בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום: גם דווין קייסי לא יעיר את דטרויט

מאזן בעונה שעברה: 43:39

סיימה את העונה: מקום 9, עונה שנייה ברצף מחוץ לפלייאוף.

הפיסטונס פתחו את עונת 2017/18 בסערה. אחרי חודש הם עמדו על מאזן מרשים של 3:10 והיו במקום השני במזרח אחרי הסלטיקס. אנדרה דראמונד שדרג את יכולות המסירה שלו והייתה תחושה שהכוכבים מתחילים להסתדר לסטן ואן גנדי בעיר המכוניות. אלא שבדצמבר וינואר הפיסטונס התחילו לאבד גובה עם הרבה הפסדים צמודים, המקום בפלייאוף נראה בסכנה והלחץ על ואן גנדי גבר. הלחץ הזה הוביל את המאמן/ג'נרל מנג'ר להוציא לפועל טרייד מפוקפק ששלח את אייברי בראדלי, טוביאס האריס, בובאן מריאנוביץ' ובחירת דראפט בסיבוב הראשון לקליפרס בתמורה לבלייק גריפין.

הרעיון של הטרייד הזה מבחינת ואן גנדי היה התמקדות בהווה והתעלמות מהעתיד, מתוך הבנה שהוא כנראה לא יהיה חלק מהעתיד הזה. בלייק היה אמור להיות הכוכב שיעזור לפיסטונס לנצח עכשיו, למלא קצת את הכיסאות הריקים באולם ולהביא אותם לפלייאוף, אבל המחיר הוא שהפיסטונס צריכים לשלם לו את החוזה העצום שלו (עוד 141 מיליון דולר עד 2022) כאשר סכנת הפציעות מרחפת מעליו כל הזמן וכנראה ששיאו מאחוריו. התסריט הזה, של ניצחונות עכשיו ותשלום בריבית אחר כך, היה אמור להתפרס על פני שנתיים-שלוש. בפועל הוא התפרס על פני חודשיים-שלושה. הפיסטונס ניצחו ארבעה משחקים ברצף מיד לאחר ההגעה של בלייק אבל התפרקו לאחר מכן, בעיקר בגלל החולשה של הקו האחורי. הם סיימו את העונה מחוץ לפלייאוף, ואן גנדי הלך הביתה והעתיד של הפרנצ'ייז נראה די עגום. כנראה שזה המחיר שאתה משלם כשאתה בוחר בדראפט את לוק קנרד על פני דונובן מיטשל.

באו: דוויין קייסי (מאמן), גלן רובינסון (אינדיאנה), חוסה קלדרון (קליבלנד), זאזה פאצ'וליה (ווריורס), חירי תומאס, ברוס בראון (דראפט), קינן אוונס (מהמכללות, לא נבחר בדראפט).

עזבו: סטן ואן גנדי (מאמן), אנתוני טוליבר, אריק מורלנד, ג'אמיר נלסון (מינסוטה), ג'יימס אניס, דוויט בייקס (יוסטון), קיי פלדר (טורונטו).

הפיסטונס מצאו את עצמם בקיץ הזה מול שוקת שבורה. התקופה של סטן ואן גנדי כמאמן/ג'נרל מנג'ר התאפיינה במהלכי Win Now ובחוסר ערמומיות שחייבת לאפיין קבוצה שחולמת רחוק. ואן גנדי נטה לתת חוזים גבוהים מדי לשחקנים שהוא רצה כדי לוודא שהם לא ילכו לשום מקום גם כשלא היה בכך ממש צורך. אף אחד לא נלחם בו על ג'ון לואר (42 מיליון ל-4 שנים) או על לנגסטון גלוואי (21 מיליון ל-3 שנים) וכשמוסיפים לחוזים הללו את החוזים המפלצתיים של דראמונד, גריפין ורג'י ג'קסון מגיעים למצב בו סך המשכורות של הפיסטונס שווה לזה של הסלטיקס, רק שהסלטיקס הם מועמדים לגיטימיים לתואר והפיסטונס אולי יגיעו לפלייאוף בקונפרנס החלש יותר.

