פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "ציון 3 לכולנו": חשבון הנפש של הכדורסל הישראלי אחרי הצלחת העתודה

        הלקח של ראשי הקבוצות ("לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו") והיעד האמיתי בעוד שנה: הכדורסל הישראלי לא מופתע מהישגי העתודה, אבל גם לא לגמרי יודע איך לאכול אותם. וגם: ההוכחה של זוסמן והמבחן של אבדיה. תמונת מצב

        שחקן נבחרת העתודה דני אבדיה עם המאמן אריאל בית הלחמי (אתר רשמי , אתר FIBA)
        המטרה העיקרית: להכין אותו ל-2019. אבדיה עם בית הלחמי (צילום: מתוך אתר FIBA)

        1. המטרה האמיתית: אליפות אירופה 2019

        ההעפלה של נבחרת העתודה לחצי גמר אליפות אירופה לא הפתיעה רבים באיגוד הכדורסל. שם ידעו כבר בתחילת ההכנות שהנבחרת הנוכחית מסוגלת להגיע להישג משמעותי, ושרמת הכישרון בה לא נופלת מהנבחרת שהביאה את מדליית הכסף ב-2017. אלא שגם באיגוד ידעו שבשיטה הנוכחית של פיב"א, הכל תלוי בהגרלה. "אם אנחנו לא מסדרים לעצמנו את שבדיה בשמינית הגמר ונאלצים לשחק נגד איטליה, יכול להיות שאנחנו לא חולמים על הזהב היום", אומר אחד מאנשי הנבחרת.

        הנבחרת הנוכחית אמנם כוללת כמה שחקנים בשנתם האחרונה בנבחרות גילאים - מייקל בריסקר, גיל בני, מירון רוינה, עידו פליישר, מיכאל מושקוביץ וכמובן יובל זוסמן, אבל כמעט חצי משחקני הנבחרת יהיו כאן גם בשנה הבאה ובעיקר דני אבדיה. כשבאיגוד הכדורסל קיבלו את אירוח אליפות אירופה לנבחרות עתודה 2019, הם ידעו כי עליהם להתחיל להכין נבחרת ראויה שתוכל להילחם על הזהב גם בבית. מתוך המחשבה הזאת הגיעו לנבחרת כמה שחקנים צעירים יותר על חשבון ותיקים.

        דני אבדיה הוא היהלום של הנבחרת, ועל כך אין ספק. הסקאוטים מה-NBA שהחלו להגיע לחמניץ באים בין היתר כדי לבחון את הכישרון של מכבי תל אביב ולראות האם באמת הוא ברמה הדרושה כדי להפוך לשחקן NBA טוב. ברבע הגמר נרשם אבדיה את משחקו החלש בטורניר, אבל גם קיבל בו את כמות הדקות הכי מועטה. המבחן הגדול של אבדיה יהיה האם יוכל להמשיך להתעלות מול עיניהן הבוחנות של מיטב אנשי המקצוע מהעולם.

        הכוכב השני של הנבחרת - יובל זוסמן, שגם הוא כמו אבדיה לא יודע היכן ישחק בעונה הבאה, עבר תהליך מאוד מעניין עד כה באליפות. בשני המשחקים הראשונים, נגד גרמניה ורומניה, הוא לא היה בעניינים, קלע שלשה אחת משמונה ניסיונות ואכזב. בשלושת המשחקים הבאים זה כבר זוסמן שאריאל בית הלחמי רצה לראות ולשיאו הגיע נגד ספרד ברבע הגמר - ולא רק בהתקפה. הגארד-פורוורד היה בכל מקום, הפריע לכוכבים הספרדים, ובהתקפה להט עם 25 נקודות. למי שעוד מפקפק מי הכוכב של הנבחרת, הוא קיבל תשובה בהצגה במאני טיים של זוסמן.

        יובל זוסמן, נבחרת העתודה (אתר רשמי , FIBA)
        משחק נהדר במאני טיים. יובל זוסמן (צילום: מתוך אתר FIBA)

        2. הכירו את צרפת, היריבה בחצי הגמר

        אנשי הנבחרת ישבו שעתיים אחרי העלייה לחצי הגמר וצפו במשחק בין סרביה הפייבוריטית לצרפת שלא הרשימה עד כה באליפות. הסרבים הצליחו להפוך פיגור דו ספרתי ליתרון משמעותי ברבע האחרון, אבל לא הצליחו לקלוע נקודה במשך ארבע דקות וראו את הצרפתים חוגגים עם הכרטיס לחצי הגמר.

