לשכטר חוקים משלו: אורן יוסיפוביץ על פתיחת העונה של איתי שכטר במכבי תל אביב

נתחיל דווקא עם המקרים המשניים, שייראו אפילו מאולצים לכל אחד שלא ממש מכיר את איתי שכטר והתרומה שלו לקבוצת כדורגל.

עוד בנושא:

עמוד האינסטגרם של וואלה! ספורט
מכבי תל אביב - הפועל תל אביב: דמארי ישחק, שחקן במכבי ת"א: "אין להם מה להפסיד"
ולאדן איביץ': "גביע הטוטו הוא היסטוריה. רוצה לחייך אחרי הדרבי"

בסוף יולי, במשחק גביע טוטו שנקרא גם "קרב האירופיות" או משהו כזה בין מכבי תל אביב לאקסית בית"ר ירושלים, איתי שכטר קיבל דקות ראשונות במדים החדשים ובמחצית השנייה נדחף, כרגיל, למקום הנכון. בין שני שחקני בית"ר הטריד כדור עד דן גלזר, ומשם לארון שוינפלד, ו-0:1. לא גול, לא בישול, אבל בלי שכטר - שוינפלד עדיין עם אפס שערים העונה. נמשיך במשחק האחרון בו שיחק עד כה - גמר גביע הטוטו מול האקסית מכבי חיפה.

אבי ריקן בעט, עומר אצילי היה לבד ברחבה, הפך בעיטה למסירה ובנגיעה עשה 0:1. רגע, איפה הבלמים של מכבי חיפה? דוס סנטוס, למשל, שכב כ-30 מטרים משם - תודות למפגש עם שכטר.

במשחק השני שלו במכבי תל אביב העונה, נכנס שכטר במצב של פיגור 1:0 מול פיוניק במוקדמות הליגה האירופית. הוא בישל לדור מיכה את השער הראשון. בדרבי גביע הטוטו הפועל האקסית הוליכה 0:1 אבל אז שכטר נפל באמנות על מפתן הרחבה. יונתן כהן עשה 0:1.

התוצאה מול סרפסבורג בבית היתה מאופסת כששכטר עלה על הדשא. הוא סחט פנדל, אותו תרגם אצילי ל-0:1. מול הפועל באר שבע, בטרנר, בישל באמנות את השער הראשון של הצהובים לאייל גולסה. מול הפועל רעננה כבש את ה-0:1 בעצמו. גם מול האקסית מכבי נתניה.

אוקיי, אז הרגע קראתם דוח מתומצת על כל המשחקים של שכטר במדי מכבי תל אביב למעט משחק החוץ בסרפסבורג, בו עלה על המגרש כשהתוצאה 3:1 וכך גם נגמר. למעשה, בכל המשחקים בהם שותף בישראל - המדינה בה יתקיימו כל משחקי מכבי תל אביב עד סוף העונה - איתי שכטר אחראי לשער הראשון של מכבי תל אביב. מר סיפתח, שובר הקרח, הראשון לשערו. כן, לפעמים זה בעקיפין, אבל הרי שאצל שכטר אין באמת בעקיפין. זה מה שהוא עושה, גולים זה המקצוע, יותר מכל אחד אחר. גם אם לא בכמות, אז באופציות. שכטר מחזיק בסט תכונות שפשוט נברא לעניין - בעיטות, מסירות, מכות, נפילות - ולכל אלה שחושבים שה-VAR יפגע בו, תחשבו שוב. אם ג'ורג' קוסטנזה יכול לרמות פוליגרף, גם איתי שכטר יכול לנצח מכונה.

הרבה מחמאות נשפכו על הבנייה השקטה, השפויה והיציבה של מכבי תל אביב. הרבה ביקורת הוטחה על תחזוקת הסגל של הפועל באר שבע. ובכן, במקרה של שתי הקבוצות, הכול מתחיל בשחקן אחד, שבמקום להגר לבירת הנגב, החליט ללבוש את המדים הצהובים.

ושלושה חודשים לתוך העונה החדשה אפשר לומר - שכטר אחראי על בובה של התחלה.

