פירמידה הפוכה: החודשים הקשים של מוחמד סלאח מאז גמר ליגת האלופות

חגג או לא חגג? התגובה הייחודית של מוחמד סלאח אחרי שער הניצחון הדרמטי של רוברטו פירמינו מול פריז סן ז'רמן זכתה לדיון נרחב מאוד בקרב הפרשנים והאוהדים. הכוכב המצרים הוחלף בדקה ה-85, זמן קצר מאוד אחרי שער השיוויון של קיליאן אמבפה שהגיע בניגוד מוחלט למהלך המשחק. יורגן קלופ תיכנן להכניס את ג'רדאן שאקירי עוד כאשר ליברפול היתה ביתרון ולא שינה את הבחירה. כך ישב סלאח על הספסל כאשר חברו הברזילאי מצא את הרשת בזמן פציעות והעניק בצדק רב את כל הנקודות לאדומים מול יריבה שהפגינה יכולת חלשה להחריד. ובעוד קלופ צהל, תפסה המצלמה את מלך השערים משליך את בקבוק על הקרקע.

וזה משך תשומת לב לא ממש פרופורציונלית. האם חדר ההלבשה של ליברפול מאוחד? האם האגו של סלאח התנפח יותר מדי? האם הוא הפך לסוג של כריסטיאנו רונאלדו שמרוצה רק אם הוא מכריע את המשחקים בעצמו? השאלות הלכו והתרבו. "צריך לתת למוחמד ליהנות מהספק. אני חושב שהוא חוגג בדרכו המיוחדת. ידיו היו למעלה בתחילת המהלך", קבע ריו פרדיננד מעמדתו כפרשן. הצהובון סאן אכן הביא תמונות עם ידיו של המצרי מורמות, אבל כל ההמולה הזו רק הדגישה את המעמד אליו הגיע סלאח אחרי העונה הסנסציונית.

עוד בנושא:

אדן הזאר: "תענוג להיות מושווה לשחקנים כמו מסי ורונאלדו"
בונוצ'י: "יהיה משחק פתוח מאוד מול נאפולי, אנחנו חושבים רק על ניצחון"
פוגבה לא לבד: ז'וזה מוריניו "ביקר והזהיר" גם את מרכוס רשפורד
בואו לעקוב אחרי עמוד האינסטגרם המתחדש של וואלה! ספורט

כל תנועה שלו מנותחת לעומק. לא פשוט להיות כוכב על - לצד היתרונות הברורים יש לכך גם המון חסרונות. עומס הציפיות כבד מאוד ומנותק מהמציאות. המצרי חייב לספק את הסחורה בכל משחק ובכל רגע. אם הוא לא עושה זאת, מתחילים מיד להשתמש במונחים של "משבר". שני משחקים ללא כיבוש מוגדרים כ"בצורת". זו סוגיה עדינה, במיוחד אם השחקן נמצא מלכתחילה במצב לא אידיאלי מבחינה בריאותית ונפשית, אבל רק אם יתגבר ויתעלה על עצמו הוא יוכל להמשיך בנסיקה. סכנת ההתרסקות אמיתית ומוחשית, אך חשוב להתעלם ממנה ולהמשיך כאילו הכל כרגיל.

מבחינה פסיכולוגית, האתגר כביר כי עלולה להיווצר התחושה כי המזל השתנה ב-180 מעלות. תיזכרו כיצד הרגיש סלאח לפני ה-26 במאי. הוא הפציץ 44 שערים בעונה היסטורית וחסרת תקדים, הוביל את ליברפול לצמרת הגבוהה בפרמיירליג והתכונן לגמר ליגת האלופות אחרי שהבקיע 11 פעמים במפעל. הגמר הזה נגד ריאל מדריד מותג כ"כריסטיאנו מול סלאח". ברקע, ההכנות להופעה במונדיאל כבר היו בעיצומן, וזה היה אירוע מכונן בתולדות האומה. סלאח הוגדר כגיבור שהעלה את הפרעונים לטורניר לראשונה מאז 1990, והציפיות היו עצומות. לאור ההצלחה המטאורית של הקיצוני, הבית עם אורוגוואי, רוסיה וסעודיה נראה לפתע קל. המארחת קירטעה במשחקי ההכנה והוספדה על ידי הפרשנים כנבחרת עלובה. הדרך לשמינית הגמר היתה אפשרית, ומשם אולי גם הלאה, אחרי מפגש נוסף עם רונאלדו. אלה היו אמורים להיות השבועות הטובים ביותר בחייו של סלאח.

