האייטון של המדינה: פיניקס רוצה לצאת מהבינוניות עם דיאנדרה אייטון

מאזן בעונה שעברה: 61:21.

סיימה את העונה: מקום אחרון ב-NBA.

קשה להיות במקום האחרון בליגה ביעילות התקפית והגנתית, אלא אם אתה באמת מנסה. השחקנים כמובן לא אשמים - מעבר לתחרותיות הפסיכוטית שהיא תנאי להצלחה ספורטיבית ברמות האלה, תהיו בטוחים שאף אחד לא רוצה שינחיתו לו על הראש מישהו שנבחר גבוה בדראפט ומשחק בעמדה שלו. אבל מעבר לזה, כל מה שההנהלה יכולה הייתה לעשות כדי להקשות על הקבוצה הזו, היא עשתה. זה התחיל מפיטורי מאמן אחרי שלושה משחקים בלבד - ארל ווטסון נשלח לארוז במהלך תמוה - לא בגלל שהוא מאמן טוב (הוא לא), אבל התזמון בעייתי כי הוא לא פה ולא שם. או שתתנו לו צ'אנס או שתביאו מישהו בקיץ.

אריק בלדסו מיד צייץ "אני לא רוצה להיות פה". כעונש חינוכי - שבאופן מקרי בעליל גם עזר להם להפסיד יותר משחקים - הסאנס השביתו את הרכז הפותח שלהם עד שמצאו לו טרייד. כדי לא לעשות ספוילר, לא נספר איך בלדסו תירץ את הציוץ, שכמובן אסור מבחינת חוקי הליגה, אבל זה ענק.

דווין בוקר המשיך להתקדם באופן שנראה מנותק לחלוטין מהצלחת הקבוצה, ומעבר לזה לא היה הרבה מה לספר על העונה המדכאת של הסאנס. אם יש קארמה בעולם, היא כנראה הייתה עסוקה בעניינים אחרים בשעה שנערכה הגרלת הלוטרי, כי מאמציה הפתטיים של פיניקס זיכו אותה בבחירה הראשונה של הדראפט.

באו: דיאנדרה אייטון (רוקי, בחירה ראשונה), טרבור אריזה (שחקן חופשי, מיוסטון), ריאן אנדרסון (טרייד, מיוסטון), דיאנתוני מלטון (רוקי, בחירה 46, טרייד, מיוסטון), אלי אוקובו (רוקי, בחירה 31), דרל ארתור (טרייד, מדנבר דרך ברוקלין), ג'ורג' קינג (רוקי, חוזה דו-צדדי).

עזבו: אלפריד פייטון (שחקן חופשי, לניו אורלינס), ג'רד דאדלי (טרייד, לברוקלין), מרקיז כריס (טרייד, ליוסטון), אלכס לן (שחקן חופשי, לאטלנטה), ברנדון נייט (טרייד, ליוסטון), טיילר יוליס (שוחרר, לגולדן סטייט), אלק פטרס (שחקן חופשי, חתם בצסק"א מוסקבה הרוסית), אלן וויליאמס (שוחרר, לברוקלין).

נתחיל מהסוף - ריאן מקדונה פוטר מתפקידו כג'נרל מנג'ר לפני ימים ספורים. ג'יימס ג'ונס וטרבור בוקשטיין קודמו ויחליפו אותו יחד. להלן שרשרת האירועים שמאפשרת לנו להתחקות אחר GM שמרגיש את האדמה בוערת תחת רגליו.

לסאנס היה הרבה זמן להתכונן לקיץ. ראשית הם בחרו באיגור קוקושקוב, עוזר מאמן מנוסה ומוערך מיוטה, שיקח פיקוד בעמדת המאמן הראשי. הרזומה המרשים של קוקושקוב כולל גם אליפות אירופה ב-2017 עם נבחרת סלובניה של גוראן דראגיץ' וילד פלא שנרשם השנה לדראפט - לוקה דונצ'יץ'.

דווין בוקר הוחתם לחוזה מקסימום - 158 מיליון דולר לחמש עונות החל מעונת 2019/20. יחד עם שק הכסף הענקי הזה, הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה קיבל גם לא מעט אחריות. אף אחד לא היה ממצמץ אם פיניקס הייתה משתהה עם ההצעה הזו עד לסוף העונה. נשאר לו הרבה מה להוכיח לפני שיהיה ראוי להשקעה כזו. אבל הסאנס נואשים, כפי שנראה בהמשך. בינתיים בוקר הספיק לעבור ניתוח ביד ימין, במה שבפירוש לא היה תאונת חד אופן ביזארית, מאיפה הבאתם את זה בכלל? הוא צפוי לחזור תוך שישה שבועות.

