אם גם אתם זוכרים בחיבה את דטרויט פיסטונס של 20003/04 ומרגישים געגוע, דמיינו מה קורה לשחקנים של הקבוצה ההיא, שהדהימה את הלייקרס הגדולה בגמר של אותה עונה וזכו באחת האליפויות המרגשות של העשור הקודם. בן וואלאס וחבריו גברו 1:4 על החבורה של קובי ושאקיל, ומתברר שעד היום וואלאס בן ה-44 מתענג על הרגעים האלה ובקשר עם חבריו לקבוצה ההיא.
"בדיוק לפני כמה ימים דיברתי עם שיד (ראשיד וואלאס), צ'ונסי (בילאפס), ריפ (המילטון) וטיישון (פרינס)", אמר וואלאס, "לכולנו יש קבוצה משותפת של צ'אט. אנחנו עדיין B5, החמישייה הכי טובה. הם אחים שלי".
וואלאס, ששיחק ארבע הופעות באולסטאר וזכה ארבע פעמים בתואר שחקן ההגנה של השנה (הוא ודיקמבה מוטומבו הם היחידים שזכו בתואר ארבע פעמים) , פרש ב-2002 אחרי 16 שנה בליגה. הוא מודה שהמעבר ל"אזרחות" לא היה קל. הוא סבל מדיכאון שנמשך שנתיים, וירד במשקל אחרי שאיבד כמעט 20 ק"ג.
"כדורסל זה משהו שדי משתלט לך על הראש", אומר וואלאס, "זה לוקח אותך למסע עם עליות חדות ונפילות חזקות. אתה כמעט צריך את זה. יום אחד אני יכול לעלות למשחק ולקלוט 20 ריבאונדים, ויום אחר אולי 7 או 8. עכשיו, אתה די מחכה לפעם הבאה, כדי להוכיח את עצמך. כשאתה פורש, אתה מתחיל להרגיש שנזנחת. שאף אחד לא בודק מה איתך. אתה לא מקבל את שיחות הטלפון שנהגת לקבל בעבר. ואז אתה מתחיל לדעוך, אבל אין משחק למחרת שירים אותך, ואתה אתה ממשיך לשקוע ולשקוע".
וואלאס המודאג החליט להתקשר לאנשים שהבטיחו לו שתמיד יהיו לצדו. הראשון היה מאמנו לשעבר, ריק קרלייל, מאמן דאלאס. "זו הייתה שיחה משמעותית עבורי, כי הוא אחד האנשים ששיחקתי אצלו ומכיר אותי", אמר וואלאס, "הוא הרים את הטלפון, וידע בדיוק מה אני צריך באותו רגע. הוא נתן לי רשימה של אנשים להתקשר אליהם. לפני שנתיים התקשרתי למייק וודסון, דוק ריברס, וכולם עזרו מאוד והפנו אותי לכיוון הנכון".
הוא היה בטוח שהוא יהיה מוכן לימים שאחרי הפרישה, אבל מהר מאוד גילה שכל הכסף שחסך לאורך הקריירה לא יצליח למלא אותו. בנוסף, המעבר מלהיות בקבוצת NBA במסעות קבועים לאבא שנמצא כל היום בבית עם המשפחה היה לא קל. "הטעות הייתה שחשבתי שכשאפרוש, אוכל פשוט להירגע ולמצוא משהו", אמר, "זה נהדר שכיום החבר'ה הצעירים מתחילים לחשוב על זה בזמן שהם בליגה. אני חיכיתי רק עד אחרי הפרישה וניסיתי למצוא משהו. הייתי מוכן פיננסית, אבל לא הכנתי את היסודות.
"וגם, אתה מתרגל ללוח זמנים מסוים. להגיע הביתה, כשיש לך את כל הזמן החופשי הזה אחרי הפרישה, אתה פשוט מתעורר בלי תכלית. פה נדרשה ההסתגלות הכי קשה, להתרגל לחיים בלי לוח זמנים. שיגעתי לחלוטין את אשתי והילדים".