בכל עסקה בה מעורב סוחר גאון מן הסתם גם מעורב מהלך של אידיוט, ואם אלי טביב לא עושה אלי טביב, היום בבית"ר ירושלים היה משחק גם שכטר ואז לכו תדעו… אבל מתנת הפרידה של טביב לליגת העל היתה עוצמתית, והאמת, גם של ג'ורדי קרויף. ההולנדי היה מעורב בגישושים עוד משלב מוקדם, גם אם היה זה בן מנספורד שסגר עניין, והוא שסגר. הפועל באר שבע היתה קרובה, וחיזרה באגרסיביות - גם במכבי מספרים - אבל מול שכטר עמדו שני דברים מחוץ למחשבות על שכר:

1. הרצון שלא לתזז את המשפחה שוב מדירה לדירה.
2. הוא הרגיש שהוא חסר יותר לקבוצה כמו מכבי תל אביב מאשר להפועל באר שבע, ולאו דווקא מבחינה מקצועית. בגזרה הזו, דווקא, במכבי היתה תחרות גדולה יותר על העמדה.

הוא ראה שבאר שבע של אז היתה מוצפת בישראלים, במנהיגים, שהעסק שם די זורם, ושם לב שבמכבי חסר קצת רוע חיובי, מישהו שיתלכלך, שיידע איפה ומתי ליפול בשביל הגול, מתי להציק לשופט. עוד במאי חשב לעצמו - "למכבי תל אביב חסר איזה אחד כמו שכטר". ואכן, במכבי מספרים שאחרי הניצחונות של הבקושי, של הדם, שכטר שמח יותר מאשר 1:4 מול הפועל או רעננה.

הוא ידע לאן הוא נכנס. זה לא שהגיע למקום זר לחלוטין. הוא והמנהל הטכני ברק יצחקי בקשרים מצוינים, עם אלירן עטר שיחק במכבי חיפה, את אצילי הכיר בבית"ר, את מיכה, טיבי ועוד חבר'ה מהנבחרות. אם בבית"ר, בטח שכקפטן, הרבה היה מונח על כתפיו, הוא התלהב שבמכבי המסודרת יוכל להתרכז רק ובעיקר בכדורגל, לעשות את התפקיד שלו ולהתרכז רק בו. הוא כבר בן 31, לא ילד, והשקט המקצועי משך אותו.

אבל מה לעשות, פעם גם הוא היה ילד, ושירים ששר כשכן היה ילד, בן 23, קמו לרדוף אותו.

כשחושבים על זה, הפעולה הטובה הראשונה של שכטר במכבי היתה התגובה שלו. אחרי שצפו שוב הסרטונים בהם הוא מקלל את מכבי תל אביב במהלך חגיגות הדאבל של הפועל ב-2010, הוא ענה באינסטגרם. ושם, בשורה, התרכזה התורה - "מעשים חזקים לא פחות ממילים".

וזו נקודה חשובה. כי יש שחקנים שבעיקר מדברים עם הגעתם, מצהירים שתמיד אהדו/אהבו את המועדון אליו הגיעו, מנשקים סמל אחרי שער אחד וכל הבלה בלה; ויש אנשים שעושים. שכטר החליט מראש להיות עושה ולא דובר.

בתחילת הקיץ עוד היה הולך ברחוב ושומע "אל תתקרב לקרית שלום, נעשה לך את המוות", אבל בכל פעם שחטף נאצה כזו מאוהד מכבי אמר לעצמו: "כל משחק טוב, כל גול, כל גליץ', כל רגע של תשוקה - יורידו עוד 100 אוהדים כאלה, עוד 200, ובסוף כולם יתחברו". הוא הרי לא באמת גדל בשום מועדון, נדד כל חייו, היה משמעותי עבור אוהד בית"ר כמו עבור אוהד הפועל, ואולי יותר. "להתנצל בפה זה קל", אמר לאנשיו אז, "החוכמה היא להתנצל במגרש".

היום, 30 בספטמבר, עשו ניסוי - שאלו אוהד מכבי תל אביב שלידכם (או בוואטסאפ): "מה אתה חושב על שכטר?" - ותראו, התהליך הושלם בהצלחה.

אבל רגע, לפני שקונים את האולטראס או הפנאטיקס, קודם צריך לקנות את ולאדן איביץ'.

במשחק הרשמי הראשון של העונה, מול פרנצווארוש, שכטר לא נכלל בסגל. בשני ובשלישי לא שותף. גם לא מול רדניצ'קי. בראשון מול פיוניק שוב לא נכלל בסגל. חמישה מתוך שישה המשחקים הראשונים בלי דקת כדורגל, והרי לכם מתכון לחרדת ספקולציות. אבל לא הפעם. שכטר החליט מראש - למכבי אני בא נקי. בלי דיבורים, בלי שמועות, בלי קיטורים. הוא ידע שזה אולי ייקח זמן, יש את וידאר קיארטנסון לפניו בשרשרת המזון, ובטח כשרוצים למכור אותו, צריך להציג אותו לראווה. אחרי המשחק החמישי בחוץ הוא נכנס לשיחה אצל איביץ'. גם ממנה, כך מספרים, לא יצא עם בשורה. אף אחד לא הבטיח לשכטר כלום, בשום שלב, סיפרו במכבי.