ערב הדראפט, העולם כבר ידע שהג'נרל מנג'ר ריאו מקדונה לא יאחד בין קוקושקוב לכוכב שלו מהנבחרת, ויקח את דיאנדרה אייטון בבחירה הראשונה. אף שלאורך העונה דונצ'יץ' היה מועמד הראשי לרדת ראשון מהלוח, הפוטנציאל האדיר של אייטון קנה לו יותר ויותר מעריצים, ובפיניקס מקווים שהשיגו בו את הסנטר הגדול הבא.

הענק ממכללת אריזונה אמור לספק נקודות, ריבאונדים ונוכחות בצבע מהרגע הראשון שלו על הפרקט. הוא נייד ואתלטי, עם גוף מושלם לכדורסל המודרני - 2.13 מטר של שרירים. קוקושקוב וצוותו יקוו שיוכלו לעבוד איתו על ההגנה שלו, בעיקר בקרבת הטבעת. בהקשר הזה חשוב לזכור שמעבר למחסור מוחשי באינסטינקטים טבעיים, הוא גם שיחק בעיקר בעמדת הפאוור פורוורד בקולג' (משום מה), ולא תמיד נמצא במיקום אידיאלי להגן על הסל בשל כך.

המהלך השני של מקדונה בדראפט כלל את הטלנובלה של הערב. בין פיניקס לפילדלפיה נרקח טרייד, אולי בדקות שלפני, ואולי ממש בזמן שמיקל ברידג'ס (שנבחר עשירי) ואמו הדומעת מאושר התראיינו לכבוד בחירתו לסיקסרס - הקבוצה שבה אמו עובדת. הטרייד האכזרי עקר את הבן מאמו לצד השני של היבשת - פילדלפיה הסכימה לשלוח את ברידג'ס לפיניקס תמורת זאיר סמית' (שנבחר במקום ה-16) ובחירת סיבוב ראשון ב-2021.

מדובר בתשלום כבד במיוחד עבור קפיצה של שש מקומות בדראפט, וחשוב לקחת בחשבון שאף אחד כבר לא נותן בחירות סיבוב ראשון לא מוגנות. יתרה מכך, דראפט 2021 עשוי להיות הדראפט שבו תיכוניסטים כבר לא צריכים לחכות שנה כדי להירשם - זה קריטי כי זה אומר שיהיו פי שניים פרוספקטים שלא באמת סופרים את הקולג' מרוב שהם טובים - גם אלה מהשנתון הקודם, וגם החדשים. ולכן הוא נקרא בפי רבים ה"דאבל-דראפט". אם אדם סילבר אכן יפתח את השערים כמצופה, בחירה בדראפט הזה שווה הרבה יותר מבשנים אחרות. קשה לראות איך הטרייד הזה לא חוזר להכות בסאנס כמו בומרנג בעוד שלוש שנים.

מקדונה הספיק לפצות מעט, בטרייד מעניין עם הרוקטס. הסאנס שלחו את מרקיז כריס המאכזב, ואת (החוזה של) ברנדון נייט, בתמורה ל(חוזה של) ריאן אנדרסון והרוקי דיאנטוני מלטון. בטווח הארוך, מלטון יכול להיות השחקן הכי טוב שיצא מהטרייד הזה, למרות שהוא נפל לבחירה ה-46. אנדרסון מצדו ירווח את המשחק באופן שיאפשר לקוקושקוב לראות מה יש לצעירים להציע. אנדרסון אפילו הסכים לקצץ בסכום (העצום) שמובטח לו בעונה האחרונה בשביל לאפשר את הטרייד.

אנדרסון יחבור לטרבור אריזה, שהסכים לחתוך מהקונטנדרית מיוסטון בתמורה ל-15 מיליון דולר שיקבל לעונה אחת. טי ג'יי וורן, בשנה הראשונה של חוזה שישלשל לכיסו 47 מיליון דולר, ולאחר שקלע כמעט 20 נקודות למשחק בעונה שעברה, פתאום מוצא את עצמו רביעי בשרשרת המזון בעמדה שלו. אלי אוקובו הצרפתי יאבק על דקות בעמדת הרכז מול מלטון ושאקיל האריסון. פיניקס עדיין מחפשת מי להנחית מעליהם ברוטציה המפוקפקת הזו, וגם בוקר יראה דקות בעמדה.

ציון לקיץ: 4.5. בשנים האחרונות, כל קיץ בפיניקס זה רק עוד הזדמנות לדברים להשתבש. אין לקבוצה רכז ראוי. והייתי לוקח את דונצ'יץ' (עם ובלי קשר למשפט האחרון).הטרייד של מקדונה על ברידג'ס בעייתי כי הוא חושף ניגוד עניינים שהיה לו - אם ברידג'ס לא מתברר כמציאה, ושאר המהלכים לא יוציאו את הקבוצה מהבוץ, הוא ידע שהוא יפוטר ממילא (תיאורטית, מעשית גם את זה לא נתנו לו לגלות). האינטרסים של מקדונה ואלה של הקבוצה לא היו מסונכרנים כבר אז. ולגבי ההחלטה המוצדקת לפטר אותו - מה הטעם לתת לו לנהל את כל האוף-סיזן ורק אז להעיף אותו? כמו עם ווטסון, התזמון הצורם חושף התנהלות שהיא לכל הפחות רשלנית.