כל זה בא לומר שהניתוח של הקיץ הנוכחי חייב לבוא עם איזשהו הקשר לנזקים שואן גנדי עשה בקיצים הקודמים. בקיץ הזה כל מה שהפיסטונס היו יכולים לעשות זה בקרת נזקים, ובעוד בגזרת הסגל הם לא עשו שינויים משמעותיים והקו האחורי שלהם ימשיך להיות אחד החלשים בליגה, לפחות בגזרת המאמן הם הביאו את מאמן העונה שעברה, דוויין קייסי.

בדרך כלל מאמן העונה לא אמור להיות פנוי, אבל קייסי שילם במשרתו על עוד כישלון של הראפטורס בפלייאוף. לטעמי, קייסי בהחלט כשל בפלייאוף האחרון ולא הצליח להביא את הקבוצה שלו להתמודדות מול לברון והשדים שהוא מייצג עבור הראפטורס, אבל זה לא אומר שצריך לשכוח את העבודה הנהדרת שהוא עשה בעונה הרגילה. קייסי הוא מאמן מצוין בעונה הרגילה ובפיסטונס זה כנראה כל מה שיהיה לו, כך שבמובן הזה יש סיבות לאופטימיות.

ציון לקיץ: 4. עם כל הכבוד לקייסי, לפיסטונס עדיין יש חוסר איזון משווע בסגל וחוסה קלדרון הוא לא התשובה. אלא אם כן סטנלי ג'ונסון או גלן רובינסון לפתע יהפכו לאולסטארס (ספוילר: לא יקרה), הקו האחורי של הפיסטונס ימשיך להיות מהגרועים ב-NBA, ובליגה שנשלטת על ידי גארדים יוצרים זו מכת מוות.

חמישייה: רג'י ג'קסון, רג'י בולוק, סטנלי ג'ונסון, בלייק גריפין, אנדרה דראמונד.

ספסל: לוק קנרד, איש סמית', חוסה קלדרון, לנגסטון גלוואי, ברוס בראון, חירי תומאס, גלן רובינסון, זאזה פאצ'וליה, ג'ון לואר, הנרי אלנסון, קינן אוונס (חוזה דו-צדדי), רג'י הרן (חוזה דו-צדדי)

מאמן: דוויין קייסי, עונה 10 כמאמן ראשי.

הכוכב: מן הסתם הכוח של הפיסטונס נעוץ בקו הקדמי שלהם. אנדרה דראמונד ובלייק גריפין הם הכוכבים של הקבוצה הזו וכשהשילוב הזה נוצר הייתה התלהבות מכך שמדובר בשניים מהביגמנים המוסרים הטובים בליגה. עם זאת, היכולת הזו קצת בעייתית כשאין לך למי למסור, ואז מתחילות לצוץ הבעיות הרגילות שצצות כאשר שני ביגמנים משחקים ביחד. אין מספיק ריווח, אין מספיק מרווח פעולה לצלילות לטבעת של דראמונד (אחד המהלכים הכי אפקטיביים בשנים האחרונות בליגה) וכל ההתקפה מרגישה כמו פקק אחד גדול.

זה חתיכת אתגר לשחק עם שני ביגמנים שצריכים את הכדור ב-2018 ויכול להיות שנראה את בלייק משחק יותר מחוץ לקשת השלוש - תהליך שהתחיל עוד בעונה שעברה בקליפרס - כדי שלפיסטונס יהיה איזשהו סיכוי להצליח להתמודד עם האתגר הזה.

