הבעיה של המאמן הבא: גם לערן לוי יש חלק בפיאסקו בבית"ר ירושלים

גיא לוזון מאמן כדורגל כבר למעלה מ-16 שנים. הוא עבר בקבוצות גדולות יותר וגדולות פחות, היה הראשון לעלות עם קבוצה לשלב הבתים בליגה האירופית, אימן את הנבחרת הצעירה, כמעט לקח אליפות עם סטנדרד ליאז' ועוד. אפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל קשה לקחת ממנו את התשוקה למשחק ואת הרצון לנצח.

מה שאי אפשר הוא להסיר מלוזון את האחריות לחוסר ההצלחה של השנים האחרונות. הוא בנה סגל לא טוב במכבי חיפה, הוא הפך סיטואציה קשה לבלתי אפשרית בבית"ר ירושלים. ההנחה היחידה שניתן לעשות לו היא שמדובר, אולי, בשתי הקבוצות היחידות בארץ שנכון לנקודת הזמן הזאת בלתי אפשרי להצליח בהן. ועדיין, הוא היה יכול וצריך לעשות יותר.

הבעיה המרכזית של לוזון, כפי שהתברר סופית ביום ראשון לאחר המשחק באשדוד ובהודעת הפרידה לאחר מכן, לא קשורה בכדורגל. היא קשורה במחסור חמור באינטליגנציה רגשית. עד כמה שאנחנו בצד התקשורת לא מתלוננים, כמובן, על הכותרת שסיפק, ללוזון פשוט אסור היה לפלוט את ההצהרה על אחוזי השומן של ערן לוי. הוא יכול להותיר רושם שהוא לא מרוצה, מותר לו לעשות ללוי סדרת חינוך, הוא פשוט לא יכול לפתוח דיון על שחקן שלו מול המצלמות, במיוחד כשהדיון הזה מתפשט למקומות כמו אסתטיקה ומראה חיצוני, על אף שהטיעון עצמו מקצועי נטו. די לראות את העמימות של ולדימיר איביץ' במכבי תל אביב בנושא אלירן עטר או את ההיתממות המכובדת של ברק בכר בהפועל באר שבע בכל פעם שעולה נושא בן שהר, כדי להבין שההתנהלות של לוזון רחוקה מלהיות תקינה. לא על זה הוא שילם במשרתו, אבל זה בהחלט חותם ראוי לסיכום הקדנציה שלו בית"ר.

עוד בנושא:

גיא לוזון פוטר מבית"ר ירושלים
לאחר המשחק באשדוד: לוזון עזב דרך יציאה צדדית
ולפני המשחק: מטר קללות של אוהדי בית"ר למאמן

המהלכים האחרונים של לוזון הפכו את ערן לוי לסוג של קדוש מעונה. תוצאות גרועות לא רק מטות את הכף נגד המאמן, הן גם יוצרות תחושה שהשחקן שחסר ישנה הכול. ערן לוי הוא האיש שיכול לתת את הפאס, להשחיל את הכדור החופשי לחיבורים, להזניק את בית"ר מהתחתית לצמרת.

ובכן, הוא לא. כי אחרי הכול, במהות דבריו לוזון צדק. לוי לא נראה טוב. המשקל שלו גבוה מדי, הוא לא נייד, הוא הולך במגרש, הוא הרבה דברים שאנחנו לא רוצים לראות אצל שחקן כדורגל. אפשר לטעון ששום דבר לא הפריע לו להיות כוכב במכבי נתניה, אבל לבית"ר ירושלים בכלל ולמאמן בפרט יש ציפיות אחרות משחקן שאמור לסייע להוביל את הקבוצה לחלק העליון של הטבלה.

כך שלוי הוא לא קורבן של נסיבות או של מאמן, הוא קורבן של עצמו בלבד. השאלה היא האם ערן לוי עם 15 ק"ג פחות היה עושה הגנה ומכסה יותר שטחים. לוזון לא תכנן את העונה עם ערן לוי וכעת הוא יסיים אותה בלי ערן לוי. זה יקרה מאוד בקרוב. ומה יהיה עם ערן לוי תחת המאמן הבא? יכול להיות שבבית"ר יגלו במהרה שלוזון לא היה הבעיה היחידה בסיפור הזה.

שלושה דברים בלטו בשער של בית"ר ירושלים. האחד הוא הבישול של מאור בוזגלו. אפשר לטעון שזו פשוט הייתה הגבהה טובה, כזאת שרואים מדי פעם בליגת העל, אבל שום דבר לא טריוויאלי במקרה של בוזגלו, ששיחק מעט מאוד כדורגל במהלך השנה וחצי האחרונות. כיף לראות שלא משנה באיזה כושר הוא, הטאץ' הזה תמיד יהיה שם.

השני הוא עידן ורד. לפני המשחק, כשאוהדי בית"ר שפכו ארטילריה כבדה של קללות כלפי לוזון לפני המשחק, ורד היה זה שניגש להרגיע. לאחר שהכדור שלו פגש בעוצמה את הרשת, ורד רץ וסימן לאמצע המגרש. זו פעולה לא נדירה, אבל בהתחשב בקונטקסט ובמה שקרה לפני המשחק, הייתה לה משמעות עצומה. בעוד הרבה שחקנים נסחפים לרפיון כשהמאמן מתנדנד, ורד הוכיח שבמשמרת שלו הוא יעשה הכול עד הרגע האחרון כדי להציל את הספינה מטביעה. לא טריוויאלי בכלל.

והיה גם יואב ג'רפי. יש מצב שמדובר בשוער הטוב ביותר כיום בליגת העל?