חמישייה: שאקיל האריסון, דווין בוקר, טרבור אריזה, ריאן אנדרסון, דיאנדרה אייטון.

ספסל: ג'וש ג'קסון, דיאנטוני מלטון, מיקאל ברידג'ס, טי ג'יי וורן, דראגן בנדר, ראשון הולמס, אלי אוקובו, טרוי דניאלס, טייסון צ'נדלר, דרל ארתור, אייזיה קאנן, דבון ריד, ג'ורג' קינג.

מאמן: איגור קוקושקוב, עונה ראשונה בקבוצה ובליגה.

הכוכב: דווין בוקר התרוצץ כמו כלבלב במפעל לנקניקיות עד עכשיו - לצד פיתוח הכישרון ההתקפי הנדיר שלו, הגארד לא עשה הרבה בצד השני. בחלק המבאס ניגע כשנגיע ל"מספר הנוסף". בינתיים ננסה להבין מה הופך אותו לאיש ששווה 158 מיליון דולר.

בוקר מיצב את עצמו כאחד מהכוכבים העולים בליגה עם עונה של 24.9 נקודות למשחק, שכללו 6.1 הליכות לקו, ו-38.3 אחוז משלוש בווליום בריא. מדובר בסקורר קטלני ומגוון, עם טאץ' של יצירה לאחרים שהסאנס מקווים שימשיך לפתח. נראה שהכוכבים הגדולים של הליגה כבר אימצו אותו לחיקם ורואים בו אחד מהם. בדרך כלל זה סימן טוב.

האקס פקטור: דיאנדרה אייטון הולך להיות טוב במידה שבה הוא רוצה להיות. אין משהו שעוצר בעדו - הנתונים הפיזיים והכישרון שלו פשוט עד כדי כך מיוחדים. מה שכן, לפחות בטווח הקרוב, זה יהיה נחמד אם יהיה מי שימסור לו. בליגת הקיץ הוא התקשה לקבל נגיעות בפוסט-אפ, ומצבת הרכזים של פיניקס לא מעודדת, בלשון המעטה. קארל אנתוני טאונס, סנטר התקפי טוב ומוכשר מאייטון - ואחד הכישרונות ההתקפיים הכי טובים שראתה העמדה הזו, לפי המספרים - ראה את האפקט שלו מצטמק בפלייאוף האחרון בגלל הבעיה הזו בדיוק.

אם קוקושקוב יצליח להפוך את אייטון לאיום התקפי המחייב שמירה כפולה, ההתקפה של פיניקס לא תסיים אחרונה בליגה, או קרוב לכך, ויהיה לקבוצה סיכוי לאסוף קצת ניצחונות והרבה תקווה. בהגנה, עצם הנוכחות שלו ליד הטבעת אמורה להרתיע לא מעט שחקנים, אבל מתישהו הוא יצטרך ללמוד איך לעשות יותר מפשוט לעמוד שם.

המספר הנוסף: 114.7. זו כמות הנקודות שהסאנס ספגו ל-100 פוזשנים ב-1866 הדקות של בוקר על המגרש בעונה שעברה. המספר הזה נראה כמו מעלות של תנור יותר מאשר תוצאה לגיטימית למאה פוזשנים. בוקר חייב לשנות פאזה, ולהפסיק לחשוב שהוא חלוץ שעושה טובה שהוא עובר את החצי. ההתקפה של פיניקס תמיד תתקשה בלעדיו, ולכן הקבוצה חייבת להיות מסוגלת לעצור יריבות כשהוא על המגרש - אחרת היא תקועה ככה או ככה.

תחזית נועזת: בוקר מגיע לאולסטאר. אולי נתפסתי בהייפ, אבל אני מאמין. שם בכל מקרה לא מנומס לשמור.

גזר הדין: הקבוצה הזו אמנם גרועה, אבל אי אפשר להגיד שהיא משעממת. בניגוד לעונה שעברה, יש לא מעט סיבות להדליק את המסך ולהציץ מה קורה במדבר. ביום טוב הם יכולים לגרום גם לקבוצות טובות להזיע. אבל המערב השנה חזק מאוד, גם מתחת לקונטנדריות, והחוליות החלשות הן פיניקס וסקרמנטו. אני מנחש שהם יבינו מהר שהפלייאוף לא נמצא בקלפים, ויתנהלו בהתאם עם פיתוח הצעירים ואולי גם פעולות יותר מוצהרות של טנקינג. 53:29, מקום 14 במערב ו-27 בליגה.