שתי תביעות ייצוגיות הוגשו היום לביהמ"ש המחוזי בתל אביב ע"י לקוחות של חברות הכבלים והלוויין. התביעות הוגשו באמצעות עו"ד איתן ארז ויואב בן פורת על סכום כולל של 428 מיליון שקל (302 מיליון כנגד חברות הכבלים ו-126 מיליון כנגד הלוויין) בגין אותה עילה - זליגת תכני ערוץ הספורט "ערוץ 5" לערוץ הספורט החדש בתשלום "ערוץ 5+" בניגוד לתנאי הרישיון שניתנו לחברות ותוך הטעיית הצרכנים.
התביעה מוגשת אף כנגד המועצה לשידורי כבלים ולוויין וכן כנגד משרד התקשורת, אשר עפ"י הנטען איפשרו ברשלנותם לחברות הכבלים והלוויין לבצע את ההטעיה ולהפר את תנאי הרישיון מבלי שננקטו כנגדם אמצעים כלשהם.
בתביעה נטען כי בחודש אוגוסט 2001 החלו חברות הכבלים באישור המועצה להעלות ערוצים ייחודיים חדשים לאוויר, אשר איכות התכנים בהם היתה גבוהה מאיכות התכנים בערוצים הרגילים ואשר הצפייה בהם היתה כרוכה בתשלום נוסף. כך נטען כי בנובמבר 2001 אישרה המועצה את עלייתו לאוויר של ערוץ הספורט החדש במסגרת ערוצי תשלום.
עם עלייתו לאוויר, טוענים התובעים, חייבה המועצה את חברות הכבלים והלווין להמשיך ולשדר בערוץ הספורט הישן את רוב התכנים ששודרו במסגרתו בשלוש השנים האחרונות,ובהם משחקי ליגת האלופות, משחקי הליגה הספרדית, משחקי ה-NBA ועוד.
באותו מעמד, הם מציינים, הצהירה יו"ר המועצה, עו"ד דורית ענבר, כי מעתה יהיה פיקוח הדוק על העברת תכנים מהערוץ הישן לחדש.
המנויים מרומים
למרות הפיקוח בפועל מאז דצמבר 2001, מרוקנות הנתבעות את ערוץ הספורט הישן מתוכן ומעבירות את התכנים שלו לערוץ הספורט החדש. התובעים מפרטים מקרים רבים בהם לא עמדו הנתבעים בהחלטות המועצה בעניין שידורי ספורט בשני הערוצים ואף מציינים כי זמן השידור של ערוץ הספורט הישן קוצץ ב-27.5%.
התובעים מציינים כי למרות ההפרות הבוטות של חברות הכבלים והלוויין הם לא זכו לתגובה נאותה מצד המועצה ומשרד התקשורת ורק לאחרונה שלחה המועצה לחברות הכבלים מכתבי התראה בעניין והודיעה להם על כוונתה להטיל עליהן קנסות.
התובעים טוענים כי במצב שנוצר היום, כל מנויי הכבלים והלוויין מרומים, שכן ערוץ הספורט הישן נמכר כחלק מחבילת הבסיס עליו משלמים כל הלקוחות סכום של 160-170 שקל, וזאת מבלי שמחיר החבילה ירד עקב זליגת התכנים לערוץ הספורט החדש.
מנגד, צופים שמעוניינים לקבל תכני ספורט איכותיים להם הורגלו במשך 3 השנים האחרונות נאלצים לרכוש את ערוץ הספורט החדש בנוסף לחבילת הבסיס בסכום של 24 שקל למנויי הכבלים ו-30 שקל למנויי הלוויין.
התובעים טוענים כי קיימת להם עילה נגד המועצה ומשרד התקשורת "נוכח אזלת ידם בפיקוח על חברות הכבלים והלוויין". התובעים טוענים כי "המועצה התגלתה כגוף רופס 'חסר שיניים' אשר אינו עומד על המשמר בזמן אמיתי בייצוג האינטרסים של הצופים כפי שהוא מחויב לעשות". לטענת התובעים, אם היתה המועצה משעה את שידורי ערוץ הספורט החדש עם תחילת ביצוע ההפרות על ידו או מטילה עליו קנס מקסימלי באותו מועד, לא היו ממשיכות להתבצע כל העוולות הללו.
התובעים מוסיפים לעניין המועצה כי "מצער לראות במדינת ישראל גופים רגולטורים כמו המפקח על הבנקים וכמו המועצה נכשלים שוב ושוב בתפקידם, תפקיד שלמענו נוצרו ועבור ביצועו מקבלים שכר".
בסיכומו של דבר, טוענים התובעים כי מאחר שהנזק נגרם לכל המנויים הן בכבלים והן בלוויין, הרי שיש לחשבו כעלות הערוץ החדש במשך שנה לכל אחד מהמנויים. מאחר וקיימים הבדלי מחיר בין הכבלים והלוויין יוצא כי בתביעה כנגד הכבלים מוערך סכום התביעה בכ-302 מיליון שקל וכנגד חברת DBS - בכ-126 מיליון שקל. עורכי הדין מבקשים לקבל 15% מהיקף התביעה באם היא תאושר.