החברים בקבוצה החמיאו לאימונים ולקצב, ניסו לעודד, הוא אמנם לא היה שמח אחרי אותם משחקים בלי דקה - אבל כן היה מלא ביטחון. ידע שבין אם יימכר לחו"ל ובין אם יישאר בארץ, ימיו של קיארטנסון כחלוץ הפותח במכבי ספורים. זה לא מיצ'ו בסוונסי, סיפר אז, חלוץ מפלצת שהיה בלתי ניתן להזזה. ואכן, האיסלנדי נמכר ושכטר פרח. שובר הקרח שבר גם את הקרחון.

אם את איביץ' לקח לו זמן לשכנע, את החבר'ה לחדר ההלבשה הוא קנה בתוך דקה. כצפוי. כשאלי גוטמן היה לוקח את שכטר איתו למשחקי נבחרת - למרות תקופות לא טובות של החלוץ בקבוצות - אנשים כאן השתגעו, אבל גוטמן ידע: שכטר זה נכס לכל חדר הלבשה. ואמנם זה נראה והרגיש כמו ססמה, אבל גם במכבי מספרים כמה זה נכון. האדם שמעיד על עצמו שהוא "איש מצחיק" הוא באמת איש מצחיק, וזה עוזר לו לשבור כל קרח, בדיוק כמו הגולים.

ומן הסתם על החיבור עם מיכה צריך להתעכב. כבר במחנה האימונים המבשל מספר 1 בישראל זיהה את הפוטנציאל הקיים. שכטר, בגלל הרגלים - בכל זאת, עם מיכה לא שיחק בעבר - היה מבקש את הכדור לרגל. מיכה העיר: "אל תחכה לכדור ככה, אתה משחק יותר מדי לרגל, בכל פעם שאתה רואה שאני עם הכדור, תעשה תנועה והכדור יגיע אליך". ומאז, אכן, בכל פעם שמיכה מדרבל במרכז המגרש, שכטר יוצא לתנועה לעומק. תשאלו את מכבי חיפה, נתניה, רעננה - שכבר הספיקו להיפגע מהתופעה.

בתמורה להאכלות החוזרות ונשנות, שכטר המחוזק חיזק גם את מיכה - כך אומרים - וגורמים במועדון טוענים שמספר 15 אף שם ידיו על תפילין. אכן שמחת תורה.

אל המפגש מול הפועל, אקסית מני רבות, שכטר מגיע מוכן גם מבחינה מנטלית. לא הוא ואפילו לא האוהדים רואים במעשיו בגידה - זה לא זהבי ובטח לא ורמוט, והתחנות בדרך ריככו את חציית הכביש. הרוטציה של איביץ' יוצרת חשש - בכל זאת, שכטר שיחק יותר מ-80 דקות ביום רביעי, ואפשר להניח שקוורטט עטר-מיכה-אצילי-שכטר בסכנה לדרבי התל אביבי. אבל אם וכאשר הסרבי ישים את החישובים בחוץ ואת הרביעייה בפנים, הרי שלאדומים צפוי ערב ארוך של כדורגל.

שכן הסיכוי הסביר של הפועל - אנדרדוג מובהק, אפס ניצחונות ושמונה הפסדים ב-10 הדרבים האחרונים, 20:3, בשערים - הוא לשמור על שער נקי כמה שיותר זמן, כי ברגע שמכבי כובשת את הראשון וברגע שהפועל סופגת את הראשון, כבר ראינו, אחריו מגיע המבול. וכבר הבנתם שהשער הראשון הוא מומחיות עילאית של מספר 11 בצהוב, שכנראה צדק, וכנראה שבאמת למכבי תל אביב היה חסר איזה איתי שכטר.

orenjos@walla.co.il

משחקים: 15
שותף: 10
הרכב: 7
לא בסגל: 2
נשאר על הספסל: 3
דקות: 683
גולים: 3
בישולים: 2
הצלחה מכבי ת"א כללי: 76%
הצלחה במשחקים ששכטר שיחק: 83%
הצלחה במשחקים ששכטר פתח: 90%
תוצאה מצטברת כשהוא לא על הדשא: 7:10
תוצאה מצטברת כשהוא על הדשא: 6:17