פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הניצחון הוא רק בונוס: נקודות האור מניצחון נבחרת ישראל על סקוטלנד

        ישראל שברה מול סקוטלנד שיאים ורצפים, הפכה לראשונה משחק אחרי עשור וכן, גם סיבכה את הבית בליגת האומות. ועדיין, הבשורה הגדולה ביותר מה-1:2 בחיפה היתה היכולת - עם הדקות הכי מהנות של הנבחרת בשנים האחרונות. אורן יוסיפוביץ על הראשון של הרצוג

        הניצחון הוא רק בונוס: נקודות האור מניצחון נבחרת ישראל על סקוטלנד
        צילום ועריכת וידאו: יוסי ציפקיס

        כשאנדי הרצוג סיים לדבר במסיבת העיתונאים חבר מהעבר הפתיע אותו. זה היה הראלד הופר, ראש פומה באיזור הזה של העולם, והוא אוסטרי שמכיר את הרצוג עשרות בשנים, עוד כשזה היה גומר את נבחרות ישראל עם גולים שלא מהאיזור הזה של העולם. "איך נכנסת לכאן?", התפלא המאמן הנרגש, וביקש מהחבר, הקמע, לבוא לכל משחק. הוא ישתדל. לא מבטיח. "זה היה משחק טוב", אמר לי הופר, ושאל, "איך המדים, הא?". הוא שמח עבור הרצוג על הסיפתח, והודה: "נבחרת סקוטלנד על הפנים. לא הופתעתי. לפני שבוע ראיתי את דאבור נגד סלטיק. זלצבורג היו כמה רמות מעל".

        אותו דאבור, שמול סלטיק כבש ואתמול לא אבל עשה הכול חוץ מזה, נשאר לבד באיזור התקשורת, אחרי שווילי רוטנשטיינר ניקה משם את כולם. הבוס החדש של הנבחרת נתבקש לתת לחלוץ זלצבורג עוד כמה דקות עם העיתונאים אבל ענה עם הידיים ועם העיניים ועם הפה: הבי גיים און סאנדיי. משחק כבד בטרנר. כולם לאוטובוס, ולמלון. זה היה, בפשטות, אחד המשחקים הטובים ביותר של נבחרת ישראל בשנים האחרונות. נבהיר - זה לא היה משחק גדול, זה היה משחק טוב, סביר, ראוי, כמו שצריך. בקיצור - משהו שמזמן לא ראינו. ואתם זוכרים מה קורה לנבחרת ישראל אחרי משחק טוב? בדיוק. ולכן ההתנהלות של רוטנשטיינר סימלה מהפך גדול יותר אפילו מזה שהתרחש על הדשא של סמי שעה קודם לכן.

        עוד בנושא

        עם מהפך מתוק: נבחרת ישראל ניצחה 1:2 את סקוטלנד בליגת האומות
        ארבע נקודות אמורות להספיק: סיכויי העלייה של נבחרת ישראל
        הרצוג: "הגיע לנו לנצח". כיאל: "המשכנו להאמין גם אחרי שספגנו"

        אנדי הרצוג מאמן נבחרת ישראל (ברני ארדוב)
        זה לא היה משחק גדול, זה היה משחק טוב, סביר, ראוי, כמו שצריך. בקיצור - משהו שמזמן לא ראינו. אנדי הרצוג (צילום: ברני ארדוב)

        זה היה לפני יותר מעשור. ספטמבר, 2008, מוקדמות המונדיאל, קישינב, מולדובה, דרור קשטן המאמן, אוואט, קוזוקין, טועמה, משה אוחיון ועומר גולן בהרכב. שהר פתח והוחלף מוקדם, כמו אתמול, רק שאז זה לא היה מקצועי אלא בגלל שנחתך מצינור ניקוז על הדשא; בוזגלו, שאז עוד נקרא ילד, נכנס במקומו ובישל פעמיים: לקלמי סבן, שהחליף את קוזוקין המבוהל זמן קצר קודם לכן, ולגולן. והיתרון המולדבי, 0:1 מהדקה הראשונה, נמחק כלא היה. מהפך. קורה בכדורגל, לא?

        לא לנבחרת ישראל. מאז עברו עשר שנים ואפס מהפכים, עד אתמול, בחיפה, כשסקוטלנד הוליכה 0:1 מוכר מפנדל שהיה אבל שלא היה צריך להיות - גם דור פרץ יודע שטעה.

        אל חדר ההלבשה ירד אנדי הרצוג עם שני משחקים וחצי בלי גול ובלי נקודה באופק. והקהל המצומצם שהגיע רחש, וזה היה נראה רע למרות שעל הדשא זה היה די טוב. והרצוג אחרי ביקורת נוקבת כמו שהיא מטומטמת - אחרי שני משחקים בלבד - ולבטח הרגיש שמגרד לו מרוב לחץ. "מצד אחד תמיד תגיע ביקורת אם אין תוצאה", אמר לי אתמול במסיבת העיתונאים, "מצד שני הייתי חייב להתפקס ולחשוב על הנבחרת שלי".

