בין הרים ובין סלעים, לעוף אל הלא נודע: טיפוס הרים, פרויקט צילום מיוחד

טיפוס צוקים. רוב האנשים יקשרו אותו לסכנה, לפחד, לאדרנלין ולטיפשות. למטפסים הוא מספק מגוון רחב של חוויות ומסעות רוחניים, לצלמים והוא מייצר תמונות מרהיבות. דייגו רוסמן בפרויקט צילום מיוחד

  • טיפוס הרים
דייגו רוסמן

עוד בוואלה! NEWS

הנוגדן הזה יכול להיות חגורת ההצלה שלכם. זה מה שאתם חייבים לדעת עליו

ד"ר עידית דוברצקי-מרי בשיתוף האגודה לזכויות החולה
לכתבה המלאה

טיפוס צוקים. רוב האנשים יקשרו אותו לסכנה, לפחד, לאדרנלין ולטיפשות. למטפסים הוא מספק מגוון רחב של חוויות, אתגרים פיזיים, מסעות רוחניים וזמנים טובים עם חברים. הטיפוס שינה את חיי. ממשהו שהתחיל כתחביב ומילוי הזמן הפנוי, והפך במהרה להתמכרות. תמיד רציתי לשלב את הצילום עם הטיפוס וליצור סיפור מעניין. במהלך השנה וחצי האחרונות תיעדתי כמה מהמטפסים הישראליים שחיים את הטיפוס בכל איבר בגופם מגיל צעיר מאוד, דוחפים את הגבולות שלהם ונותנים השראה לאחרים לעשות את אותו הדבר.

צילום טיפוס יוצר חוויות מיוחדות משלו. להיות תלוי בגובה רב על החבל, הצלם צריך לחכות ולחשב כל רגע בצורה מדויקת. התאורה, המיקום והזווית ביחס למטפס כדי להפוך את החזון למציאות. לפעמים יש מקרים שהדברים משתנים בן רגע והרעיון לתמונה שהיתה לי בראש משתנה, מהסיבה שאי אפשר לצפות מה יקרה כשהמטפס נע למעלה, וכשזה קורה חזון חדש מתממש באותו הרגע, כשהמטפס נע בצד השני של העדשה.

הפרויקט הזה היה מסע של למידה, גילוי ומימוש, אך יחד עם זאת, במבט לאחור, החוויות המשותפות בין המטפסים, האווירה החברתית המדהימה במצוק והקשר החזק עם הטבע, משמעותי לא פחות.

המצולמים
אור וקסלר, 26, מטפס מאז 1998:

"חשוב לי לטפס, מהלב, דרך העורקים, הגידים השרירים, כל השאר אלו רעשי רקע. טיפוס אמתי עבורי הוא חוויה של זרימה, בה מאבדים את רצף הזמן, את האנשים למטה, את טרדות היומיום, דבר אינו חשוב מלבד 'משהו להיאחז בו'".

אלון גורמן, 26, מטפס מאז 2005:

"כילד, טיפוס היה הדבר הראשון שעשיתי שבאמת הניע אותי. כמבוגר צעיר הוא נותן לי מבנה וכיוון. הטיפוס הוא תשוקה מוחלטת שמניעה אותי להתאמן, לתכנן ולנסוע במרדף אחר מה שנראה כמו רשימה אינסופית של חלומות ויעדים".

יעל טאוב, 21, מטפסת מאז 2006:

"הטיפוס הוא דרך חיים בשבילי. אני אוהבת בספורט הזה את הגיוון של למידת תנועות חדשות. שבכל אימון או טיפוס בטבע אפשר לצאת עם מוסר השכל חדש וזה מדהים לדעתי. אני אוהבת את האתגר שמעניק לי המון כלים לחיים להצליח דברים שלא הצלחתי בעבר. מעבר להישג התחרותי שבטיפוס יש את הצד החברתי שנוצרות הרבה חברויות, את הקהילה שמחוברת לספורט ויוצאת לטבע. אני אוהבת לראות לאיזה כושר הגוף שלי מסוגל להגיע ומה אני מסוגלת לעשות איתו. מעבר להישג התחרותי יש את ההישג האישי שלי, להצליח את המסלולים הכי קשים שאני יכולה".

אור מיניאלי, 20, מטפס מאז 2010:

"טיפוס זה החיים שלי. אני מרגיש את עצמי האמיתי כשאני מטפס וכאן אני מביע את הרגשות והאנרגיה שלי הכי טוב. הטיפוס שינה את חיי לחלוטין מבחינה גופנית ונפשית. בשבילי, טיפוס הוא המאמן הטוב ביותר של החיים. זה מלמד אותך איך לפתור בעיות, איך להיות רגוע להתמקד, ואיך לשחרר את החיה הפנימית שלך, וגם איך להתמודד עם כישלון וניסיון ההצלחה. המטרה שלי היא להפוך להיוות המטפס הטוב ביותר שאני יכול להיות. אני לא אעצור עד שאני ארגיש שהגעתי למגבלה שלי, כולל אולימפיאדה 2020".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully