום ב"אובריגדו" (תודה).
השליטה של הברזילאים בענף בשנים האחרונות היא כמעט מוחלטת, מתוך 22 המדורגים ראשונים, 7 הם ברזילאים. מתוך החמישייה המובילה 3 ברזילאים ומתוך ה-3 שמתחרים על תואר אלוף העולם, 2 ברזילאים (בזמן כתיבת שורות אלה). כמובן שהמנחה המקומי של התחרות לא נותן לקהל לשכוח שהברזילאים כאן במגרש הביתי שלהם. במהלך חצי הגמר הוא חזר כמה פעמים על כך שב-10 המקצים האחרונים היו 8 ניצחונות ברזילאים ושבטוח המנצח בתחרות יהיה ברזילאי. הקהל על החוף שר שירים בפורטוגזית והניף דגלי ברזיל.
סבב אליפות העולם בגלישה מונה 11 תחנות ברחבי העולם. יש מדינות שמארחות כמה תחנות, וכך המתחרים והתחרות טיילו השנה בין אוסטרליה, ברזיל, אינדונזיה, דרא"פ, טאהיטי, ארה"ב, צרפת ופורטוגל. פניש (פורטוגל) היא תחנה מספר 10 מתוך 11, תחנה אחת לפני התחנה הסופית בהוואי. בגלל המיקום הזה בסבב, פעמים רבות הזוכה בסבב העולמי, שמוכתר על סמך סיכום הנקודות השנתי, מוכרז כבר כאן. כך היה לפני שנתיים עם ג'ון ג'ון פלורנס מהוואי, וכך גם קיוו רבים שיהיה הפעם עבור גבריאל מדינה הברזילאי שקיבל הובלה לאחר נפילתו של המוביל הקודם בסבב, פליפה טולדו, גם כן מברזיל, בשלב מוקדם בתחרות. כל מה שהיה צריך לקרות זה שג'וליאן ווילסון האוסטרלי לא יעבור את שלב רבע הגמר.
ואכן, לאחר מקצה מתוח וניסיונות רבים של ווילסון, המקצה נגמר לקול צהלות הקהל (והמנחה) כשווילסון לא עבר ונפתח החלון של מדינה להכתרה כאלוף העולם בגלישה לשנת 2018 כאן בפניש. ההכתרה מתבצעת בדרך כלל על החוף מיד לאחר מקצה הגמר, וצוות ההפקה כבר התחיל למקם את הפודיום להכתרה ברגע שווילסון נפל. הספונסרים מיקמו את השלטים והקהל התחיל להתגודד בקרבת הפודיום ולשיר בפורטוגזית (חילקו בירות באירוע אז השירה היתה חזקה במיוחד). בגמר מדינה פגש את איטלו פריירה הברזילאי (נו מה) והשניים התחרו בתרגילי אייר (כשהגולש קופץ עם הגלשן באוויר ונוחת בחזרה לגל) בצורה כל כך וירטואוזית שהזכירה את קרב האסים בין איוואניסביץ' לרודיק בווימבלדון 2001. ביצועים של אלופים אחד על השני. הם התעופפו באוויר והקהל שאג.
מדינה הוביל כל המקצה כבר מתחילתו, מה שהיה צפוי, שכן מדינה ותיק יותר בסבב ואף זכה בתחרות בפניש שנה שעברה. כמה דקות לסיום המקצה וההכתרה כבר היתה על הקיר. אלא שאז האלמנט הלא צפוי בגלישה נכנס לתמונה. סט חזק יותר של גלים עלה לכיוונו של איטלו הצעיר שהצליח לתפוס ולבצע אייר חזק וגדול יותר יותר ממה שמדינה עשה עד כה, בעזרת הגל שתפס שהיה הגבוה ביותר במקצה. האוקיינוס נתן לאיטלו הזדמנות והוא ניצל אותה עד הסוף. ההובלה עברה אליו וצפירת הסיום חתמה את המקצה כשהוא האלוף של פניש. הכתרת אלוף העולם תחכה לדצמבר, בחוף פייפליין בהוואי, איפה שכנראה גם כן, השירים והאלוף יהיו מברזיל.