        נבחרת צרפת הנוכחית היא כמעט האנטיתזה לישראל. הטריקולור קולעים כמעט 20 נקודות פחות, מתבססים על אתלטיות, ואמנם צולפים 7.2 שלשות למשחק באחוזים טובים, אבל רחוקים מלהיות קרובים למה שהציגו הספרדים והשבדים מול ישראל עם מטח שלשות מוגזם. את הטורניר הם פתחו רע מאוד עם הפסדים לקרואטיה וספרד, אבל ניצחון דחוק מול אוקראינה הספיק להם להגרלה נוחה יחסית בשמינית הגמר, וברבע הגמר כבר הראו אופי עם הניצחון על הסרבים.

        הקלע המוביל של הצרפתים הוא בתיסט צ'ופה, האיום העיקרי של צרפת מחוץ לקשת עם שתי שלשות מדויקות בממוצע למשחק ו-13.2 נקודות לערב. דיג דיווארה הוא הגיבור הנוכחי לאחר שקלע את שתי הקליעות החשובות מקו העונשין נגד סרביה, והוא נוטה לקחת לא מעט זריקות מהשדה באחוזים לא מחמיאים. האיום מתחת לסלים מגיע מהענק בסטיאן ווטייר מנאנסי (2.11) שרושם אחוזים גבוהים כי לא מרבה לצאת מאזור הצבע. ווטייר רושם עד כה באליפות ממוצעים של 7.8 נקודות ו-8.2 ריבאונדים לצד 1.2 חסימות.

        נבחרת העתודה 2018 (אתר רשמי , FIBA)
        תמשיכו להביא מתאזרחים. העתודה 2018 (צילום: מתוך אתר FIBA)

        3. ראשי הקבוצות מסכימים: "ציון 3 לכולנו"

        לא משנה כיצד ייגמר סוף השבוע הקרוב עבור נבחרת העתודה, השחקנים של אריאל בית הלחמי הצליחו לעשות היסטוריה. בפעם השנייה הנבחרת בכחול לבן מגיעה למעמד חצי גמר אליפות אירופה לנבחרות עתודה פעמיים ברציפות. בעבר הנבחרת הייתה קרובה להישג הזה, אך לא מימשה אותו, מה שגרם לאנשים לדבר על איזשהו נווה מדבר בשממה של הכדורסל הישראלי.

        אלא שההישג הנוכחי, שבא אחרי שנים טובות מאוד של נבחרות עתודה חייב להדליק אור אדום עבור אנשי הכדורסל הישראלי כולו. כיצד ייתכן שמתוך 12 שחקני נבחרת העתודה, רק שניים ישחקו בעונה הבאה בליגת העל? איך קורה שמבין 12 שחקני נבחרת העתודה שבשנה שעברה גרמה להרבה נחת עם הזכייה במדליית הכסף, רק תמיר בלאט קיבל הזדמנות אמיתית העונה, ואילו יובל זוסמן, רועי הובר ודניאל קופרברג חיו על פירורים?

        אחד מיושבי הראש בכדורסל הישראלי כתב השבוע אחרי הניצחון על נבחרת יוון הודעה שהגיעה ללא מעט אנשים: "חשוב להמשיך ולהביא הרבה מתאזרחים והרבה זרים כדי להמשיך ולשמור על הגחלת ולא לתת לעובדות לבלבל אותנו. כי הרי אין כדורסל ישראלי ואין כדורסלן ישראלי. ובמילים אחרות, ציון 3 לכולנו: ראשי הכדורסל והמנהלת, יושבי ראש ומאמנים. לפחות אנחנו מאמינים לשקרים של עצמנו. לילה טוב (good night לאלה שהעברית קשה להם)".

        עד כה הוחתמו בליגת העל שלושה מתאזרחים חדשים, והיד עוד נטויה. שחקני העתודה, לעומת זאת, ממשיכים להילחם על דקות בליגה הלאומית.