        "המשחק נגד אלבניה כאב לנו", פירט בירם כיאל, אחד משני השחקנים הכי טובים אתמול. "כי שיחקנו טוב והתוצאה לא היתה טובה. הרגשנו כבר אז שיכול להיות פה משהו חדש. האמונה החלה שם. אני יכול להגיד לך שאחרי הגול נראינו יותר טוב, יותר חדים".

        בלשון המעטה. ישראל עלתה למחצית השנייה בצורה נהדרת, והראתה את הדקות הקולחות ביותר בכחול-לבן מאז ה-0:3 על בוסניה, שהתרחש כבר לפני ארבע שנים. טואטחה ניצח על החגיגה, כיאל לחם במרכז, נאתכו דפק עבודה משני עברי המגרש ודאבור שיחק כמו כוכב. הגול הראשון של עידן הרצוג היה כה יפה עד שלרגע לא האמנת שהוא נפל בצד הנכון, בטח שהכובש היה דור פרץ. את השני בישל כיאל לחברו מסלטיק, טירני. אם דיא סבע קצת יותר מפוקס הוא מתגמל את עטר על המסירה הכי טובה בתולדות אלירן, אבל מלך השערים המכהן התעקש לעשות את זה מותח ולעצבן את המאמן שלו. אבל בסוף הרצוג נרגע. ניצחון ראשון כבר יש לו, ומהפך ראשון מאז אתם יודעים מתי. גם הרצוג יודע. "טאלב אמר לי", סיפר ושאל, "זה באמת נכון?".

        וזה נתון לא ייאמן כמו היכולת של נבחרת ישראל אתמול. לניצחון היה אפשר לצפות, אבל לא ליכולת כזו. ולכל המנמיכים - "זו סקוטלנד הרעה", "היא שיחקה בעשרה שחקנים", וכו' - נענה: לא נבחרות בינוניות מינוס ולא נבחרות בעשרה שחקנים מפסידות לישראל על בסיס קבוע. ועל הדרך נוסיף: זה היה ניצחון הבית הראשון של הנבחרת על יריבה בריטית. נייס, מייט.

        בירם כיאל עם מונס דאבור שחקני נבחרת ישראל (ברני ארדוב)
        "המשחק נגד אלבניה כאב לנו, כי היינו טובים והתוצאה לא היתה טובה". בירם כיאל חוגג עם דאבור (צילום: ברני ארדוב)

        "אנחנו אחת המדינות היחידות בהן יכולים לבוא בטענות למאמן אחרי שלושה ימים", קבע הקפטן ביברס נאתכו, כששאלתי על החצים לעבר הרצוג אחרי השבוע התחרותי הראשון בתפקיד. אם לומר את האמת, השיטה עדיין לא דופקת ואולי לישראל לא יהיו הבלמים המתאימים וגם לא שחקני החוד שישלימו זה את זה, אבל אתמול המערך של הרצוג ניצח. שלושת הקשרים, דפנסיביים מדי ביחד ביום רגיל, תקפו טוב מאוד ושלושת הבלמים החמיאו למגנים. בעיקר לטואטחה, שאתמול כל קרוס שלו נראה כמו טוני. ביברס הדף את הביקורת. "שיחקתי בצסק"א שנתיים את השיטה הזו והיא מאוד התקפית", אמר. "צריך סבלנות, מה שאין אצלנו בכדורגל".

        "היום שיחקנו נכון", הסביר איינבינדר, "בדיוק לפי ההוראות של המאמן". וכיאל היה נחרץ: "כל משחק שעובר, אנחנו נעשים מאומנים יותר. המערך הזה, השיטה הזו - זה מה שהוא רוצה שנשחק. זה רעיון חדש, A New Idea, ואנחנו צריכים ללמוד. לא הצלחנו משהו אחר, אז למה לא לנסות? במיוחד שהמותג של הנבחרת לא התרומם. זה עובד באירופה בכל מקום אחר".

        "אנחנו עדיין לא איפה שאנחנו רוצים להיות", אמר לי הרצוג. "אנחנו חייבים להשתפר".

        ואתמול התוצאה היתה טובה, אבל היכולת יותר, והיא גם הדבר החשוב יותר. כי לתוצאות של הנבחרת הזו יש תקרת זכוכית, אבל הכדורגל היה ברצפה, ואתמול, לראשונה זה יותר מדי זמן, ישראל גרמה לאוהדיה ליהנות.

        orenjos@walla.co.il

        ביברס נאתכו שחקן נבחרת ישראל (ברני ארדוב)
        השיטה של הרצוג דווקא התקפית מאוד. נאתכו חוגג (צילום: ברני ארדוב)