אלא שהם הפכו לשבועות העגומים ביותר, לסיוט מתמשך. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. הגמר בקייב נגמר בדמעות בדקה ה-30 אחרי התיקול המפורסם של סרחיו ראמוס. הכתף נפגעה, וההשתתפות במונדיאל הוטלה בספק. ובמקום לנסות להוריד את הלחץ מהשחקן הכי טוב בתולדותיה, ההתאחדות המצרית רק העלתה אותו. היחסים בין הצדדים היו מתוחים מאוד מלכתחילה, בעקבות השימוש בדמותו של סלאח ללא אישורו. תמונתו קישטה משום מה את מטוס הנבחרת, למרות שהוא מומן על ידי ספונסור מתחרה לנותן החסות איתו חתום השחקן עצמו על החוזה. כעת, במקום להעניק לו שקט תעשייתי, נעשתה על גבו המלחמה הפסיכולוגית מול היריבה הראשונה בגביע עולם, אורוגוואי. הדיווחים הרפואיים גרסו כי אינו כשיר, אבל ההודעות הרשמיות היו הפוכות. בסופו של דבר, הוא לא שיחק, והפרעונים ספגו שער דרמטי בדקה ה-89.

בינתיים, התבררה גם עוצמת השערוריה הפוליטית. ההתאחדות בחרה, "בעזרתם האדיבה" של המארחים לקבוע את מחנה האימונים דווקא בצ'צ'ניה. נשיא הרפובליקה, הרודן האכזרי רמזאן קאדירוב שמואשם על ידי העיתונאים בטרור ועינויים כלפי מתנגדיו, ניצל כמובן את הבמה כדי להלל עוד יותר את שמו. סלאח הוכרח להגיע לפגישה איתו, וקיבל אות אזרח הכבוד של צ'צ'ניה. אחרי הביקורת, כאשר הבין את גודל המחדל, שקל הכוכב לפרוש מהנבחרת, והודעת ההכחשה הרשמית מטעם ההתאחדות היתה מגוחכת. "מוחמד מאושר בסגל, הוא אוכל וצוחק עם חבריו", נכתב בה.

למען האמת, לא היו סיבות לצחוק. רוסיה אולי היתה חלשה, אבל הפגינה מוטיבציה עילאית, והרסה את הבכורה המיוחלת של סלאח על הבמה הגדולה. המצרי אמנם הבקיע בפנדל את השער המצמק חסר החשיבות בהפסד 3:1, אבל לא היה מוכן למשחק מבחינה רפואית ושמר על הכתף. הוא הרגיש אומלל, חלומו נגוז. לבסוף, הוא כבש שער נאה במשחק מול סעודיה אשר רק כבוד הונח בו על כף המאזניים, והכבוד הזה הלך לשכנה מהמפרץ שניצחה בזמן פציעות. מצרים עזבה את רוסיה ללא נקודות, עם זנב בין הרגליים, בניגוד מוחלט לגיבורים מ-1990 שנתנו פייט נאה לאנגליה, הולנד ואירלנד בבית המוות.