האקס פקטור: רג'י ג'קסון. כתבתי על זה לפני שנה וחצי בערך ואני עדיין חושב שזו המגמה החשובה ביותר בליגה ב-15-20 שנה האחרונות. מאז שההגנה האזורית נכנסה לליגה ביחד עם שינויי חוקה נוספים, המעמד של הביגמן דעך ומנגד הגארד היוצר הפך למלך. בניגוד לשנות ה-80 וה-90 וגם שנות ה-2000, בהן מספיק שהיה לך את הביגמן הדומיננטי שלך בצבע וכל שאר החתיכות היו מסתדרות מסביב, בשנים האחרונות הביגמן הרצוי הוא כזה שיושב בשקט מחוץ לקשת השלוש ומפנה את הצבע לפעלולים של הגארדים.

לפיסטונס יש שני ביגמנים איכותיים, אבל במציאות של הליגה כיום הם חייבים גארד שיידע לפרק את ההגנה כדי שהם ימקסמו את הפוטנציאל. גם הפליקנס עשו את ניסוי שני הביגמנים עם אנתוני דייויס ודמרקוס קאזינס והיה נראה שהוא מצליח לתקופה מסוימת, אבל בפועל כאשר ג'רו הולידיי היה בשיאו הקבוצה הזו היתה הרבה יותר מסוכנת. כדי שהבוכנות יראו קצת מסוכנים, רג'י ג'קסון חייב לשדרג את המשחק שלו ולהפוך למשהו מעבר לרכז סולידי.

המספר הנוסף: כמות הזריקות מאזור הטבעת. לפי האתר Cleaning the Glass, הפיסטונס זרקו רק 32.7% מהזריקות שלהם מאזור הטבעת (22 בליגה) ודייקו בזריקות הללו רק ב-61.7% (מקום 23 בליגה). אם היתרון היחסי שלך אמור להיות באזור הצבע אלו מספרים לא מתקבלים על הדעת. לצורך השוואה, הפליקנס, שהם פחות או יותר המודל לחיקוי של הפיסטונס, דורגו במקום ה-8 וה-6 בקטגוריות הללו, בהתאמה. עם זאת, השינוי בגזרה הזו, כאמור, צריך להתחיל מהקו האחורי.

תחזית נועזת: יתחילו שמועות על מעבר של הפיסטונס לעיר אחרת. בכל עונה בעשור האחרון הפיסטונס היו בשליש התחתון של הליגה במכירת כרטיסים (כאחוז מגודל האולם). בחמש העונות האחרונות הכי גבוה שהם דורגו היה במקום ה-27 בקטגוריה הלא מחמיאה הזו ובעונה שעברה רק אטלנטה דורגה מעליהם, כאשר האולם שלהם היה בתפוסה ממוצעת של 82.9% בלבד. למרות שיש להם היסטוריה מפוארת, למרות שהם עברו מאובורן הילס לדאונטאון דטרויט ב-2017, למרות שהם נאבקו על מקום בפלייאוף ולמרות שיש להם שני כוכבים סמי-אטרקטיביים, הפיסטונס פשוט לא מצליחים לשים ישבנים בכסאות.

בהתחשב בנתונים הבעייתיים הללו, יכול מאוד להיות שטום גורס, הבעלים של הקבוצה שקנה אותה ב-2011 ב-325 מיליון דולר, יתחיל לחשוב על מכירה. זמן טוב להזכיר שבפברואר הפיסטונס הוערכו בשווי של 1.1 מיליארד דולר.

גזר הדין: למי שלא שם לב עד עכשיו אני לא ממש מתלהב מהפיסטונס ומאיך שהסגל שלהם בנוי, אבל למזלם הם משחקים במזרח ויש לפחות חמש קבוצות בקונפרנס שבכלל לא חושבות על הפלייאוף, כך שהפיסטונס יכולים להגיע לשם בשיטת האלימינציה. בהתחשב בכך שהם רק צריכים להיות טובים יותר משארלוט וקליבלנד זו בהחלט מטרה אפשרית, אבל למרות שאני מאמין בדוויין קייסי של העונה הרגילה, אני לא רואה את זה קורה. 42:40, מקום 9-10 במזרח.