הסכסוך הגדול בין סלאח להתאחדות נמשך גם באוגוסט, וסוכנו שלח איומים מחודשים על פרישה אפשרית במידה וההתנהלות לא תשתנה. הוא אפילו דרש את התפטרות הבכירים שהובילו לשורת השערוריות המביכה, והסאגה המתמשכת הזו פגעה בכולם. גם תדמית הכוכב עצמו במולדת כבר לא מושלמת. קלופ טען כי לא תהיה לכך השפעה על כושרו במדי ליברפול, אבל אי אפשר לנקות לחלוטין את הראש, וגם הזכרונות מגמר ליגת האלופות עדיין טריים. לפני המפגש עם ראמוס, כדורים ברחבה נפלו איכשהו לרגליו של סלאח אפילו כאשר הוא לא התכוון לכך. אלת המזל האירה לו את הדרך. מאז, היא סובבה אליו את הגב, והוא צריך להסתדר בלעדיה, אבל האוהדים מצפים שיבקיע שוב 44 שערים. ואולי יותר. הוא הסופרסטאר. הוא חייב לעמוד בסטנדרטים הבלתי אפשריים שקבע בעצמו.

אז סלאח הבקיע במחזור הראשון, ב-0:4 על ווסטהאם. הוא כבש את שער הניצחון גם במשחק הביתי השני של העונה, ב-0:1 על ברייטון. הוא בישל לסאדיו מאנה ב-0:2 על קריסטל פאלאס. ובכלל, ליברפול היתה מושלמת העונה בכל החזיתות עד שהפסידה ביום רביעי לצ'לסי בגביע הליגה. אלא שזה לא מספיק. מאנה ופירמינו נמצאים בכושר טוב יותר, וסלאח מוצג באור שלילי. אומרים שליבפול מצליחה למרות היכולת הירודה שלו. ולכן צריך קלופ לעבוד שעות נוספות על מנת לשמור על סלאח, הן בשיחות האישיות עם השחקן עצמו, והן כלפי חוץ עם התקשורת. והמסר שלו חד וברור.

"ברור שכולם מצפים מסלאח להמשיך בכושר של העונה שעברה, אבל אצלנו הציפיות אחרות. כמה שערים הוא הבקיע בשלב הזה לפני שנה? שלושה? והעונה רק שניים. וואו, איזה משבר. הוא היה זקוק לזמן בעונה שעברה, כמו כולנו. הוא זקוק לזמן הזה גם העונה", אמר קלופו לפני שבוע, לקראת המשחק מול סאותהמפטון, והדגיש את תרומתו הכוללת של המצרי. כי כוכב לא נמדד רק בכיבושים ובבישולים, קל וחומר כאשר מדובר בשחקן אגף. "סלאח היה מצוין מבחינה הגנתית בשני המשחקים האחרונים. הוא מוכן לעבוד למען הקבוצה. והוא גם מסוכן בהתקפה, אבל אסור לקחת תמיד את הסיומת כמובנת מאליה", הסביר הגרמני.

וזו נקודת המפתח. אם סלאח משקיע מעל ומעבר במשימות ללא כדור, זה מעיד עליו הרבה יותר מאשר השלכת בקבוק בנסיבות תמוהות. וכאשר השער השלישי של העונה הגיע נגד הקדושים, כל השחקנים רצו לחבק ולברך אותו. היתה שם תחושת הקלה. "הבצורת האיומה" שנמשכה שלושה משחקים בכל המסגרות תמה. זה עוזר להכניס את הכל לפרופורציות לקראת המשחק הגדול מול האקסית.

והרי זה יהיה משחק ענק, נגד אדן הזאר שנחשב כיום לשחקן המצטיין בפרמיירליג. מנג'ר צ'לסי מאוריציו סארי אף העריך כי הבלגי עשוי להיות "הטוב בעולם" בשלב זה. רק לפני שלושה חודשים זה היה המקום של סלאח, אבל המציאות השתנתה. הזאר הכניע את ליברפול ביום רביעי בביצוע מזהיר, ובטחונו העצמי בשמיים. אצל סלאח, המצב קצת שונה. בסטמפורד ברידג', יש לו הזדמנות להחזיר את הגלגל לאחור ולהדיח את הזאר מהטופ, אבל גם אם זה לא יקרה חשוב לזכור - הכל נמדד בטווח הארוך. גם אם יהיה חלש ויפסיד, זה ממש לא הסוף של סלאח, במיוחד לאור הנסיבות המקלות. את הסיכומים נשאיר לשלבים מאוחרים הרבה יותר של העונה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק